פי הטבעת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פי הטבעת (Anus, "טבעת" בלטינית) הוא כינוי לפתח היציאה של הצואה מקצה המעי הגס.
פתח יציאה זה נאטם על־ידי שני שרירים טבעתיים, שהשליטה באחד מהם רצונית ובשני בלתי רצונית, וזאת על מנת למנוע חדירת מזיקים לגוף ובעיקר כדי למנוע את הפרשת הצואה בלי שתהיה בקרה על הפרשה זו.
אורך תעלת פי הטבעת כ־3.5 ס"מ. זהו סוף צינור העיכול, והוא עובר דרך הרצפה השרירית של האגן. כאשר התעלה סגורה, חלקה הסופי הוא חריץ דקיק באורך של סנטימטר אחד, אולם כושר המתיחה שלו מרשים, והוא אף מוקף שרירים טבעתיים חזקים.
הציפוי של תעלת פי הטבעת נפגע בקלות על ידי גושי צואה נוקשים. התעלה מרופדת בקרום רירי, בעור פי הטבעת בלוטות חלב וזיעה. מתחת לקרומים הריריים נמצאים ורידים גדולים שמחלקים את הקרומים לעשרה עמודים אנכיים. עמודים אלה לוחצים יחד ויוצרים מנגנון חסימה אטום למים.
[עריכה] ראו גם
סממנים חיצוניים בגוף האדם
מרכיבי מערכת העיכול
