יוכבד בת-מרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יוכבד בת-מרים, (במקור: ז'לזיניאק; קפליץ', בלארוס, 1901 - תל אביב, 1980), משוררת עברית.

מצעירותה הכשירה עצמה לעבודת ההוראה. היא הייתה חדורה ברוח עצמאית, וכבר בגיל 17 החליפה את שם משפחתה. היא בחרה בשם בת-מרים כיוון שהיה לה ברור שתהיה משוררת, כמרים אחות משה. היא למדה בקורסים הפדגוגיים בעיר חרקוב, והשלימה את לימודיה באוניברסיטאות של אודסה ושל מוסקבה.

את שיריה הראשונים פרסמה בכתב העת התקופה, בשנת תרפ"ב, 1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היא המשיכה לשלוח משיריה לעיתונות העברית שמחוץ לרוסיה הסובייטית, עד שעלתה לארץ ישראל בשנת 1928. את שיריה המוקדמים קיבצה לימים בספר שיריה "מרחוק", שיצא לאור בארץ, בשנת 1932. הספר נדפס במהדורה אחרונה ב-1985, חמש שנים לאחר מותה.

נולדו לה שני ילדים. מריאסה, שהייתה בתו של המשורר העברי הסובייטי שמעון הבונה, שנרצח על ידי המשטר הסטאליניסטי בשנת 1937. ונחום-זוזיק, בנו של הסופר חיים הזז. נחום זוזיק נפל בשנת 1948, במלחמת העצמאות. לזכרו יצא הספר "מכתבי תש"ח ושניים מציוריו של זוזיק (נחום הזז)", הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשל"ה 1975.

יוכבד בת-מרים נחשבת כאחת המשוררות הגדולות של השירה העברית החדשה. שירתה קשה, מוצפנת, ואינה ניתנת לפענוח נוח וקל. היא הייתה ממבשרות שירת הנשים העברית, העצמאית והמודעת לעצמה, שאינה נופלת משירת הגברים העברית של תקופתנו. היא קיימה קשרים עם גדולי המשוררים העבריים של ימיה, ובהם נתן אלתרמן, רחל, שמעון הלקין, אברהם חלפי, אבות ישורון, אברהם שלונסקי, רפאל אליעז, אבא קובנר ונוספים.

על שירתה זכתה בפרס ישראל לשנת תשל"ב (1972) ובפרס ביאליק.

נפטרה ב7 בינואר 1980 (י"ח טבת תש"מ).

[עריכה] מספריה

שירים, מרחביה, ספרית פועלים, 1963.
ראיון, דבר, תל אביב, 1940.
מרחוק, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1985.
דמויות מאופק, מחברות לספרות, תל אביב, תש"ב 1942.
בין חול ושמש, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972.
ארץ ישראל, אחדות, תל אביב, 1937.
ארץ ישראל, שיר בי"א פרקים, מחברות לספרות, תל אביב, תש"ב 1942.
1943: שירים לגיטו, מרחביה, 1946.

תרגומים

האח האובד, מאת ניקולי אנוב, מרוסית יוכבד בת-מרים, מרחביה, 1943.
משירי רוסיה, מרחביה, 1942.
קשת בענן, מאת ונדה וסילבסקה, מרחביה, 1943.

[עריכה] לקריאה נוספת

בשירתה של יוכבד בת-מרים עסקו טובי המבקרים וחוקרי הספרות העברית החדשה. הרשימה המובאת כאן אינה שלמה.

חנן חבר, משתפך לגדות ימי, מים ומיניות בשירת יוכבד בת-מרים ‬ ‫ נדפס בקורא שירה, תשס"ה,‬ 2005.
רות קרטון-בלום, על מקל ועל אור, עיוני סגנון בשירתה של יוכבד בת-מרים, סדן, ב, (תשנז) 145-151 ‬ 1996.
‫ ברוך לינק,‫ המפגש עם ארץ ישראל בשירת יוכבד בת-מרים ובשירת עזרא זוסמן,‫ מהות, ז, (תשנא) עמ' 140-144 ‬ 1990.
‫ חיים גורי,‫ הגבירה : שנה לפטירתה של יוכבד בת-מרים,‫ ידיעות אחרונות, (2.1.1981) 20 ‬ 1981.
‫ רבקה גורפין-אוכמני, במחיצתה של (יוכבד) בת מרים,‫ על המשמר, (8.2.1980) 6 ‬ 1980.
‫דן מירון, התוודעות עם משוררת : ליום השלושים לפטירתה של יוכבד בת-מרים,‫ הדאר, 59, טו (תשם) 233-236 ‬ 1980.
קרטון-בלום, רות,‫ על מקל ועל אור : שנה למותה של יוכבד בת-מרים, ‬ ‫ מעריב (26.12.1980) 35, 38 ‬ 1980.
‫ קרטון-בלום, רות,‫ עיון בלשונה השירית של יוכבד בת-מרים על פי שיר אהבה אחד, עתון 77, ד, 20 (תשם) 36-37 ‬ 1980.
‫ קרטון-בלום, רות,‫ מאחרי המרחק - מרחק יש שני, לשירת יוכבד בת מרים,‫ ידיעות אחרונות - תרבות, ספרות, אמנות (18.1.1980) 21 ‬ 1980.
‫ את משוררת, זאת את, שלא רואים אותה - אבות ישורון משוחח עם יוסף שרון על יוכבד בת מרים,‫ דבר (8.2.1980) 13 ‬ 1980.
אברהם בנימין יפה, שירתה של בת מרים ותיאורה הביקורתי,‫ מאזנים, מז, 5 (תשלט) 323-326 ‬ 1979.
‫ אוכמני, עזריאל, ‬ ‫ סיפור מועט על שלושה משוררים א. שלונסקי, ע. זוסמן, י. בת-מרים, ומהם משהו גם עלי,‬ ‫ עלי-שיח 1 (תשלד) 70-57 ‬ 1974.
‫ קרטון-בלום, רות, על משמעותם של תאורי צבע בשירת יוכבד בת מרים,‫ מחקרי ספרות, (תשלג) 205-223 ‬ 1973.
גיטל‫ מיזל, יוכבד בת-מרים,‫ יידישע קולטור, 1,34 (1972) 25-28 ‬ 1972.
משה‫ אונגרפלד, שירת יוכבד בת מרים,‫ הדאר נ (תשלא) 574 ‬ 1971.
‫ קרטון-בלום, רות, בין שבילי חלום ותוחלת, על שירת יוכבד בת-מרים,‫ מאזנים, לג (תשלא) 30-41 ‬ 1971.
יעקב‫ רבינוביץ,‫ דרכים בשירת יוכבד בת-מרים,‫ מולד ד (תשלא) 276-293 ‬ 1971.
רחל‫ צוקרמן-טרס, מקור שירתה של יוכבד בת-מרים,‫ גזית כג, ה-י (תשכו) 33-37 ‬ 1966.