דרי (צפון אירלנד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דרי, המכונה גם לונדונדרי (באירית: Doire), היא עיר בצפון אירלנד, במחוז לונדונדרי. החלק העתיק מוקף החומות שוכן על הגדה המערבית של נהר הפויל, אך כיום העיר מתפרסת על שתי הגדות, המקושרות ביניהן בצמד גשרים.

דרי סמוכה לגבול עם הרפובליקה של אירלנד ומהווה מרכז עירוני לצפון דונגאל ומחוז לונדונדרי. היא העיר השנייה בגודלה בצפון אירלנד ויש בה נמל תעופה.

[עריכה] שם העיר

שם העיר הוא נושא למחלוקת בין לאומנים (מרביתם קתולים) לתומכי איחוד (יוניוניסטים, ברובם פרוטסטנטים). "דרי" הוא השם השגור בפי הראשונים, בעוד "לונדונדרי" הוא השם המועדף על האחרונים באופן רשמי בשיחות פוליטיות, למרות שרבים מתומכי האיחוד קוראים לעיר "דרי" בשיחה רגילה. ההפך אינו נכון לגבי הלאומנים.

הסימון הברור ביותר למבקר המצביע על מחלוקת זו הוא שלטי הדרכים, אלו המצביעים על העיר מתוך הרפובליקה של אירלנד נושאים את הכיתוב "דרי" כמובן, אך באלו מעבר לגבול כתוב "לונדונדרי". אין זה מחזה נדיר לראות שלטי דרכים כאלו שעברו השחתה והקידומת "לונדון", המייצגת את הבריטים השנואים, נמחקה מהם בתרסיס צבע בידי לאומנים.

מועצת העיר נשלטת בידי מפלגות לאומניות, ואלו שינו את שם המועצה רשמית ל"מועצת העיר דרי", הצעות פשרה משולבות בנוסח "דרי/לונדונדרי" לא העלו דבר פרט לגלי גיחוך, ושדר הרדיו המקומי, גארי אנדרסון, שעודד את הרעיון אף כונה בלגלוג "גארי/לונדונגארי". שיטה מקומית נוספת לעקיפת המחלוקת היא כתיבת השם כ"ל-דרי".

השם "דרי" עצמו הוא גרסה אנגלית של "Doire" - "חורש אלונים". לאחר שהעיר חודשה בסיוע תרומות מלונדון בעבור מתיישבים אנגלים וסקוטים, הוספה לה הקידומת "לונדון", אשר אינה מקובלת על הלאומנים, כאמור.

[עריכה] היסטוריה

דרי היא אחד האתרים בהם קיים היישוב הרצוף הוותיק ביותר באירלנד. העדויות הראשונות הן למנזר מהמאה השישית לספירה, אך אלפי שנים לפני כן כבר חיו בני אדם במקום, וממצאים פרהיסטוריים עדיין מתגלים בדרי.

על פי האגדה, מקים המנזר היה הקדוש האירי קולומבה (קולמקיל, 521 - 597). קדוש זה הקים מנזרים רבים באירלנד ובריטניה אך אין זה וודאי שהקים גם את המנזר בדרי, למרות שמנזר זה השתייך בוודאות לקבוצת כנסיות שראו בו את מנהיגן הדתי. כנסיית המנזר שרדה עד המאה השבע עשרה, והייתה מקום התפילה הראשון של המתיישבים מלונדון שבנו את העיר המבוצרת.

הויקינגים הפליגו בוודאות בנהרות ואגמי האזור, אך דרי חמקה מפשיטות ההרס והביזה שלהם. תור הזהב של העיר הגיע במאות ה-12 וה-13 כששושלת מק'לוקלן התיישבה במקום. תחת שליטתם העיר פרחה, האוכלוסייה גדלה והוקמו בניינים חדשים רבים. עם שקיעת השושלת (שבניה טענו לכתר אירלנד כולה) שקעה גם העיר והפכה לישוב חסר חשיבות מיוחדת.

במחצית השנייה של המאה ה-16, המלכה אליזבת הראשונה ניסתה לכבוש את פרובינציית אולסטר, החלק היחיד מאירלנד שלא היה עדיין תחת שליטה אנגלית. האנגלים הקימו לראשונה נקודת משמר בשנת 1566, אך זו שרדה שנים ספורות בלבד. ב-1600 נשלח חיל משמר חדש בזמן "מלחמת תשע השנים" כנגד הרוזנים הגאלים או'ניל ואו'דונל. בפעם זו האנגלים הצליחו להחזיק בדרי, ועם סיום הקרבות ב-1603 הקימו ישוב סחר קטן שניתן לו מעמד של עיר. בשנת 1608 הותקף היישוב הקטן על ידי סר קאהיר או'דוהרטי (תומך לשעבר של האנגלים באולסטר) ונמחה למעשה מעל פני האדמה.

מתקפה זו באה לאחר "מנוסת הרוזנים" שבה האו'דונלים והאו'נילים, עם תומכיהם, נמלטו ליבשת אירופה. אולסטר נותרה ללא הנהגה וכך המלך החדש בלונדון, ג'יימס הראשון יזם התנחלות של אנגלים וסקוטים נאמנים לכתר באולסטר, אלו היו פרוטסטנטים, בניגוד למקומיים האירים הקתולים. אלו הקימו את היישוב המבוצר מעבר לנהר הפויל, מול היישוב הישן שנחרב וקראו לעיר "לונדונדרי" כהוקרה לתורמים מלונדון שעזרו להם. העיר שהקימו הייתה היהלום בכתר ההתנחלות האנגלית, ותוכננה לפי העקרונות המתקדמים ביותר של אותה תקופה, בשילוב חומת אבן ועפר מאסיבית. זו הייתה העיר מוקפת החומה האחרונה שנבנתה באירלנד, והיחידה שחומותיה שרדו בשלמותן.

אחד מהבניינים החשובים שהוקמו בתקופה זו הוא קתדראלת סנט קולומב (1633) שהיא הקתדראלה הפרוטסטנטית הראשונה שהוקמה באי אירלנד.

בסוף המאה השבע עשרה היו בדרי רק כ-2000 תושבים, ועדיין הייתה זו העיר הגדולה ביותר באולסטר בהפרש ניכר. כמו יתר ערי בריטניה ואירלנד, העיר סבלה ממהומות בשנות הארבעים של המאה השבע עשרה, ובשנת 1649 אף צרו על העיר פרסביטריאנים סקוטים שהיו נאמנים למלך צ'ארלס הראשון.

ב-18 באפריל, 1689, במהלך קרבותיו של ג'יימס השני בניסיונו לכבוש חזרה את כתרו, הגיע ג'יימס לעיר ודרש ממנה להיכנע בפניו. דרישה זו נדחתה ואף נורו לעבר המלך יריות מצד המגנים. המסורת העממית מספרת כי הנערים המשרתים הם אלו שהספיקו להגיף את שערי העיר ולהצילה.

בעקבות הודעת "אין כניעה" זו, החלו כוחות היעקוביטים במצור המפורסם על דרי, שנמשך 105 יום של הפגזות תותחים מתמידות, בשילוב עם רעב ומחלות. גם בקרב הצרים על העיר מתו אלפים על חומות העיר ומחוצה להן. לבסוף, בסוף חודש יולי, ספינת תגבורת הצליחה להבקיע את המחסום שהונח על נהר הפויל. המצור הסתיים אך נתן את אותותיו במנהגי העיר עד היום.

העיר נבנתה מחדש במהלך המאה ה-18, ובתים ג'ורג'יאניים רבים מתקופה זו עדיין עומדים על תילם. ג'ורג' ברקלי, אחד מהפילוסופים החשובים של אירלנד, היה איש הדת הבכיר של דרי מ-1724 ועד 1733. בתקופה זו גם נבנה הגשר הראשון על הפויל ב-1790.

בשנים לאחר מכן היה הנמל שבעיר נקודה חשובה למהגרים אירים לצפון אמריקה, שחלק מהם יסדו ערים בשם זהה בניו המפשייר. תעשיית הטקסטיל בעיר התפתחה משמעותית ונוצר מרכז של מסילות ברזל בעמק הפויל.

בשנת 1921, עם חלוקת אירלנד, הפכה העיר לפתע לעיר גבול. אמיליה ארהארט עוררה עניין מסוים בעיר כאשר נחתה בה ב 1932 לאחר שהייתה האישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת יחיד. בשנים מאוחרות יותר נודעה העיר בעיקר בגלל ה"צרות" , ששיאן הגיע ביום ראשון, ה-30 בינואר 1972 (מה שכונה לאחר מכן יום ראשון העקוב מדם), בו נורו למוות 13 בני אדם על ידי חיילים בריטים במהלך מצעד לזכויות האדם באזור בוגסייד בעיר. 13 איש נוספים נפצעו ואחד מהם מת מפצעיו.

אחד משיריה הידועים של להקת U2 הוא Sunday Bloody Sunday. שיר זה עסק במצב ששרר בצפון אירלנד באותם ימים. למרות שרבים מאמינים כי השיר הוא על "יום ראשון העקוב מדם", זה לא לחלוטין ברור. באחת הגרסאות החיות של השיר, בונו הצהיר לפני השיר כי "This is not a rebel song". אך לא ברור לחלוטין למה הכוונה ב"מורד", והאם הכוונה לאי תמיכה ב-IRA ששאף לכונן את אירלנד תחת שלטון עצמאי.

כיום שככה האלימות, ונותרו ציורי הקיר הגדולים המתארים תמונות של דיכוי בריטי, סיסמאות, סמלים לאומניים וסמלים של "ארגוני מדוכאים" אחרים (כגון אש"ף) מהצד הקתולי לעומת ציורי מאורעות היסטוריים, הנצחת חללים וסיסמאות שכנגד מהצד הפרוטסטנטי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרי