קונרד אדנאואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קונרד אדנאואר (גרמנית: Konrad Adenauer‏) היה פוליטיקאי גרמני (נולד ב-5 בינואר 1876 בעיר קלן, נפטר ב-19 באפריל 1967 בעיר רנדורף שליד בון). בשנים 1949-1963 שימש כקאנצלר הראשון של גרמניה הפדרלית מטעם מפלגת CDU (האיחוד הנוצרי הדמוקרטי, מפלגת ימין-מרכז). בשנים 1951-1955 שימש גם כשר החוץ.

תוכן עניינים 1 חייו 2 תפקיד הקאנצלר 3 אדנאואר והעם היהודי 4 קרן קונרד אנדאואר

[עריכה] חייו

קונרד אדנאואר היה בנו השלישי מתוך חמישה של רשם בית המשפט לערעורים בקלן. ב-1894 סיים את לימודיו בגימנסיה בעירו. בשנים 1897-1894 למד משפטים באוניברסיטאות פרייבורג, מינכן ובון. את בחינות ההסמכה עבר בשנים 1897 ו-1901 ואחר כך התקבל לשירות המדינה לתקופת ניסיון. בשנים 1905-1903 שימש כעוזר משפטי בבית המשפט הגבוה בקלן. ב-1904 נשא לאשה את אמה ואיאר, ומנישואים אלו נולדו לבני הזוג שלושה ילדים. בשנת 1906 הצטרף למפלגת המרכז הגרמנית והיה לחבר מועצת העירייה מטעמה. ב-1909 עמד בראש סיעת מפלגתו במועצת העירייה, והיה בכך לממלא המקום הראשון של ראש העיר. ב-1916 התאלמן.

ב18 בספטמבר 1917 נבחר במועצת עיריית קלן לראשות העירייה, והתואר הוענק לו ב21 באוקטובר אותה שנה בצו של המלך הפרוסי (אחד מתאריו הרשמיים של קיסר גרמניה בתקופת הקיסרות). בשנים 1933-1917 ובשנת 1945 כיהן כראש עיריית קלן ובשנים 1920-1933 כנשיא הפרלמנט של פרוסיה (בתקופה זו - אחת ממדינות המחוז של רפובליקת ויימר). בשנת 1933 עבר אדנאואר לפוטסדם, ובשנת 1935 לביתו ברנסדורף, ליד בון. לאחר קשר העשרים ביולי 1944 הסתתר במנזר Maria Laach מחשש שייעצר בידי הגסטפו. לאחר תום מלחמת העולם השנייה היה ב-1949 לראש המועצה הפרלמנטרית שהקימו בנות הברית המערביות ותפקידה היה לכונן חוקה בגרמניה המערבית. ב15 בספטמבר 1949 נבחר בבונדסטאג לתפקיד הקנאצלר הראשון של גרמניה הפדרלית, וזאת בהפרש קולות של קול אחד (כולל קולו שלו). בתפקיד זה התמיד עד התפטרותו ב16 באוקטובר 1963.

[עריכה] תפקיד הקאנצלר

ב27 במרץ 1952 התפוצצה במרתף מטה המשטרה של מינכן פצצה שנועדה לפגוע באדנאואר.

בשנים 1950 עד 1966 שימש כיו"ר הCDU, המפלגה הנוצרית דמוקרטית, ובשנים 1951 עד 1955 תפקד גם כשר החוץ. בין הישגיו הפוליטיים הבולטים ניתן למנות את האוריינצטיה המערבית הבולטת של גרמניה הפדרלית (המערבית), שנוצרה על דרך הניגוד לשלטון הסטליניסטי בגרמניה המזרחית באותם ימים.

חילוקי הדעות האידאולוגיים שחשפה מלחמת העולם השנייה הביאו לחלוקת אירופה והעולם כולו לשני בלוקים: הבלוק המזרחי תחת הנהגת ברית המועצות והבלוק המערבי בהנהגת ארצות הברית. בהשפעת חלוקה זו הביא אדנאואר לחימושה מחדש של גרמניה, להקמתו של צבאה, הבונדסוור, ולחברותה בברית נאט"ו. בתמורה למהלכים אלה השיג מבנות הברית המערביות ששלטו בגרמניה את הסכמתן לסוף מצב הכיבוש.

בביקור מדיני במוסקבה בשנת 1955 הביא לשחרורם של שבויי המלחמה האחרונים ממלחמת העולם השנייה, שעוד הוחזקו בכלא הסובייטי.

כתושב רנדורף, הקרובה לבון, היה לאדנאואר חלק נכבד בהחלטה לבחור בבון לבירת גרמניה המערבית, במקום פרנקפורט שהייתה מועמדת גם כן.

הישג היסטורי חשוב נוסף של אדנאואר הוא ההתפייסות ההיסטורית עם צרפת, ששיאה בהסכם הידידות הצרפתי-גרמני. הקשרים האישיים הטובים שקשר עם נשיא צרפת שארל דה גול תרמו תרומה ניכרת להתגברות על אווירת אי-האמון העמוקה ששררה בין הצדדים. התהליך המתמיד של אינטרגציה באירופה (השוק האירופאי המשותף, האיחוד האירופאי וכו') לא היה יכול להתחולל ללא פיוס היסטורי זה.

בשנת 1954 ניתן לו פרס קרל. בשנת 2003 נבחר על ידי ציבור רחב, במסגרת סדרת טלוויזיה בנושא, לגרמני הגדול ביותר של כל הזמנים.

[עריכה] אדנאואר והעם היהודי

אדנאואר התנער תמיד מהמשטר הנאצי, ואף נרדף על ידו בעצמו. היה לו חלק מרכזי בגיבוש הסכם השילומים בין גרמניה לועדת התביעות וישראל ובהתקרבות ההדרגתית בין שתי המדינות. והוא אף ביקר בארץ בשנות השישים, ביקור במהלכו פגש את דוד בן גוריון בצריפו בקיבוץ שדה בוקר.

[עריכה] קרן קונרד אנדאואר

קרן קונרד אדנאואר היא קרן פוליטית-גרמנית הפועלת בעולם כולו, ומשרדה הישראלי ממוקם ברח' לויד ג'ורג' במושבה הגרמנית בירושלים. הקרן פועלת לחיזוק מערכת הקשרים בין גרמניה לישראל וכן בין ישראל לאיחוד האירופי באמצעות הגברת המודעות הישראלית אודות גרמניה המודרנית והדמוקרטית, ובמקביל הצגת תמונת מצב מהימנה על ישראל והקשיים הייחודיים בה בפני גופים הקשורים עם הקרן בגרמניה.

חלק ניכר מהיוזמות בהן נוטלת קרן קונרד אדנאואר בישראל מכוונות לעידוד דו-קיום הרמוני של מגזרים שונים בחברה הישראלית כחברת מהגרים, גישור על שוני במוצא ובאמונה הדתית וחיזוק הדמוקרטיה בישראל כמדינה הדמוקרטית היחידה באזור.

כדי לקדם יעדים אלו, פועלת הקרן יחד עם שותפיה בישראל (אוניברסיטאות למשל) לפיתוח מודלים חוקתיים להגנה בפני קבוצות מיעוט ולהעמקת אכיפת החוק. כמו כן משקיעה קרן קונרד אדנאואר מאמצים מיוחדים בדיאלוג לקראת פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי וכינון שלום יציב תוך שמירה על זכותה של ישראל לחיי שלווה וחירות.

הקרן פועלת לארגון כנסים וסמינרים, וכן מעניקה מלגות ומענקי מחקר שונים.

הקודם: לוץ שוורין פון קרוסיגק

קאנצלר גרמניה 1949-1963

הבא: לודוויג ארהארד