חלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בסוג של לחם. לערך העוסק בפירושים נוספים למילה חלה, ראו חלה (פירושונים).

חַלָּה היא לחם יהודי מסורתי שאוכלים בשבת וחג, חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ. אף על פי שחלה נחשבת כאוכל יהודי, היא גם לחם מסורתי בכמה מדינות באירופה, למשל בהונגריה.

בשבת מצווה על יהודי לאכול שלוש ארוחות (אחת בליל שבת, שני ביום שבת עצמו ושלישי ביום שבת אחר הצהריים). לפי ההלכה היהודית, ’ארוחה’ נחשבת לארוחה רק אם יש בה לחם. לכן, לפי המסורת, יהודים אוכלים חלה בתחילת הארוחה בשבת. הברכה על חלה היא, כמו על כל לחם, "המוציא לחם מן הארץ".

יש מגוון מתכונים לאפיית חלה, כולם מבוססים על בצק שמרים. מתכונים מסורתיים מכילים הרבה ביצים, קמח לבן, וסוכר. מתכונים מודרניים מכילים פחות ביצים, קמח מלא, קמח שיבולת שועל או קמח כוסמת, ודבש או מולסה במקום סוכר. את העיסה מחלקים למספר גלילים (לפחות שלושה), וקולעים מהם צמה טרם האפייה. את החלה ניתן לקשט בחלמון ביצה (כדי להעניק לה ברק), ובזרעוני פרג או שומשום, המסמלים את המן שנתן ה' ליהודים במדבר.

משמעותה המקורית של המלה חלה היא חתיכה קטנה של עיסה, בערך בגודל של ביצה. בזמן שבית המקדש היה קיים בירושלים, הנשים היו מפרידות עיסה בשיעור זה טרם הקליעה נותנות תרומה זו לכהנים. אמירת ברכה בשלב זה תלויה בגודל החתיכה. כיום, חתיכה זו נשרפת או נשלכת.

יש מדרשים רבים על חלה. המדרש משווה למשל את קליעת החלה לדרך בה קלע אלוהים את חווה ביום שישי.

בראש השנה מוסיפים צימוקים לעיסה, וקולעים חלה עגולה, שמסמלת את מעגל השנה. יש המוסיפים צורת סולם בראש החלה, המסמל את רצונם שתפילותיהם יעלו השמימה כמו על סולם.