סלע ירח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלע ירח – מונח המתאר סלע שנוצר על הירח. בהשאלה משמש הביטוי לתיאור כל סוג של חומר שמקורו בלבנה שנאסף במהלך המחקר של הירח.
יש כיום שלושה מקורות לסלעי ירח על כדור הארץ:
- סלעים שנאספו תוך כדי הטיסות המאוישות לירח של תוכנית אפולו האמריקנית.
- דגימות שהוחזרו בטיסות הבלתי מאוישות לירח של תוכנית לונה הסובייטית.
- סלעים שהועפו מפני הירח בעת פגיעת מטאוריט ונפלו על כדור הארץ כמטאוריט ממקור ירחי.
במהלך שש טיסות אפולו בהם התבצעה נחיתה על הירח נאספו 2,415 דגימות במשקל כולל של 382 קילוגרם, רובם על ידי טיסות אפולו 15, אפולו 16, ואפולו 17. שלושת רכבי החלל הסובייטיים מסדרת לונה חזרו לכדור הארץ עם 326 גרם נוספים. מעל 90 מטאוריטים ממקור ירחי נמצאו על פני כדור הארץ (נכון לסוף 2006) ומשקלם הכולל מעל ל-30 קילוגרם.
משלחות אפולו אספו את סלעי הירח בעזרת מגוון כלים, כולל פטישים, מגרפות, כפות דלייה, מלקחיים ו"שפופרות ליבה" (צינורות המוחדרים לקרקע על מנת לאסוף דגימות). רוב הדגימות צולמו בטרם נאספו על מנת לתעד את המצב שבו נמצאו. הדגימות הונחו בתוך שקיות דגימה ואלו הונחו בתוך "מכל דגימה לתנאי סביבה מיוחדים" שנועד להגן על הדגימות מפני זיהומים בעת החזרה לכדור הארץ.
בעזרת מדידות שנעשו בשיטת התיארוך הרדיואקטיבי התברר כי הסלעים שנאספו מפני הירח הם בדרך כלל עתיקים מאוד בהשוואה לסלעים הנאספים מפני כדור הארץ. גילם נע בין 3.2 מיליארד שנים בדגימות הבזלת שנאספו במכתשים הגדולים ועד 4.6 מיליארד שנים ברמות הירח, והם מייצגים אם־כך את התקופה הבראשיתית של היווצרות מערכת השמש.
| משלחת לירח |
דגימה שהוחזרה |
|---|---|
| אפולו 11 | 22 קילוגרם |
| אפולו 12 | 34 קילוגרם |
| אפולו 14 | 43 קילוגרם |
| אפולו 15 | 77 קילוגרם |
| אפולו 16 | 95 קילוגרם |
| אפולו 17 | 111 קילוגרם |
| לונה 16 | 101 גרם |
| לונה 20 | 55 גרם |
| לונה 24 | 170 גרם |
לדגימות הסלע יש מאפיינים דומים מאוד לסלעים על פני כדור הארץ, בייחוד בכמויות האיזוטופים של החמצן. אך סלעים שמקורם בירח מכילים פחות ברזל יחסית לסלעים של כדור הארץ, חומרים נדיפים כדוגמת אשלגן ונתרן מצויים בהם בכמויות זעירות ואין בהם בכלל מים.
בין המינרלים החדשים שנמצאו על הירח מצוי ה"ארמאלקוליט", הקרוי על שם שלושת האסטרונאוטים מטיסת אפולו 11 (הראשונה שנחתה על הירח): ארמסטרונג, אולדרין, וקולינס.
מקום האחסון העיקרי לסלעי הירח מתוכנית אפולו הוא ב"בניין דגימות הירח" שבמרכז החלל ע"ש ג'ונסון ביוסטון שבטקסס. למטרות גיבוי מאוחסן אוסף קטן של דגימות בבסיס חיל האוויר ברוקס שבסן אנטוניו, טקסס. רוב הסלעים מאוחסנים בחנקן על מנת לשמור עליהם מפני לחות. הטיפול בהם מתבצע בצורה בלתי ישירה באמצעות מכשירים מיוחדים.
לסלעי ירח שנאספו במהלך המשלחות לירח אין כיום מחיר. ב-1993 נמכרו שלושה רסיסים במשקל של 0.2 גרם מטיסת לונה 16 במחיר של 442,500 דולר. ב-2002 נגנבה מ"בניין דגימות הירח" כספת שהכילה כמויות זעירות של דגימות מהירח וממאדים. הדגימות הגנובות אותרו והוחזרו לבעליהם, וב-2003 העריכה נאס"א את ערכם של הדגימות במשפט שנערך לגונבים במיליון דולר לכל 285 גרם של חומר. סלעי ירח בצורת מטאוריטים שמקורם בירח הם אומנם יקרים אך הם מבוקשים על ידי אספנים פרטיים ומתנהל בהם מסחר ער.
כמה מאות דגימות זעירות הורכבו על כן בתוך במכל וניתנו במתנה לממשלות ולמושלי מדינות בארצות הברית, כמו גם לתצוגה בתערוכות (אחת מדגימות אלו הגיעה באופן זמני לתערוכה בישראל). לפחות אחת מדגימות אלו נגנבה מאוחר יותר, נמכרה ואחר כך הוחזרה לבעליה. דגימות אחרות נשלחו למוזיאונים נבחרים, ביניהם המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע ומוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון הבירה, "מרכז החלל והקוסמוספרה של קנזס", ומרכז המבקרים במרכז החלל קנדי שם מאפשרים למבקרים לגעת ב"חתיכה מן הירח", למעשה סלע ירח קטן בתוך עמוד בטון המותקן במרכז כספת דרכה עוברים המבקרים. על פי נאס"א כ-295 קילוגרם מתוך ה-382 קילוגרם המקוריים של דגימות שהובאו מן הירח מצויים עדיין במצבם המקורי בכספת שבמרכז החלל ע"ש ג'ונסון. מעט אבק ירח נאסף על ידי עובד של חברת האסלבלד (יצרנית מצלמות שבדית) בעת שניקה את אחת המצלמות לאחר חזרה מטיסה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סלעים ודגימות קרקע מהירח – מרכז החלל ע"ש ג'ונסון (באנגלית)
- קטלוג הציוד הגאולוגי של טיסות אפולו (באנגלית)
- סלעי ירח למכירה (באנגלית)
- מטאוריטים שמקורם מן הירח – אוניברסיטת וושינגטון, הפקולטה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת
