ויקטור פראנקל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור פראנקל (26 במרץ 1905 - 2 בספטמבר 1997), רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי.
פראנקל ייסד את הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר).
בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" (שפורסם לראשונה ב-1946, ונמכר בלמעלה משני מיליון עותקים) מתעד פראנקל את חוויותיו כאסיר במחנה השמדה נאצי ומתאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות בחיים. פראנקל, שנמנה על אסכולת הפסיכולוגיה ההומניסטית, נחשב לפורץ הדרך לגישת האקזיסטנציאליזם כאמצעי בפסיכותרפיה.
מאמרו הראשון נתפרסם בשנת 1924, ובחייו כתב 27 ספרים, שתורגמו לשפות רבות. ספרו הידוע ביותר- "האדם מחפש משמעות", נמכר בלמעלה מ-2 מיליון עותקים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חוויותיו בתקופת השואה
בתקופת השואה, אף שפרנקל יכול היה לעזוב את וינה ולהגר לארצות הברית לאחר שקיבל אשרת כניסה אליה, הוא בחר להשאר שם ולגונן על הוריו, בתוקף תפקידו כראש המחלקה לנאורולוגיה בבית החולים היהודי. בספרו "השאיפה למשמעות" (עמ' 72) הוא מספר שלאחר היסוסים רבים מה שחיזק אותו לקבל את ההחלטה הרת הגורל לא להותיר את הוריו מאחוריו, היה שבר שיש של עשרת הדיברות, שאביו מצא בבוקר שקיבל את האשרה, במקומו של בית הכנסת שנשרף, שבו חרוטה האות המסמלת את הדיבר של כיבוד הורים.
מאוחר יותר נשלח פראנקל על ידי הנאצים, בשל יהדותו, לגטו טרייזנשטט ומאוחר יותר למחנה ההשמדה אושוויץ. בטרייזינשטט הוא עבד כרופא כללי במרפאה, עד שהבחינו בכישוריו בפסיכותרפיה והוא התבקש להקים יחידה מיוחדת, על מנת לעזור למגיעים חדשים להתגבר על ההלם הראשוני. מאוחר יותר הקים יחידה בכדי למנוע מקרי התאבדות בקרב האסירים.
פראנקל שרד את השואה, אך כמעט כל משפחתו, פרט לאחותו, הושמדה. דרך סיבלו במחנות הריכוז וההשמדה הוא הגיע למסקנה כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו, בכדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים. בספרו המפורסם ביותר "האדם מחפש משמעות" מספר פראנקל כי כדי לשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה צועד לעתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על "החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז". לטענתו בני האדם הם חופשיים בבסיסם, ועל אף שהנאצים יכלו לשלוט בגופו הם לא יכלו לשלוט בנפשו, שאת החופש שלה הם לא יכלו לשלול ממנו.
[עריכה] הלוגותרפיה
ערך מורחב – לוגותרפיה
על פי תפיסתו של פראנקל, הדחף העמוק ביותר של האדם, או יותר נכון הרצון העמוק ביותר, הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, והבנה זו היא היא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו. פראנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא שעמום. תחושה שבאה לידי ביטוי לפי פרנקל במשולש של דיכאון, תוקפנות, והתמכרות. אותו ריק קיומי גורם לרוב הצרות הרוחניות והבעיות הנפשיות. אליבא פרנקל ברגע שהאדם ימלא לעצמו את הריק הפנימי שלו, וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו, אליו יוכל להתכוון, ושלקראתו יוכל לחתור, ובו יוכל לשכוח את עצמו, הדבר יגלה את הוויתו האנושית האמיתית, ורוב הנוירוזות והבעיות שליוו אותו יפתרו.
פראנקל ראה את התסכול של חוסר המשמעות כנאורוזה של העידן החדש שיצרו שקיעת המסורות והדת.
אחד המשפטים המרכזיים בהגותו של פראנקל היה "מי שיש לו לְמה - יעמוד בכל איך". משפט זה קשור לגישה האקזיסטנציאליסטית: לפיה רק מי שיש לו משמעות ומטרה בחייו יצליח להתמודד עם הקשיים. אדם חסר מטרה, שחייו נעדרים משמעות, שאינו רואה את "אחריותו" על הנעשה במציאות הכוללת יכול בנקל להגיע למצבי ייאוש ולמציאת חוסר טעם בחיים.
בספרו 'האל הלא מודע' טוען פראנקל כי בכל אדם ישנה דתיות חבויה, לא מודעת, המבקשת לפרוץ החוצה. אחת ממטרות הפסיכואנליטיקאי, לשיטתו, היא להוציא עניינים אלו מן ה'תת מודע' אל ה'מודע' של המטופל.
בהתאם להגותו, הציע פראנקל כי כנגד פסל החירות בניו יורק יש לבנות פסל נגדי, "פסל האחריות" בחוף המערבי של ארצות הברית.
[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית
- האדם מחפש משמעות: ממחנה הריכוז לאקזיסטנציאליזם, 1981 הוצאת 'דביר'
- הזעקה הלא נשמעת למשמעות, 1982 הוצאת 'דביר'
- השאיפה למשמעות, 1985 הוצאת 'דביר'
- האל הלא מודע, 1985 הוצאת 'דביר'
[עריכה] ראו גם:
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ויקטור פראנקל |
- האיש שחיפש משמעות: ראיון עם ויקטור פראנקל ראיון לרגל יום הולדתו התשעים באתר "המדע לפי האינטרנט"
- מתוך "השאיפה למשמעות"
- מתוך "האדם מחפש משמעות"
- על חייו ותורתו באנגלית
- אורי פז, הסליחה של ויקטור פרנקל, באתר פאזל
