היסטוריה של שבדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה ערך זה איננו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הטריטוריה הנוכחית של שבדיה מיושבת מהמילניום ה-10 לפנה"ס. רשומות היסטוריות מופיעות החל מהעידן הויקינגי, בסביבות המאה התשיעית.
[עריכה] העידן הפרה-היסטורי 9000-500 לפנה"ס
בשבדיה, כמו שכנתה נורבגיה, יש ריכוז גדול של פטרוגליפים בכל המדינה, כשהריכוז הגדול ביותר נמצא במחוז בוֹהוּסלן (Bohuslän). למרות זאת, הציורים העתיקים ביותר נמצאו במחוז הצפוני יאמטלאנד (Jämtland). משערים שהם צוירו בשנת 9000 לפנה"ס. מצוירים בהם חיות כמו דִּישׁוֹנים, איילים, דובים וכלבי-ים.
השנים בהם נחקקו הכי הרבה ציורים היו 2300-500 לפנה"ס. בשנים הללו צוירו ציורי חקלאות, לוחמה, ספינות, חיות מאולפות וכו'.
[עריכה] העידן הויקינגי: 800-1066 לפנה"ס
העידן הויקינגי מתייחס לחצי השני של תקופת הברזל- בין שנת 793 לשנת 1066, בסקנדינביה. במהלך תקופה זו השבדים היו סוחרים ימיים, אשר נודעו בעיקר בכך שסחרו עד למקומות רחוקים. במאה ה-9, ורנגים פשטו והרסו את יבשת אירופה מהים השחור עד לים הכספי.
[עריכה] ההיסטוריה השבדית המוקדמת
במהלך המאה ה-12, שבדיה הפכה בהדרגה לממלכה נוצרית מאוחדת, שעתידה לכלול גם את פינלנד ונורלנד (חלקה הצפוני ביותר של שבדיה).
המלכה הדנית מרגרט הראשונה איחדה את ארצות סקנדינביה באיחוד קאלמאר, בשנת 1397.
מתיחות מתמשכת בין הארצות ובאיחוד הובילה בסופו של דבר לקונפליקט בין השבדים לדנים במאה ה-15. התפוררותו הסופית של האיחוד במאה ה-16 הובילה ליריבות ארוכה בין דנמרק לשבדיה.
[עריכה] שבדיה המודרנית 1523
במאה ה-16, נלחם גוסטב ואסה על עצמאותה של שבדיה, תוך כדי הריסת ניסיון לשקם את איחוד קאלמאר, והקמת הקרן לשבדיה המודרנית. באותו הזמן הוא נפרד מהכנסייה הקתולית וייסד את הרפורמציה הפרוטסטנטית
[עריכה] עלייתה של שבדיה ככוח גדול: 1600
לאחר שניצחה במלחמות נגד דנמרק-נורבגיה, רוסיה ופולין במהלך המאה ה-17, שבדיה צברה כוח גדול, למרות שהיו לה בקושי מיליון תושבים. תרומתה של שבדיה למלחמת שלושים השנים, תחת שלטונו של גוסטאבוס אדולפוס, עזרה לקבוע את שוויון הכוחות הפוליטי והדתי באירופה.
[עריכה] האימפריה השבדית: 1648
בסמוך לזמן חתימת ברית ברוֹמסבּרוֹ בשנת1645, וברית רוסקילדה ב1658, שבדיה השטלתה על מחוזות חשובים של דנמרק ונורבגיה. בעקבות שלום וסטפליה ב1648, שבדיה שלטה באינגריה - האזור בו סנקט פטרבורג עתידה להיבנות, באסטוניה, ליבוניה (אזור הנמצא כיום בדרום אסטוניה וצפון לטביה), ערי-חוף חשובות ומקומות נוספים בצפון גרמניה.
[עריכה] המלחמה הצפונית הגדולה: 1700
רוסיה, סקסוניה-פולין ודנמרק-נורבגיה איחדו כוחות ב1700 ותקפו את האימפריה השבדית. למרות שהמלך השבדי הצעיר, קארל ה-12 , ניצח נצחונות מרהיבים בשנים הראשונות של המלחמה הצפונית הגדולה, תוכניתו לתקוף את מוסקבה ולהכריח את רוסיה להיכנע הייתה שאפתנית מדי; הוא נורה במהלך המצור על מבצר פרדריקסטן בנורבגיה, ב-1718. עקב ברית השלום, הכוחות המאוחדים הצטרפו לפרוסיה ולאנגליה-הנובר, הסתיים שלטונה של שבדיה ככוח גדול, והחלה תקופה של מונרכיה מוגבלת תחת החוק הפרלמנטרי.
[עריכה] מונרכיה אבסולוטית: 1772
בעקבות חצי מאה של שלטון פרלמנטרי באה התגובה. המלך גוסטב הרביעי ביצע הפיכה עקובה מדם, שהחזירה את המונרכיה האבסולוטית. מדינה של פרשיות שתחזיק מעמד רק עד שתתערב בהמלחמות הנפוליאוניות- שבעקבותן תוכרח למסור את פינלנד לרוסיה ב-1809.
[עריכה] האיחוד עם נורבגיה: 1814
שנה לאחר מכן, יורשו המאומץ של של המלך השבדי, המרשל הצרפתי ברנדוט, נבחר כיורש העצר קארל הארבע עשר על ידי הרייכסטאג. ב-1813, כוחותיו הצטרפו לברית נגד נפוליאון. בברית קייל, המלך של דנמרק-נורבגיה מסר את נורבגיה למלך השבדי. למרות זאת, נורבגיה הכריזה על עצמאותה, אימצה חוקה ובחרה מלך חדש. שבדיה פלשה לנורבגיה על מנת לאכוף את חוקי ברית קייל. לאחר מלחמה קצרה, שלום מוס ייסד איחוד בין שתי המדינות. המדינות המאוחדות החזיקו מעמד עד 1905, כשהמדינות נפרדו עקב בקשתה של נורבגיה.
[עריכה] המודרניזציה של שבדיה: 1866
כלכלתה של שבדיה, אשר הייתה מבוססת בעיקר על חקלאות, השתנתה בהדרגה במהלך המהפכה התעשייתית: מכפרים לחקלאות פרטית; אך השינוי לא הביא שיפור כלכלי וחברתי. בין 1850 ל-1890, כמיליון שבדים היגרו לארצות-הברית. המאה ה-19 סומנה על ידי הגירתם של ליברלים, ביטול מונופול הגילדות במסחר ובייצור (לטובת פרויקטים עצמאיים), תחילתן של רפורמות במס ובהצבעה, הקמת שירות צבאי לאומי ובחירת שלוש מפלגות עיקריות לממשלה: הסוציאל-דמוקרטים, הליברלים והשמרנים.
[עריכה] תיעוש שבדיה: 1914
במהלך ולאחר מלחמת העולם הראשונה (בה עמדתה של שבדיה הייתה נייטרלית), שבדיה הרוויחה מהדרישה העולמית לפלדה, לגפרורים ולעוד מוצרים שבדים. הצמיחה הפוסט-מלחמתית היוותה בסיס למדיניות החברתית, המאפיינת את שבדיה המודרנית.
שבדיה המשיכה להיות נייטרלית גם במלחמת העולם השנייה, ועד היום היא אחת מהמדינות הבלתי-מזדהות.
ב-19 בנובמבר 1946 הצטרפה שבדיה לאו"ם כחברה ה-54. שבדיה הפכה לחברה באיחוד האירופאי ב-1995.
אוסטריה | אוקראינה | אזרבייג'ן | איטליה | איסלנד | אירלנד | אלבניה | אנדורה | אסטוניה | ארמניה | בולגריה | בוסניה הרצגובינה | בלגיה | בלרוס | גאורגיה | גרמניה | דנמרק | הולנד | הונגריה | הממלכה המאוחדת: אנגליה – ויילס – סקוטלנד – צפון אירלנד | תורכיה | יוון | לוקסמבורג | לטביה | ליטא | ליכטנשטיין | מולדובה | מונטנגרו | מונקו | מלטה | מקדוניה | נורבגיה | סלובניה | סלובקיה | סן מרינו | ספרד | סרביה | פולין | פורטוגל | פינלנד | צ'כיה | צרפת | קפריסין | קרואטיה | קריית הוותיקן | רומניה | רוסיה | שבדיה | שווייץ | |