נאס"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סמל נאס"א (מכונה "הקציצה" [meatball] בתוך נאס"א)

נאס״א (NASA - National Aeronautics and Space Administration) - סוכנות החלל של ארצות הברית אשר הוקמה ב-1 באוקטובר 1958 מכוח החוק הלאומי לאווירונאוטיקה וחלל ^[1] ותקציבה השנתי הנוכחי עומד כיום על קצת מעל 16 מיליארד דולר.

הישגה הבולט ביותר של הסוכנות היה הנחתת האדם הראשון על הירח במשימת אפולו 11, ב-20 ביולי 1969. תוכנית אפולו הייתה הנסיון היחיד בהיסטוריה להנחית בני אדם על הירח. במהלך שש משימות נחיתה, מיולי 1969 עד דצמבר 1972, הונחתו על הירח 12 טייסי חלל אמריקנים בסך הכל.

[עריכה] הקמה

סוכנות החלל האמריקנית הוקמה בעקבות הצלחתה של תוכנית החלל הסובייטית, ששיגרה לחלל את הלוויין הראשון בעולם, ספוטניק 1, ב-4 באוקטובר 1957. נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, בהשפעת הקונגרס, חתם על הצו להקמת הסוכנות ב-29 ביולי 1958, והיא החלה לפעול ב-1 באוקטובר 1958. עם הקמתה, הסוכנות כללה ארבעה מרכזי מחקר והעסיקה כ-8,000 עובדים. היא הורכבה בעיקר מהסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA) שהוקמה בשנת 1915, וממרכזי המחקר של הצבא וחיל הים.

[עריכה] תוכנית מרקורי

ערך מורחב – תוכנית מרקורי

תוכנית מרקורי הייתה התוכנית הראשונה של הסוכנות, לשיגור בסיסי של טייסים לחלל. פיתוח התוכנית נעשה בשיתוף הצבא, חיל הים וחיל האוויר, ומספר טייסי ניסוי נבחרו לשמש כטייסי החלל הראשונים.

האמריקני הראשון בחלל היה אלן שפרד בחללית פרידום 7 (מרקורי 3), ב-5 במאי 1961.
האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ היה ג'ון גלן בחללית פרנדשיפ 7 (מרקורי 6), ב-20 בפברואר 1962.

[עריכה] תוכנית ג'מיני

ערך מורחב – תוכנית ג'מיני

תוכנית ג'מיני הייתה התוכנית השנייה של הסוכנות, לניסויי שהייה ארוכה, עגינה ומחקר רפואי לקראת משימה מאויישת לירח. החללית המאויישת הראשונה בתוכנית, ג'מיני 3, הוטסה על ידי גאס גריסום וג'ון יאנג ב-23 במרץ 1965.

[עריכה] תוכנית אפולו

באז אולדרין על הירח, 20 ביולי 1969

ערך מורחב – תוכנית אפולו

תוכנית אפולו הייתה התוכנית להנחתת אדם על הירח, בעקבות דרישתו של הנשיא ג'ון קנדי משנת 1961 - לבצע את המשימה הזאת עד לסוף העשור. במקור, תוכנית אפולו נועדה לבצע מחקר מתקדם באזור הירח בלבד. שלושת טייסי אפולו 1 נהרגו בתאונה בינואר 1967, החללית אפולו 8 ביצעה הקפה ראשונה של הירח בדצמבר 1968 ומשימת אפולו 11 הנחיתה את האנשים הראשונים על הירח ב-20 ביולי 1969 - ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין. חמש משימות אפולו נוספות הנחיתו עשרה אנשים נוספים על הירח - אפולו 12 בנובמבר 1969, אפולו 14 בפברואר 1971, אפולו 15 ביולי 1971, אפולו 16 באפריל 1972 ואפולו 17 בדצמבר 1972.

[עריכה] מעבורת החלל

השיגור הראשון של מעבורת החלל קולומביה, 12 באפריל 1981

ערך מורחב – משימות מעבורות החלל

מעבורת החלל תוכננה ככלי טיס לשיגור תדיר ורב פעמי, ושוגרה לראשונה ב-12 באפריל 1981. יוצרו חמש מעבורות חלל מבצעיות - קולומביה במרץ 1979, צ'לנג'ר ביולי 1982, דיסקברי בנובמבר 1983, אטלנטיס באפריל 1985 ואנדוור במאי 1991. המעבורת צ'לנג'ר התפוצצה אחרי השיגור ב-28 בינואר 1986, והמעבורת קולומביה התפרקה במהלך הכניסה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003. באסונות אלו נהרגו 14 טייסי חלל, כולל טייס החלל הישראלי הראשון אילן רמון, שנהרג באסון הקולומביה. נכון לשנת 2006, מעבורות החלל ביצעו 114 משימות ונחשבות לכלי הטיס העיקרי לחלל.

[עריכה] תוכניות נוספות (רשימה חלקית)

תרשים השוואת גדלים, משמאל לימין - טיל סטורן 5 (תוכנית אפולו), מעבורת חלל, טיל ארס 1 (מתוכנן לשיגור טייסי חלל) וטיל ארס 5 (מתוכנן לשיגור מטען)

מארינר (1962) - חללית למחקר כוכב הלכת נוגה
ריינג'ר (1961-1965) - חלליות למחקר הירח
סרוויור (1966-1968) - חלליות למחקר הירח
לונר אורביטר (1966-1967) - חלליות למחקר הירח
ויקינג (1975-1983) - שתי חלליות למחקר כוכב הלכת מאדים
פיוניר (1972-1973) - חלליות למחקר כוכבי הלכת צדק ושבתאי
וויאג'ר (משנת 1977) - חלליות למחקר צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון
אפולו-סויוז (1975) - משימה משותפת של ארצות הברית (אפולו 18) וברית המועצות (סויוז 19)
סקיילאב (1973-1979) - תחנת החלל הראשונה של ארצות הברית
טלסקופ החלל האבל (משנת 1990)
תחנת החלל הבינלאומית (משנת 1998)
מרס פתפיינדר (1996-1998) - חללית למחקר מאדים
מרס גלובל סרוויור (משנת 1996) - חללית למחקר מאדים
מרס אודיסי (משנת 2001) - חללית למחקר מאדים
מרס רובר (משנת 2003) - חלליות למחקר מאדים

[עריכה] החזון לחקר החלל

החזון לחקר החלל הוא תוכנית החלל הכללית של ארצות הברית, כפי שהוצגה על ידי הנשיא ג'ורג' בוש בינואר 2004. עיקרי התוכנית:

השלמת בניית תחנת החלל הבינלאומית עד שנת 2010
הוצאת מעבורות החלל משירות עד שנת 2010
פיתוח כלי טיס חדש לחלל עד שנת 2008, וביצוע שיגור ראשון עד שנת 2012
פיתוח טילי שיגור חדשים לטייסי חלל (ארס 1) ולמטען (ארס 5)
שיגור חלליות למחקר הירח עד שנת 2008, והנחתת טייסי חלל על הירח עד שנת 2020
שיגור חלליות מחקר וטייסי חלל ליעדים נוספים, לרבות מאדים

[עריכה] מנהלי הסוכנות

[עריכה] מתקני הסוכנות

המשרד הראשי - בעיר וושינגטון
מרכזי מחקר - ניו יורק, פסדינה (קליפורניה) והמפטון (וירג'יניה)
מתקני ניסוי - קליפורניה, קליבלנד (אוהיו), גרינבלט (מרילנד), פיירמונט (מערב וירג'יניה) ווירג'יניה
אתרי בנייה ושיגור - הנטסוויל (אלבמה), פלורידה, יוסטון (טקסס), ניו אורלינס (לואיזיאנה) וניו מקסיקו
תחנות רדיו ברשת חלל עמוק (DSN) - ברסטאו (קליפורניה), מדריד (ספרד) וקנברה (אוסטרליה)
מרכזי מבקרים - קנברה (אוסטרליה), ביי סנט לואיס (מיסיסיפי), מרכז קנדי (פלורידה) ומרכז ג'ונסון ביוסטון (טקסס)

[עריכה] ראו גם

[עריכה] מקורות

^ החוק הלאומי לאווירונאוטיקה וחלל, ארצות הברית, 29 ביולי 1958.

[עריכה] קישורים חיצוניים

אתר נאס"א

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A0/%D7%90/%D7%A1/%D7%A0%D7%90%D7%A1_%D7%90_05ec.html

קטגוריות: סוכנויות חלל | תוכנית החלל האמריקאית