גוסטב שטרזמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוסטב שְטְרֶזֶמַן (10 במאי 1878 - 3 באוקטובר 1929) מדינאי ופולטיקאי גרמני וחתן פרס נובל לשלום. שטרזמן הגיע לשיא השפעתו בזמן רפובליקת ויימאר.
שטרזמן נולד בברלין בשנת 1878 למשפחה מהמעמד הבינוני. אביו היה בעל אכסניה וסוחר בירה. הוא למד כלכלה באוניברסיטת לייפציג. בשנת 1902 שטארזמן ייסד את איגוד התעשיינים בסכסוניה. בין השנים 1906 עד 1912 היה ציר מטעם המפלגה הליברלית הלאומית ברייכסטאג ובשנית בין השנים 1914-1918.
שטרזמן תמך בליברליזם במדיניות הפנים של גרמניה, ובקו לאומני קיצוני במדיניות החוץ שלה. בין השאר תמך בבנייתו של צי מלחמה גדול, דרש לספח שטחים לגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה וצידד במלחמת צוללות בלתי מוגבלת.
בשנת 1917 הפך לראש סיעת הליבראלים הלאומנים ברייכסטאג, והיה מתומכיו הנלהבים והעיקריים של אריך לודנדורף.
עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה התפצלה מפלגתו של שטרזמן, והוא עמד בראש הפלג הימני שלה, שנקראה מפלגת העם הגרמני. בבחירות של שנת 1919 זכתה מפלגתו ב־19 צירים לאספה המכוננת החדשה. שטרזמן התנגד לחוקת ווימאר ולחתימת הסכמי וורסאי. בשנת 1920 זכתה מפלגת העם הגרמני, בראשותו של שטרזמן, ב־65 מושבים ברייכסטאג. שטראזמן ריכך את דעותיו והפגין תמיכה במבנה החדש של המדינה הגרמנית. ב13 באוגוסט 1923 נתמנה שטרזמן לקנצלר ושר החוץ של גרמניה, בתמיכתה של ממשלה רחבה.
למרות שממשלתו של שטרזמן החזיקה מעמד רק כ־100 ימים, במובנים רבים היא הצליחה לייצב את שלטון הרפובליקה:
- שטרזמן חיזק את התעשייה, עצר את האינפלציה והביא לייצוב המטבע הגרמני, המארק.
- הפלגים הקומוניסטים בתורינגיה וסקסוניה דוכאו על ידי הצבא.
- הוא הורה לחדש את תשלום הפיצויים לצרפת ולהפסיק את השביתה בחבל הרוהר.
- המשטרה דיכאה את המרידות בבוואריה. הצבא, ובראשו הגנרל פון סקט, עמד לצד השלטון.
- המשטרה השתלטה על הפוטש במרתף הבירה - הצבא מנע מהיטלר ואנשיו להשתלט על בכירי ממשלת בוואריה במרתף בירה במינכן ומשם להכריז על מהפכה. המורדים נעצרו ונשפטו.
- ארצות הברית הסכימה לתת לגרמניה הלוואות ותנאי אשראי נוחים.
לאחר נפילת ממשלתו המשיך שטרזמן לשמש כשר החוץ בכול ממשלות גרמניה עד למותו בשנת 1929. במשך כל כהונות אלה ניסה לנסח מחדש את הסכמי וורסאי על מנת לשפר את מעמדה ומצבה של גרמניה, בהצלחה לא קטנה. תחת ניצוחיו נעשו הישגים נכבדים בתיקון יחסה של גרמניה עם המערב:בשנת 1924 נחתמה תוכנית דוז שהובילה לפתרון בעיית פיצוי המלחמה וכיבוש חבל הרוהר, בשנת 1925 נחתמו הסכמי לוקרנו שסידרו את גבולה המערבי של גרמניה, בשנת 1926 הכניס את גרמניה לחבר הלאומים וחתימה על הסכם קלוג-בריאן בשנת 1928.
שטרזמן זכה על הישגים דיפלומטיים אלה בפרס נובל לשלום במשותף עם אריסטיד בריאנד הצרפתי בשנת 1926.
יחד עם פיוס המערב הצליח שטרזמן לשמור על קשרים טובים עם ברית המועצות ובשנת 1926 חתם עם נציגה על חוזה ברלין, שהבטיח שמירה הדדית של נייטרליות במקרה של מלחמה משני הצדדים.
שטרזמן מת בשנת 1929 מהתקף לב בגיל 51.
| האימפריה הגרמנית: הנסיך אוטו פון ביסמרק | הרוזן לאו פון קפריבי | הנסיך כלודוויג צו הוהנלוהה-שילינגספירסט | הנסיך ברנרד פון בילוב | תיאובלד פון בתמן-הולווג | גיאורג מיכאליס | הרוזן גיאורג פון הרטלינג | הנסיך מקסימיליאן מבאדן | פרידריך אברט
רפובליקת ווימאר: פיליפ שיידמן | גוסטב באואר | הרמן מילר | קונסטנטין פרנבאך | יוזף וירת | וילהלם קונו | גוסטב שטרזמן | וילהלם מרקס | האנס לותר | וילהלם מרקס | הרמן מילר | היינריך ברינינג | פרנץ פון פאפן | קורט פון שלייכר גרמניה הנאצית: אדולף היטלר | יוזף גבלס | לוץ שוורין פון קרוסיגק הרפובליקה הפדרלית של גרמניה: קונרד אדנאואר | לודוויג ארהארד | קורט גאורג קיסינגר | וילי ברנדט | הלמוט שמידט | הלמוט קוהל | גרהרד שרדר | אנגלה מרקל |
 |
