Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions מוזיקת לילה זעירה - ויקיפדיה

מוזיקת לילה זעירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סרנדה לכלי מיתר בסול מז'ור, הידועה יותר בשמה מוזיקת לילה זעירה (גרמנית (מקור): Eine kleine Nachtmusik), היא יצירה לרביעיית כלי מיתר (עם אופציה לקונטרה בס) אשר הולחנה על ידי וולפגנג אמדאוס מוצרט בזמן שעבד על האופרה דון ג'ובאני. מספרה ברשימת קכל K.525; נגינת הבכורה שלה התקיימה בוינה, אוסטריה, ב-10 באוגוסט, 1787. היצירה בת ארבעה פרקים:

תוכן עניינים

[עריכה] פרקי היצירה

[עריכה] פרק ראשון

תמונה:Eine_kleine_nachtmusik.jpg

הפרק הראשון נכתב בטמפו Allegro במבנה של צורת סונטה. הנושא הראשון, בסול מז'ור, נמרץ ובעל מקצב מוטעם. הנושא השני מתון ונכתב ברה מז'ור, סולם הדומיננטה. האקספוזיציה מסתיימת ברה מז'ור וחוזרת על עצמה. חטיבת הפיתוח מתחילה ברה מז'ור ועוברת דרך הסולמות רה מינור ודו מז'ור בטרם חוזרת לסולם סול מז'ור לשם חטיבת הרפריזה, על מנת לסיים את הפרק בסולמו המקורי.

[עריכה] פרק שני

הפרק השני הוא רומנסה (Romanza). הפרק כתוב בסולם דו מז'ור (סולם הסוב-דומיננטה) וכתוב בטמפו Andante המנוגד לטמפו של הפרק הראשון. הפרק כתוב במבנה רונדו קטעי והוא זהה למבנה הסונטה-רונדו (א-ב-א-ג-א). הנושא הראשון (א) מתון ולירי. אחריו מגיע הנושא השני (ב) אשר הוא קצבי יותר מהראשון. הנושא הראשון חוזר (א) ואחריו מגיע הנושא השלישי (ג), והוא אפל יותר מהשניים הראשונים וכולל מגע בדו מינור. הנושא הראשון (א) חוזר בכדי להשלים את פרק.

[עריכה] פרק שלישי

הפרק השלישי הוא מינואט וטריו (א-ב-א) ודומה יותר למחול. הפרק כתוב בסולם הטוניקה, סול מזו'ר, בטמפו מהיר למדי (Allegretto). הפרק מכיל שני נושאים; הוא מתחיל עם המינואט (א), ואז נושא הטריו נכנס (ב), ומסתיים עם המינואט. הוא מסתיים באותו סולם שהתחיל בו.

[עריכה] פרק רביעי

הפרק הרביעי והאחרון נכתב במבנה סונטה-רונדו. הוא חוזר אל הרעננות והשלהוב שבפרק הראשון. הפרק מתמרן בין שני נושאים במהלך הפתיחה שלו; בפיתוח, הוא מתמרן בין סולמות שונים ומסתיים בסול מינור. שני הנושאים חוזרים ברפריזה, ולאחריהם הפרק מסתיים בקודה, בה חוזר הנושא הראשון.

[עריכה] פרק חמישי?

בקטלוג היצירות של מוצרט עצמו, הוא מיין את היצירה הזו כבעלת חמישה פרקים; הפרק השני ברשימה זו, מינואט וטריו, היה ארוך אך אבד. המוזיקולוג אלפרד איינשטיין הציע, לעומת זאת, שהמינואט בסונטה לפסנתר בסי במול, K.498a, הוא אכן הפרק האבוד. הקלטה של מינואט הסונטה בעיבוד לרביעיית כלי מיתר כבר הוקלטה, למרות שמוזיקולוגים שונים כיום לא בטוחים לחלוטין שאיינשטיין צדק.

[עריכה] שונות

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu