ולטר ראוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ולטר ראוף (1906 - 14 במאי 1984), פושע מלחמה נאצי, בין מבצעי השואה. ממציא שיטת "משאיות הגז" אשר קדמה לשיטת ההמתה בתאי גזים, ויושמה בקנה מידה חלקי בשנת 1941.

ראוף החל את הקריירה שלו בחיל הים, אך פוטר משם בעקבות שערוריה בה היה מעורב. הוא גוייס על ידי ריינהרד היידריך ל-SD ולאחר מכן הצטרף ל"מנגנון הביטחון הראשי של הרייך", RSHA, מחלקה של ה-SS, שנוסדה על ידי היינריך הימלר בשנת 1939. במסגרת זו היה מעורב בהמצאת "משאיות הגז", משאיות אשר צינור המפלט שלהן חובר לתא אטום, ושימשו מעין תא גזים נייד, אשר שימש להשמדת יהודים, נכים ואחרים שנועדו להשמדה במסגרת המדיניות הנאצית של רצח עם. במשאיות אלו נעשה שימוש חלקי בשנת 1941 ובתחילת שנת 1942 בטרם החל הרצח באמצעות תאים נייחים. מעריכים כי מאתיים אלף אנשים נרצחו בצורה זו.

בשנת 1942 נקרא ראוף לאתונה, שם הועמד בראש קבוצה של 24 אנשים שכונתה "איינזצגרופה ארץ ישראל" ומטרתה הייתה השמדת יהודי ארץ ישראל, בשיטות המוכרות מפעולת האיינזצגרופן במזרח אירופה, במקרה של כיבוש הארץ על ידי כוחותיו המתקדמים של הגנרל ארווין רומל. עם התבוסה הגרמנית בקרב אל עלמיין בא סופה של תוכנית זו. ראוף הועבר לתוניס, והועמד שם בראש איינזצקומנדו של ה-SD שמטרתו הייתה רדיפת יהודי צפון אפריקה.

לקראת סוף המלחמה נשא ראוף דרגת שטנדרטנפיהרר (מקביל לאלוף משנה) של האס אס. משנת 1943 שימש בתפקידים שונים בצפון איטליה וניסה להתחבב על בעלות הברית כאשר היה בעל תפקיד בכניעת הנאצים באיטליה. בדצמבר 1946 נמלט ממחנה שבויים אמריקני, והסתתר במנזרים, כפי הנראה כשהוא זוכה להגנת הבישוף אלויס הידל. בשנת 1948 גוייס למודיעין הסורי ושהה כשנה בדמשק עד שחילופי משטר הסירו את חינו בעיני השלטונות. ישנם דיווחים לפיהם היה מעורב ברדיפת יהודים בסוריה.

לאחר עזיבתו את סוריה השתקע באקוודור ולאחר מכן בצ'ילה. על פי דו"ח של ה-CIA ייתכן ששירת את המשטר הצ'יליאני. מכל מקום, משטרו של אוגוסטו פינושה, סירב לבקשות להסגירו. בדצמבר 1962 נעצר לאחר שגרמניה ביקשה להסגירו, אך בית המשפט העליון בצ'ילה שיחרר אותו לאחר חמישה חודשים. בשנת 1972 ניסה הנשיא סלבדור איינדה להסגירו לגרמניה, לבקשת מכון שמעון ויזנטל. גם נסיון זה נתקל בסירוב בית המשפט העליון בצ'ילה. לאחר שהבין כי עלו על עקבותיו, נעלם ראוף למספר שנים, ונתגלה על ידי יוצר הסרטים התיעודיים ויליאם במיסטר בשנת 1979. במיסטר ראיין את ראוף ארוכות, ויצר את הסרט "הצייד והניצוד" שהוצג בארצות הברית בשנת 1981, ואף זכה לפרס האמי.