וישלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרשת וישלח היא פרשת השבוע השמינית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ל"ב פסוק ד' ומסתיימת בפרק ל"ו פסוק מ"ג.

[עריכה] נושאים בפרשה

החלק העיקרי של הפרשה מתאר את המשך קורותיו של יעקב מיום שובו לארץ ישראל מגלותו בחרן. סיום הפרשה עוסק בתולדות עשו, צאצאיו, מגוריו ושלטונו.

יעקב חוזר לארץ ישראל ומתכונן לקראת הפגישה עם עשו. כאשר מתברר לו שעשו בא לקראתו בראש קבוצה של ארבע מאות איש הוא חושש מאוד, ומבצע כמה פעולות לקדם את פני הרעה: הוא חוצה את משפחתו ואנשיו לשני מחנות; מתפלל לאלוהים בבקשה שיציל אותו מיד עשו; ושולח כמה עדרי צאן ובקר כמנחה לעשו. במהלך הלילה הוא מעביר את כל המחנה מעבר לנחל יבוק ונותר לבדו בעבר השני. שם פוגש אותו איש עלום-שם ונאבק עמו עד עלות השחר. בתום המאבק סובל יעקב מנקע ברגלו, ועקב כך נקבע לדורות בעם ישראל שאין לאכול את גיד הנשה. האיש מברך את יעקב, וקובע לו שם חדש: ישראל, "כי שָׂרִיתָ עם אלהים ועם אנשים ותוכל".

עם בוקר נפגשים עשו ויעקב על מחנותיהם. יעקב משתחווה כמה פעמים לפני עשו והם מתחבקים ומתנשקים. מתפתח דו שיח ידידותי, שבו מקפיד יעקב לכנות את עשו "אדוני", והוא מציג בפני עשו את נשיו וילדיו, אך מסרב להתלוות לעשו בדרכו. בסופו של דבר עשו חוזר לארץ אדום ויעקב יושב בסוכות.

אחר כך בא יעקב לאזור העיר שכם ובונה מזבח. שכם בן חמור "נשיא הארץ" חוטף את דינה בת יעקב ואונס אותה. הוא בא ליעקב ולבניו בהצעה לקשרי ידידות, נישואין ומסחר הדדיים. בני יעקב מסכימים למראית עין לכינון הקשרים בתנאי שכל אנשי העיר יימולו. אנשי העיר מסכימים לבקשה, אולם לאחר שהם מלים את עצמם באים שמעון ולוי בני יעקב אל העיר, הורגים את כל אנשי העיר ובזים את רכושם. יעקב נוזף בשמעון ולוי, אולם הם עונים: "הכזונה יעשה את אחותנו?!".

יעקב מצווה את אנשי ביתו לבער את האלילים שברשותם, עובר לבית אל ובונה מזבח. בבית אל נגלה אלוהים ליעקב ומברך אותו בריבוי זרעו ובירושת ארץ ישראל. משם ממשיך יעקב בדרכו, ולקראת בית לחם כורעת רחל ללדת, יולדת את בנימין אך מתה בלדתה ונקברת בקבר רחל. יעקב מתיישב במקום של קבע, ושם שוכב בנו ראובן עם בלהה.

חלק זה של הפרשה מסתיים במניין שנים עשר שבטי ישראל ובתיאור מותו של יצחק, בן מאה ושמונים שנה.

מכאן ועד סוף הפרשה מובא פירוט רחב של צאצאי עשו, נשותיו ו"אלופי עשו" - ראשי השבטים, וכן מובאת רשימה של המלכים שמלכו בארץ אדום "עד מלוך מלך לבני ישראל".

[עריכה] הפטרה

ההפטרה היא ספר עובדיה שבתרי עשר, ספר המכיל רק עשרים ואחד פסוקים. נבואת עובדיה עוסקת כולה ביחסים שבין עם ישראל לאדום, ומתארת את נצחונו המצופה של בית יעקב על בית עשו.