מיכלאנג'לו בואונרוטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ בּוּאוֹנָרוֹטִי (6 במרץ, 1475 - 18 בפברואר, 1564 Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni), פסל, צייר, אדריכל מהנדס ומשורר איטלקי; אחד הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות. יצירותיו הרבות של מיכאלנג'לו כגון פסל דוד, הפרסקאות בקפלה הסיסטינית ויצירות נוספות נחשבות לבין פסגת האמנות המערבית.
[עריכה] תולדות חייו
מיכאלנג'לו נולד בכפר טוסקני קטן בשם קאפריס (Caprese Michelangelo), כ-100 ק"מ מזרחית לפירנצה. אביו לודביקו די סימוני (Lodovico di Leonardo di Buonarotti di Simoni), שימש בתפקיד פקיד ממשל (Magistrate) באזור. עוד בהיותו נער רצה להיות פסל, למרות התנגדות אביו יצא מיכלאנג'לו ללמוד אצל האמן גירלנדָיוֹ שהיה הפסל הראשון בעיר ומורו של ליאונרדו דה וינצ'י.
בהיותו בן 20 הגיע לרומא, שם יצר את פסליו הראשונים. אחד המפורסמים שבהם נקרא "פייטה" (רחמים), פסל המדונה המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. בשנת 1501 חזר לפירנצה עקב לחצים מאביו שיתמוך בכלכלת הבית. 4 שנים בילה מיכאלאנג'לו בפירנצה כשהוא כבר פסל ידוע ומבוקש. בעיר פיסל את "דוד", אשר הפך להיות אחד מסמליה של העיר פירנצה.
האפיפיור יוליוס השני הזמין אותו לרומא, בה יצר בין היתר את הפסל משה שהחל לעבוד עליו בשנת 1513 וסיים בשנת 1542. הפסל מוצב כיום בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי. מיכלאנג'לו דימה את משה כבעל קרניים בגלל התרגום הלאטיני של התנ"ך אשר טעה בהבנת הפסוק "קרן עור פני משה" (שמות ל"ד פסוק 35).
יצירתו הגדולה והמרשימה ביותר היא ציור הפרסקו בקפלה הסיסטינית (אולם התפילות) בותיקן שברומא, יצירה לה הקדיש 4 וחצי שנים, אותה החל בשנת 1508. תחילה נעזר מיכאלאנג'לו בעוזריו אך עבודתם לא נראתה לעיניו והוא מחק הכול והחל לצייר בעצמו. העבודה הייתה קשה לביצוע. מיכלאנג'לו נאלץ לטפס לתקרת הכנסייה על פיגומים בגובה 19 מטרים ולעבוד בתנאים קשים.מיכלאנג'לו המשיך לצייר ולפסל גם בימי זקנתו ובגיל 72 היה לאדריכל הראשי של כנסיית סן פייטרו ברומא.
מיכלאנג'לו נודע באופיו המלנכולי והזעוף ומשום כך לא התחכך בחברת אנשים ונהג להתבודד רבות. בנוסף, מיכלאנג'לו היה נודע בהרגלי ההיגיינה הלקויים והמחרידים שלו.
מיכאלאנג'לו השפיע על כל הפסלים שבאו אחריו, ביניהם גדולים כמו אוגוסט רודן ואחרים.
במלאת 3,000 שנה לכיבוש ירושלים על ידי דוד העניקה לה עיריית פירנצה העתק של הפסל "דוד", במטרה להציבו במוזיאון מגדל דוד. בשל לחץ גופים חרדים ודתיים בעיר, בהיות הפסל ניצב עירום ועריה, נדחתה המחווה הזו על הסף.
פסל משה שקרנים צומחות במצחו. |
הפייטה. |
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |