זלטה רזדולינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זלטה רזדולינה (רוזנפלד) מלחינה פסנתרנית וזמרת, נולדה בלנינגרד (סט. פטרסבורג). בשנת 1990 עלתה לישראל.
משנת 1978 , החלה בקריירה כמלחינה שמבצעת את יצירותיה בארגון האמנים "לנקונצרט" בלנינגרד, בעצמה וכן עם תזמורות וזמרים מפורסמים ברית המועצות לשעבר. היא הופיעה ברחבי ברית המועצות בקונצרטים יוקרתיים והתפרסמה גם מחוץ לגבולות ארצה. בהופעותיה בשבדיה, פינלנד, גרמניה, צ'כיה ועוד, זכתה לביקורות נלהבות ושפע של פרסים בתחרויות מוזיקה. את עולמה קנתה כאשר חיברה את המוזיקה למחזור השירים של אנה אחמטובה - "רקוויאם", שהוקדש לקורבנות המשטר הסטליניסטי וזכתה במקום הראשון בשתי תחרויות ארציות. יצירה זו, הכתובה לתזמורת סימפונית, מקהלה וסולנים, הוזמנה זלטה לבצע בהצלחה גדולה בקרמלין במוסקבה במלאות 100 שנה להולדתה של אחמטובה ב-1989. ה"רקוויאם" הושמע גם בפינלנד, שבדיה, נורבגיה, צ'כיה, ארצות "ב וישראל.
זלטה ברחה מאימת האנטישמיות הגואה בברית המועצות של 1990, לאחר שחברי הארגון האנטישמי "פמיאט" איימו על חייה בתום השמעת יצירתה בקרמלין והגיעה לישראל כשהיא עוזבת מאחוריה קריירה מזהירה של מלחינה, פסנתרנית וזמרת. היום היא "מודה" לאנטישמים ש"הבריחו" ו"העלו" אותה לישראל. הגם ששמעה וידעה על מקורותיה היהודיים עוד בבית הוריה, שם חגגו את חגי ישראל ואף הלכו לבית הכנסת, לא עלה בדעתה שתאלץ לעצור קריירה בשיאה ולהתחיל הכול מחדש. אך הנסיבות הכתיבו את שלהן והיא ברחה, הילדים לגופה והתווים באמתחתה.
הטלוויזיה הפינית הכינה עליה סרט עוד בהיותה בברית המועצות והמשיכה אותו כאן בישראל. בעקבותיהם באה הטלוויזיה הגרמנית ואף הישראלית. הזמר דודו פישר נתן לה את הבמה הראשונה בישראל בתוכניתו בטלוויזיה. יצירותיה אף הושמעו מאוחר יותר בסדרת הטלוויזיה של אורי ברבש ולרנר, "משפט קסטנר". כמו כן הלחינה את פסקול תוכנית הטלוויזיה התיעודית "חבצלת שמיר" ששודרה בערוץ הראשון. תוכניות נוספות רבות עליה ועל יצירתה שודרו בטלוויזיה, בכבלים וברדיו - קול המוזיקה ואחרים.
זלטה חיברה יותר מ-600 רומנסות ושירים למילים של גדולי המשוררים הקלסיקונים של המאה העשרים ברוסיה, אנה אחמטובה, ניקולאי גומילוב, אוסיפ מנדלשטאם, מרינה צווטייבה, אלכסנדר בלוק, איגור סבריאנין סרגיי יסנין ואחרים וכן מחזורי שירים של טובי המשוררים הישראליים, רחל, יונה וולך, נתן יהונתן, לאה גולדברג ואחרים.
זלטה חיברה מוזיקה להצגות רבות ברוסיה וכן את פסקול הצגות תיאטרון החאן "אסתרליין יקירתי" על פי ש"י עגנון , "שימון" מפרי עטו של יצחק בר-יוסף , "ינטל" בהפקת ביה"ס לאומנויות בית-צבי ו"ירח דבש מעונן" בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא תל אביב כולן בבימויו של יורם פאלק. כמו כן כתבה יצירות לתזמורת סימפונית, למקהלות וכן יצירות קאמריות.
יצירתה הסימפונית, רקוויאם, על פי הפואמה של משורר השואה יצחק קצנלסון "השיר על העם היהודי שנהרג" בגרסתה האינסטרומנטלית באורך של כשעה, הוקלטה בצ'כיה בביצוע התזמורת הפילהרמונית של בירתה ההיסטורית של מורבייה אולומוץ בניצוחו של מאסטרו ויקטור פלדבריל מקנדה והופקה על גבי תקליטור. יצירה זו שודרה פעמים רבות בקול המוזיקה ובעוד כ - 20 תחנות רדיו ברחבי העולם.
בשנת 2002 הזמין ארגון ICOR מניו יורק העורך קונצרטים לזכר השואה את זלטה לביצוע בכורה עולמי של הרקוויאם 'השיר על העם היהודי שנהרג'. הקונצרט בביצוע הפילהרמונית של ברוקלין עם זלטה בשירה בעברית והשחקן ההוליבודי פריץ וויבר בקריינות באנגלית התקיים בקתדרלת סנט ג'ון בפני קהל של 6000 מאזינים והתקבל בהתלהבות על ידי הקהל.
בשנת 2003 לרגל מלאות 300 שנים להיווסדה של סט. פטרבורג הופיעה זלטה בהרבה אולמות יוקרתיים בסט. פטרבורג ובמוסקבה בינם במרכזים היהודיים בפטרבורג ומוסקבה, במוזיאון אנה אחמטובה ובאולם של מועדון העולמי של הפטרבורגיים. לרגל האירוע אף יצא דיסק עם שירים של משוררים פטרבורגיים.
זלטה מופיעה בקונצרטים ברחבי הארץ וגם מטעם "אמנות לעם" במספר תוכניות. היא חברה בארגון המלחינים בישראל, באמ"י ובארגון הבינלאומי של נשים מלחינות - IAWM.
