יונה מצגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרב יונה מצגר

הרב יונה מצגר, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית. ידוע כנואם מעולה, היודע להתחבב גם על כאלו הרחוקים משמירת תורה ומצוות, ובדאגתו הרבה למשפחות ששכלו את בניהן במלחמות ישראל.

יונה מצגר נולד בשנת 1953 בעיר חיפה, בוגר ישיבת ההסדר כרם ביבנה. שירת בצה"ל בחטיבה 7, הגיע לדרגת סרן ועשה הסבה לשירות ברבנות הצבאית.

לאחר שירותו הצבאי פנה לקריירה רבנית, כיהן כרב בית הכנסת "תפארת צבי" במרכז תל אביב, ונחשב לרבה של צפון העיר. הוא פרסם ספרי שאלות ותשובות בשם "מים ההלכה". כן פרסם שו"ת על שאלות הקשורות למלחמת המפרץ הראשונה בשם "סופה במדבר". יצירתו התורנית אינה מתאפיינת בחידושים, אלא מתמקדת בליקוט מתוך מקורות הלכתיים שקדמו לו וכן הבאת תשובות שהתקבלו מרבנים אחרים. בהקדמתו לספריו, הרב מצגר מזכיר על כך את המשל על הדבורה המלקטת צוף מאחרים, אך עמלה מועיל יותר מאשר עמל העכביש, הטווה קוריו בעצמו.

ב-1998 שללה ממנו מועצת הרבנות הראשית את תעודת הכושר לרב עיר בשל חשדות לעברות על ההלכה והחוק שהועלו נגדו. לפי התלונות, חתם מצגר שלא כדין על כתובות, גבה כספים על עריכת חופות ועוד. לבירור התלונות הוקמה ועדה של שלושה רבנים בראשות הרב הראשי, אליהו בקשי-דורון, שהחליטה להפסיק את החקירה ולהחזיר לו את תעודת הכושר לרב העיר, בתמורה לכך שיסיר את מועמדותו למשרת רב העיר תל אביב^[1].

חרף הסכמה זו, ואף על פי שמעולם לא כיהן כרב עיר או כדיין, הציג ב-2003 את מועמדותו למשרת הרב הראשי לישראל, ובסופו של דבר נבחר לתפקיד, לאחר שבוטלה הסכמה בין נציגי מפלגת ש"ס והמפד"ל על מינויו של הרב יעקב אריאל. הצלחתו להיבחר באה גם הודות לתמיכת מנהיג הליטאים, הרב יוסף שלום אלישיב, אשר ביקש להכשיל את בחירת הרב אריאל. בחוגים דתיים לאומיים עוררה בחירתו של הרב מצגר כעס רב, על אף שמקורו של הרב מצגר עצמו בציבור הדתי לאומי, שכן היא נתפסה כניסיון לדרדר את מעמד הרבנות הראשית באמצעות בחירת דמות הנחשבת חסרת שיעור קומה תורני.

מייד עם בחירתו פרסם העיתון "מעריב" בכותרתו הראשית האשמות על הטרדה מינית של נערים. בסופו של דבר הפרשה שקעה.

בפברואר 2005 נחקר הרב מצגר במשטרה באזהרה בדבר טובות הנאה שקיבל, ובסיום החקירה קבעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות מרמה והפרת אמונים. בעקבות זאת הודיע הרב מצגר כי הוא משעה עצמו מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים. באפריל 2006 הודיע מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי לא יפתח תיק פלילי נגד הרב מצגר, אך ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה, והודיע כי עליו להתפטר מרצונו או שמזוז ימליץ על הליכי הדחה מיידים נגדו^[2]. בתגובה מצגר עתר לבג"ץ כנגד מזוז^[3]. בספטמבר 2006 הגישה עמותת אומ"ץ עתירה לבג"ץ בדרישה להדחתו^[4]. בדיון בנושא ב7 בינואר 2007, מתח בג"ץ ביקורת על מזוז, וכתב כי לא היה צריך לקרוא למצגר להתפטר. הנשיאה דורית ביניש ציינה כי "נראה שהיועץ המשפטי רתם את העגלה לפני הסוסים" וכי "היועץ היה צריך לאפשר לוועדה למינוי דיינים להחליט בעצמה". בית המשפט שלח את הצדדים להתפשר בעניין.^[5]