הקלות הבלתי נסבלת של הקיום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הקלות הבלתי נסבלת של הקיום | ||||||||||
 |
||||||||||
|
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום (בצ'כית: Nesnesitelná lehkost bytí) הוא שם רומן שנכתב על ידי מילן קונדרה בשנת 1984. העלילה מתרחשת ב 1968 בפראג, הרומן מתאר את נסיבות חייהם של האומנים ואינטלקטואלים בצ'כיה לאחר הפלישה של ברית המועצות למדינה (האביב של פראג). הדמויות העיקריות בספר הן: תומס, מנתח מפורסם, המבקר את הקומוניסטים הצ'כים וכתוצאה מכך מאבד את משרתו. דמויות חשובות נוספות (הרביעייה של קונדרה) הן אשתו, תרזה צלמת, המאהבת שלו סבינה ציירת והמאהב של סבינה, פרנץ, פרופסור באוניברסיטה.
על פי קונדרה, "קיום" מלא ב"קלות בלתי נסבלת" מכיוון שלכל אחד מאתנו יש רק תקופת חיים אחת לחיות: "Einmal ist Keinmal" או בעברית "פעם אחת זה אף פעם" כלומר מה שקרה פעם אחת, יכול באותה מידה היה לא לקרות מעולם. לכן, כל חיים בסופו של דבר הם חסרי חשיבות. מאחר והחלטות אינן חשובות, הן "קלות": הן לא מונעות מאתנו דבר. אך באותו הזמן, חוסר החשיבות של החלטותינו – החיים שלנו או הקיום – הוא בלתי נסבל. ולכן, "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום".
הספר מעולם לא פורסם בצ'כוסלובקיה או ברפובליקה הצ'כית (לאחר מהפכת הקטיפה), מכיוון שקונדרה לא אישר זאת.
הספר תורגם לעברית על ידי רות בונדי ויצא לאור בהוצאת זמורה ביתן בשנת 1984.
