טרשת נפוצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טרשת נפוצה (באנגלית Multiple Sclerosis או MS) הינה מחלה כרונית של מערכת העצבים, המחבלת בתפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים המרכזית על ידי פגיעה והפחתה במיאלין, חומר שומני המבודד את סיבי העצבים (האקסונים). המיאלין עוזר בעיקר להעברת זרמים חשמליים בין תאי עצב. הנזק להעברת הזרמים מחבל בתפקוד המוח (שמבוסס על העברת זרמים חשמליים), מה שמשפיע על תפקוד הגוף כולו. תהליך זה גורם לפגיעה באיברים שונים, ולרוב חוט השדרה, המוח ועצב הראיה. למחלה יש מגוון רחב של תסמינים, ביניהם ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, סחרחורות וניוון שרירים. חולים רבים חיים עם המחלה שנים רבות, אך במקרים חמורים המחלה גורמת לתנועה מוגבלת ואף לנכות. לטרשת נפוצה אין שום קשור ממשי לטרשת עורקים, מחלה נוספת, חוץ מבשם. שתי המחלות קשורות כביכול בנזק שנגרם בעקבות המחלה לאיבר המסוים (טרשת היא מילה נרדפת להתנוונות).

תוכן עניינים 1 היסטוריה וגילוי 2 איך המחלה פוגעת 2.1 פגיעות בפעולות מוטוריות 2.2 פגיעות בראייה 2.3 פגיעות בחשיבה 2.4 תחושה 2.4.1 פיזי 2.4.2 רגשי 2.5 רגש 2.6 עיכול 2.7 תפקוד מיני 3 גורמים למחלה 3.1 גורמים סביבתיים 3.2 גורמים גנטיים 4 תסמינים 5 סוגי טרשת נפוצה 5.1 טרשת נפוצה שפירה ("Benign") 5.2 טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (Relapsing-remitting) 5.3 טרשת נפוצה מתקדמת משנית (Secondary progressive) 5.4 טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (Primary progressive) 6 הטיפול במחלה ואבחונה 6.1 אבחון המחלה 6.2 הטיפול במחלה 6.2.1 טיפול בהתקפים חמורים 6.2.2 טיפול בטרשת התקפית-הפוגתית 6.2.3 טיפול בטרשת מתקדמת 6.2.4 טיפול בדימיאלינציה 6.2.5 טיפול בנזקי המחלה 7 עובדות סטטיסטיות 8 משמעות השם 9 ראו גם 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה וגילוי

נוירולוג צרפתי בשם ז'אן-מרטין צ'רקוט (1893-1825) היה הראשון שאבחן טרשת נפוצה כמחלה בפני עצמה בשנת 1868. שלושת הסימנים העיקרים של טרשת נפוצה, דיסארתריה (ליקוי בדיבור), אטקסיה (בעיות קואורדינציה ומוטוריקה) ורעידות, נקראים כיום שלישיית צ'רקוט על שמו. לפני צ'רקוט, פתולוג ופיזיקאי בריטי בשם רוברט הוּפר (1773-1835), רוברט קרסוול (1793–1857), פרופסור בריטי לפתולוגיה, וז'אן קרובילייר (1791–1873) פרופסור צרפתי לפתולוגיה אנטומית תיעדו פרטים קליניים של המחלה.

[עריכה] איך המחלה פוגעת

טרשת נפוצה היא שם לתופעה של תקיפת מערכת העצבים על ידי מערכת החיסונית. התקיפה עצמה נעשית על ידי תאי דם לבנים, אשר הם תאים שנועדו להילחם במחלות ובזיהומים בגוף, מה שהופך את המחלה למחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי). הסוג המסוים של התאים הינו תאי T, שהוא תא עזר. בעקבות כשל במערכת החיסונית, תאי T מזהים חלקים בריאים של מערכת העצבים המרכזית כזרים ותוקפים אותם כאילו היו וירוסים. בעת התקיפה על המיאלין, נוצרת נפיחות אשר מגרה תאים לבנים אחרים להצטרף ל"מאבק". הנפיחות גורמת לדליפות במחסום הדם והמוח, אשר נועד להגן על הרקמות הרגישות של המוח מזיהומים ונוגדנים, שהם חלק נוסף של המערכת החיסונית. בנוסף, נזילות אלו גורמות לנפיחות נוספת, להפעלה של סוג נוסף של תאים חיסוניים בשם מקרופאג'ים ולשחרור של חלבונים הרסניים. התוצאה הסופית היא הריסה של מיאלין, תופעה בשם דימיאלינציה.

[עריכה] פגיעות בפעולות מוטוריות

המיאלין הינו חומר שומני אשר מבודד את האקסונים ועוזר בהעברת פולסים חשמליים בין תאי העצב. בעזרת פולסים חשמליים אלו, המוח שולח אותו לחלקים בגוף ובכך שולט בהן. הפגיעה במיאלין גורמת להפרעות בהעברת הפולסים, מה שגורם לתפקוד לקוי של מערכת העצבים והמוח. בכך, הגוף כולו מושפע, כאשר נהיה מוגבל בפעולותיו. תנועות פיזיות נהפכות קשות יותר לביצוע עם הזמן, ודורשות יותר מאמץ. במקרים מסוימים וחמורים של המחלה, המוגבלות הפיזית יכולה להפך לנכות של ממש, וחולים נאלצים להשתמש בקביים או בכיסא גלגלים.

אחד מהתסמינים הברורים ביותר של המחלה הינו ניוון שרירים. היות והשימוש בשרירים נהיה קשה עם הזמן, חולים יכולים לסבול מניוון שרירים אם אינם מבצעים פעולות עזר כגון פיזיותרפיה. תופעה זו מתחרשת בעיקר בגפיים.

[עריכה] פגיעות בראייה

היות והעינים חלק בלתי נפרד ממערכת העצבים, פגיעות בראייה הינן נפוצות בין חולי טרשת נפוצה. היות והעין אחראית על קליטת מידע ושליחתה למוח, פעולה זו נהיית קשה ביותר, היות וזרמים חשמליים מתקשים להגיע למוח. הראייה יכולה להפוך למטושטשת, ולפעמים חולים מגיעים למצב של עיוורון חלקי. במקרים חמורים, חולים נהיים עיוורים לחלוטין בעין אחת, או במקרים מסוימים בשתיהן. במקרים אחרים, חולים יכולים לסבול מחבלה בראיית צבעי ירוק-אדום, תסמין של עיוורון צבעים.

[עריכה] פגיעות בחשיבה

חולי טרשת נפוצה מתאפיינים רבות בחוסר ריכוז המחשבה. החולים אינם מסוגלים להתרכז בגלל התפקוד הלקוי של המוח. חולים מתאפיינים גם בשיפוט לקוי בחוסר תשומת לב.

[עריכה] תחושה

[עריכה] פיזי

חולי טרשת נפוצה לעתים מרגישים עקצוצים על עורם, כאבים לא מוסברים ודקירות. לעתים קורה ההפך, כאשר נאבדת התחושה של איברים מסוימים.

[עריכה] רגשי

חולים יכולים לסבול מתשישות, חום גבוה וכאבי ראש.

[עריכה] רגש

כאשר נפגע גזע המוח מהרס המיאלין, נאבדת השליטה על הרגש. חולים סובלים מדיכאון, התפרצויות של בכי ותסמינים אחרים של ייאוש. חולים הסובלים מדיכאון עמוק, יכולים בסופו של דברים לפתח מחלת נפש אחרות כגון פרנויה. לעומת זאת, יכול לקרות בדיוק ההפך: חולים יכולים לשמוח ללא סיבה, ולעתים נמצאים במצב של אופוריה.

[עריכה] עיכול

בקרה על סוגרים נהפכת לקויה ואף נעלמת עם התקדמות המחלה, והחולה אינו יכול לשלוט על צואה ושתן.

[עריכה] תפקוד מיני

עם החמרת המחלה, תפקוד מיני אינו מאופשר והחולים הזכרים יסבלו מאין אונות.

[עריכה] גורמים למחלה

כיום, עדיין לא התגלו גורמים כלשהם לפריצת המחלה, חוץ מהכשל במערכת החיסונית, שגורמיו אינם ידועים. ישנן אמנם תאוריות נוספות:

[עריכה] גורמים סביבתיים

• האפשרות הפופולרית ביותר היא זיהום ויראלי שגורם להחלשת המערכת החיסונית לתגובה חריגה בהמשך החיים. ברמה המולקולרית, הגורם הוא דמיון בין הוירוס לבין רכיב מסוים של מערכת העצבים המרכזית, מה שיגרום לבלבול של תאי החיסון (כזכור, המערכת החיסונית תוקפת את מערכת העצבים).

• מאחר וטרשת נפוצה שכיחה יותר באנשים שחיים במרחק מקו המשווה, הצעה נוספת היא חוסר בחשיפה לשמש, שמוביל לחוסר ביצור ויטמין D, ששומר על תקינות רמות הסידן והזרחן בדם, שיכול לתרום לפריצת המחלה. תאוריה זו מגובה במחקרים חדשים, אשר הוכיחו את חשיבות ויטמין D למערכת החיסונית.

• מהיות טרשת נפוצה פחות שכיחה אצל ילדים עם אחים, ישנן הצעות שאומרות שחשיפה פחותה לחולי בילדות מובילה למערכת חסינות פחות אגרסיבית, עם סיכויים פחותים לתקיפה של הגוף. ההסבר הוא אי-איזון בין סוגי תאי T, ביניהם Th1 שתוקף זיהומים, וTh2 אשר פעיל יותר במקרים של אלרגיה ולכן עם סיכוי גבוה יותר לתקוף את הגוף.

• תאוריות אחרות מצביעות על טרשת נפוצה כתגובה של המערכת החיסונית לזיהום כרוני. הקשר בין מחלת האפשטיין בר עם טרשת נפוצה, הוביל להנחות שהמחלה היא תורמת ויראלית פוטנציאלית במקרים מסוימים להתפתחות טרשת נפוצה. אחרים מאמינים כי שזיהומים כרוניים של חיידקים מסוג ספירוכטה מביאים להתפרצות טרשת נפוצה.

• עישון הוכח בפני עצמו כגורם סיכון לטרשת נפוצה.

[עריכה] גורמים גנטיים

טרשת נפוצה אינה נחשבת למחלה תורשתית. למרות זאת, הוכחות מדעיות מצביעות על קשר בין גנטיקה לבין חדש לחולי בטרשת נפוצה, כגון: חוסר קיומה של המחלה אצל אנשים ממוצאים מסוימים, והשוני בשכיחות המחלה אצל אנשים ממוצאים שונים. לדוגמה: המחלה נפוצה הרבה יותר אצל אנשים ממוצא אירופאי מאשר מוצא אפריקני או אסיאתי.

• אצל תאומים זהים, במקרה של טרשת נפוצה אצל תאום אחד, סיכויו של התאום השני לחלות במחלה ממריאים ל30% (הסיכויים לחולי בין המשפחה עומדים על בין 1% ל-3%; באוכלוסייה השכיחות עומדת על פחות מעשירית האחוז (0.1%) או לחלופין: מקרה אחד לכל אלף איש). אצל תאומים שאינם זהים (אינם בעלי גנטיקה זהה), האחוז קרוב לאחוז בין אחים רגילים, ועומד על 4%. העובדה שהסבירות לחולי במחלה במשפחה היא נמוכה מ-100% מצביעה על העבודה שהמחלה אינה נשלטת לחלוטין על ידי גנטיקה.

• לפי מחקרים, יותר מגן אחד מעורב בטרשת נפוצה. בנוסף, חולי טרשת נפוצה לרוב יורשים חלקים אינדיבידואלים בתכיפות גבוהה יותר מאנשים אחרים.

מחקרים מצביעים על גרימת המחלה על ידי מספר גורמים, כל אחד עם השפעה חלקית, ולא על ידי גן אחד או גורם אחר שעומד בפני עצמו.

[עריכה] תסמינים

בעקבות הפגיעה בתאי עצב וזרמי חשמל שונים, לטרשת הנפוצה מגוון תסמינים שונים:

• קושי וליקויים בדיבור

• סחרחורות ואובדן שיווי משקל

• קושי בהליכה

• קושי בראייה ולעתים עיוורון זמני בעין אחת או שתיהן

• טשטוש בראייה

• קשיים בריכוז ובחשיבה

• ניוון שרירים

• אובדן שליטה על שלפוחית השתן

• פגיעה בתפקוד המיני כגון אין-אונות

[עריכה] סוגי טרשת נפוצה

טרשתה נפוצה מתחלקת לארבעה סוגים, שלכל אחד דפוס התנהגות שונה, שמתבטא בתסמינים שונים. לחולים יש בדרך-כלל יותר מצורה אחת של המחלה, ולפעמים בעת ובעונה אחת.

[עריכה] טרשת נפוצה שפירה ("Benign")

טרשת נפוצה שפירה הצורה הכי חלשה של המחלה ומאובחנת אצל בין 10% ל-20% מהחולים. הופעת התקפים אינה תדירה ולרוב יש החלמה מלאה לאחר כל התקף.

[עריכה] טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (Relapsing-remitting)

טרשת נפוצה התקפית הפוגתית הינה הצורה אשר מאובחנת אצל 80% ל-90% בקירוב של החולים בטרשת נפוצה. צורה זו מתבטאת בהתקפים: תסמיני המחלה מופיעים למספר ימים או שבועות ולאחר מכן נעלמים חלקית או נעלמים לגמרי (במקרה של היעלמות מוחלטת זוהי טרשת נפוצה שפירה). בין ההתקפים יש בדרך-כלל פער של מספר חודשים ולעתים אף שנים. מחצית מחולי טרש נפוצה התקפית-הפוגתית מפתחים בשלב מסוים צורה אחרת של המחלה, בשם טרשת נפוצה מתקדמת-משנית.

[עריכה] טרשת נפוצה מתקדמת משנית (Secondary progressive)

טרשת נפוצה מתקדמת משנית היא הצורה הנפוצה ביותר של המחלה ומאובחנת אצל 80% מהחולים. להבדיל מטרשת שפירה והתקפית הפוגתית, התסמינים בין כל התקף אינם מחלימים אלא מחמירים, עד שבסופו של דבר נפסקים ההתקפים. צורה זו היא בעלת הסיכויים הכי גדולים לפיתוח נכות.

[עריכה] טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (Primary progressive)

טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית הינה צורה חמורה של המחלה ומאובחנת אצל 10% מהחולים בקירוב. בצורה זו של המחלה אין התקפים כלשהם אלא רק תסמינים קבועים שמחמירים עם הזמן. בחלק מהמקרים, החמרת התסמינים נעצרת לתקופות מסוימות. צורה זו מאובחנת בדרך-כלל בגילים יותר מאוחרים.

[עריכה] הטיפול במחלה ואבחונה

[עריכה] אבחון המחלה

לטרשת נפוצה אין אבחון ייחודי וקשה לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים, אך ניתן לגלותה על ידי שילוב של בדיקות אחרות, ביניהן: בדיקת דם, הדמיית תהודה מגנטית (MRI), בדיקת נוזל מוחי שדרתי (CSF) ועוד. בנוסף, אין אפשרות לקבוע בוודאות את קיום המחלה רק לאחר שני אירועי של איבוד מיאלין (דימיאלינציה) אנטומיים (לא על ידי גורם חיצוני אלא גופי) ברווח של לא יותר מ30 יום. את חומרת המחלה וההידרדרות הקלינית (ראה סוגי טרשת נפוצה) אין אפשרות לקבוע מראש, אך קיימות מספר בדיקות המאפשרות לקבוע אם המחלה תהיה שפירה או חמורה יותר, ביניהן בדיקת ההדמיה בתהודה מגנטית ובדיקת הנוזל החוט-שדרתי.

[עריכה] הטיפול במחלה

כיום, עוד לא נמצאה תרופה משמעותית ומוחלטת למחלה, אך קיימות מספר שיטות טיפול שהוכחה יעילותן:

[עריכה] טיפול בהתקפים חמורים

במקרים של התקפים חמורים, חולים שמתאשפזים מקבלים עירוי של סטרואידים במנות גדולות, כדי לקצר את ההתקף ולעצור את הפחתת המיאלין.

[עריכה] טיפול בטרשת התקפית-הפוגתית

כיום בארצות-הברית ישנן 6 תרופות מאושרות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לחולים הסובלים מטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. 3 מהן הן חלבונים המשומשים כדי לרסן את המערכת החיסונית מלפגוע במערכת העצבים. התרופה הרביעית הינה קופקסון שמורכבת ממספר חומצות אמינו. התרופה מגינה על החולה בכך שהיא מחליפה את המיאלין כקורבן של התקפת המערכת החיסונית. התרופה החמישית נקראת מיטוקסנטרון שהוכחה כיעילה, אבל מוגבלת בשימוש מחשש מפגיעה בלב. התרופה השישית והאחרונה נקראת טיסברי ואושרה רק במאי 2006 לאחר שגרמה למספר מקרים של PML, מחלה דה-מיילנטיבית נדירה ולרוב גם קטלנית, שגורמת לנזק במוח. שש התרופות הוכחו כמפחיתות את מספר ההתקפים ומאיטות את פיתוח הנכות.

[עריכה] טיפול בטרשת מתקדמת

הטיפול בטרשת מתקדמת קשה יותר מהטיפול בטרשת התקפית הפוגתית. קיים כיום מגוון גדול של תרופות שמאיטות את תהליך ההחמרה של המחלה ופיתוח הנכות. למרות זאת, רוב התרופות הן בעלות תופעות לוואי משמעותיות, מה שמונע את השימוש הקבוע בהן ומפחית אותו למקרים חמורים ביותר.

[עריכה] טיפול בדימיאלינציה

מחקרים הראו ששימוש בחלבון beta-1a בזמן ההתקפה הראשונה של מערכת החיסון על מערכת העצבים, יכול למנוע התפתחות של טרשת נפוצה. עובדה זו מעצימה את החשיבות של שימוש בטיפול זה לפני האבחנה הסופית של טרשת נפוצה.

[עריכה] טיפול בנזקי המחלה

רוב הנזק של טרשת נפוצה הינו בלתי-הפיך, ולכן הטיפול בפגמים מאוד חשוב. הטיפולים השונים מתחלקים לפי הפגמים הקיימים:

• פיזיותרפיה ואמצעים כמו כיסא גלגלים וקביים עוזרים לטיפול בקשיי הליכה
• קלינאי תקשורת לטיפול בליקויי הדיבור
• פסיכולוג ופסיכיאטר לטיפול בדיכאון ולחץ רגשי
• תרופות נגד דיכאון (כגון פרוזאק), לחץ, עייפות ושלפוחית רגיזה

[עריכה] עובדות סטטיסטיות

• מספר הנשים הנפגעות מטרשת נפוצה גבוה פי שניים ממספר הגברים

• התפתחות המחלה מתרחשת לרוב בין גיל 20 לגיל 40

• שכיחות המחלה היא מקרה אחד לכל אלף איש

• המחלה שכיחה יותר במדינות שממוקמות בחצי המערבי של כדור הארץ (אירופה, אמריקה הצפונית)

• אחוז החולים ממוצא אירופאי גבוה בהרבה מאחוז החולים ממוצא אפריקני או אסיאתי

• מספר החולים בטרשת נפוצה בישראל עומד על בין 3,000 ל-5,000 ובעולם כולו כארבעה מיליון

• לקרובי משפחה ישירים (בעיקר צאצאים) של חולה טרשת נפוצה יש סיכוי גבוה פי 8 לחלות במחלה מאשר לשאר האוכלוסייה

[עריכה] משמעות השם

שמה של הטרשת הנפוצה אינו מתקשר לתפוצת המחלה בקרב האוכלוסייה, אלא דווקא לעובדה שהיא מפוזרת במוח ובחוט השדרה, שני איברים תחת אחריות מערכת העצבים המרכזית, אשר אותה תוקפת המערכת החיסונית. שכיחות המחלה אינה גבוהה במיוחד והיא עומדת על מקרה אחד לכל אלף איש.

[עריכה] ראו גם

• אלצהיימר

[עריכה] קישורים חיצוניים

• טרשת נפוצה ב InfoMed, מילון מונחים רפואי
• סיוע של מטפלים זרים ללוקים בטרשת נפוצה צרכי סיעוד ומטפלים
• טרשת נפוצה - תמיכה, בפורום תפוז
• סרונו ישראל, טרשת נפוצה בכלל, ומוצרים וטיפולים
• טרשת נפוצה - טיפול טבעי - מידע מפורט באתר נטורמד
• טרשת נפוצה והמלצות טיפול, באתר סולגר
• חיפוש אתרים באינדקס-נענע העוסקים בטרשת נפוצה
• MS mational society
• חולי תסמונת היוז אשר אובחנו בטעות כחולי טרשת נפוצה