מחנה השמדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחנה השמדה (בגרמנית Vernichtungslager) הוא מתקן שהוקם על-ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה לשם השמדתם של יהודים ושל מיעוטים נוספים שהממשל הנאצי החליט להשמידם. השמדת היהודים, השואה, כונתה בפי הגרמנים הפתרון הסופי (Endlösung). מחנה ההשמדה היה שלב מתקדם בהתפתחותה של מכונת ההשמדה הנאצית כאשר קדמה לו שיטת הירי לבורות.

מחנות ריכוז הוקמו בגרמניה זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. מחנה הריכוז הראשון היה דכאו, שהוקם ליד מינכן, מיד לאחר עליית היטלר לשלטון ב–1933. בעקבותיו הוקמו מחנות נוספים, כמו בוכנוואלד ומאטהאוזן. הם נועדו לכליאת מתנגדי משטר, לשבירתם ולעתים אף לחיסולם. טרם מלחמת העולם השנייה נכלאו במחנות הריכוז מעל לרבע מיליון אסירים. בכמה מחנות הוקמו מפעלים לעבודות כפייה ומעבדות לניסויים בבני-אדם, שבהן נבדקו אפשרויות של עיקור המוני או של מידת סבילותו של האדם לקור ולמחלות.

ב-20 בינואר 1942 נערכה ועידת ואנזה, שבה גיבשו בכירי הממשל הנאצי את הפתרון הסופי - התוכנית להשמדת יהודי אירופה, ולאחר מכן החל שילוח היהודים למחנות ההשמדה. עם ההחלטה על השמדת היהודים שינו הנאצים את אופיים של אחדים ממחנות הריכוז למחנות השמדה, אולם מרבית מחנות ההשמדה נבנו מלכתחילה למטרה זו.

מחנה ההשמדה הראשון הוקם בעיר חלמנו שבפולין כחודשיים לפני ועידת ואנזה. היה זה מחנה השמדה ניסיוני בו גם נוסה הגז ציקלון בי. בעקבות החלטות הוועידה על השמדה המונית, הוקמו בפולין מחנות ההשמדה טרבלינקה, בלז'ץ, סוביבור, מיידנק ואושוויץ-בירקנאו אשר כוונו במיוחד להשמדה מהירה של יהודים.

הגרמנים ידעו כי תנאי הכרחי לפעולה "חלקה" של מחנות ההשמדה הוא שמירת הסודיות, ולכן שמרו והקפידו על תכסיסי מרמה והטעייה. לאנשים הוסבר כי הם הולכים לעבודה, ושם יקבלו אוכל טוב יותר מאשר במחנות הריכוז - אנשים רבים הלכו ללא התנגדות. תאי הגזים לא נראו דבר מחריד. הם היו מכוסים במדשאות ובתוכן ערוגות פרחים. לאנשים הוסבר שלפני העבודה הם הולכים להתרחץ. הקרבנות האמינו עד הרגע האחרון שהם הולכים להתקלח.

לקראת סיום המלחמה, עם התקדמות הצבא הסובייטי לעברם, הזדרזו הנאצים לחסל את מחנות ההשמדה. הם התאמצו מאוד לטשטש את עקבותיהם והקימו יחידה מיוחדת לשריפת הגוויות בקברי ההמונים.

בשנת 2001 התגלה מסמך נדיר שנשמר קרוב כ-58 שנה בשירות הביון הבריטי. המסמך קרוי "הופל טלגרם" על שם קצין בכיר בצבא הנאצי בשם הרמן הופל ששלח לברלין ב-18 בינואר 1943 מידע מדויק על מספר הקורבנות שניספו בשנת 1942 בשלושת מחנות ההשמדה של מבצע ריינהרד שהם: בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה וכן מחנה מיידנק שבאותה שנה חלקים ממנו הוסבו להשמדת המונים.

שירות הביון הבריטי התחקה אחר המידע שנשלח לברלין ועלה עליו וכך הגיע לידיו מידע רב על פעילות הצבא הנאצי.

המספרים שמסר הרמן הופל הם: בלז'ץ: 434,508 קורבנות, סוביבור: 101,370 קורבנות, טרבלינקה: 713,555 קורבנות ומידנק: 24,733 קורבנות. אמנם לא ניתן לדעת אם מספרים אלו כוללים גם רבבות רבות של יהודים שניספו במהלך הנסיעה למחנות שכן על פי הערכות, קרוב ל-25% מכלל המובלים להשמדה הגיעו מתים אליהם בגלל תנאי הנסיעה הקשים ברכבות הבקר בהם נדחסו. על פי נתונים אלו מסתבר שהאומדנים שהיו מקובלים ביד ושם ובקרב חוקרי השואה עד לגילויו של מסמך זה אינם רחוקים משמעותית מהאמת.

מסמך זה משמש ראיה מוחצת כנגד כל מכחישי השואה למיניהן. גילויו של מסמך זה מהווה ראיה לכך שבידי בעלות הברית אכן היה מידע על השמדת המוני יהודים באירופה והן לא עשו כנגד זה דבר.

מידע זה שהתווסף על מחקרים שנערכו על מספר קורבנות מחנות ההשמדה הנוספים: חלמנו ואושוויץ אמנם מפחית בכמה רבבות את מספר הקורבנות בכל אחד מן המחנות מהאומדן שהיה מקובל, אך אינו מפחית את האומדן הכללי של ניספי השואה שנע סביב 6,000,000. כפי הנראה מספר גדול יותר של יהודים נרצחו בגטאות ובמקומות האיסוף במהלך פעולות השילוח להשמדה (אקציות), מספר גדול של יהודים נספה ברעב ובמחלות וכפי הנראה מספר גדול של יהודים נרצח בחפשו מפלט מידי הצורר הנאצי.

על סמך אומדן הניספים שנרצחו במחנות טרבלינקה וסוביבור בשנת 1943, עליה אין בידינו מידע, כפי הנראה מספר הניספים הסופי בטרבלינקה מגיע ל-800,000, בסוביבור ל-170,000. במיידנק נמשכה ההשמדה עד יולי 1944 בו שוחרר המחנה בידי הצבא הסובייטי. מספר הקורבנות היהודים בו כנראה הגיע ל-60,000 מתוך 200,000 קורבנות.

מחנות ההשמדה העיקריים הוקמו על ידי הגרמנים על אדמת פולין:

המחנה	תקופת קיומו	מספר הקרבנות מינימלי [מעודכן]
חלמנו	8/12/1941 - 18/1/1945	160,000
בלז'ץ	פברואר 1942 - ינואר 1943	435,000
סוביבור	אפריל 1942 - 14/10/1943	170,000
טרבלינקה	22/6/1942 - 2/8/1943	870,000
אושוויץ (כולל בירקנאו)	14/6/1940 - 27/1/1945	1,000,000
מיידנק	נובמבר 1941 - יולי 1944	60,000

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחנות השמדה

[עריכה] הערות שוליים