פנחס רוטנברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנחס רוטנברג (5 בפברואר 1879 - 3 בינואר 1942), מהפכן רוסי ממפלגת האסרים וממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל, מייסד חברת החשמל.
פנחס רוטנברג נולד ברומְנִי שבאוקראינה. למד במכון הטכנולוגי בסנקט פטרבורג. עבד בבית חרושת כחשמלאי לאחר מכן הכיר את האב גיאורג גפון, שהכניס אותו לפעילות מהפכנית. היה שותף למהפכת 1905 יחד עם גפון ברוסיה, ולאחר שגפון נחשד בהיותו סוכן שתול, הוצא להורג בתלייה על-ידי רוטנברג, בהתאם לגזר דין של המפלגה הסוציאל-רבולוציונית.
לאחר כישלון המהפכה נמלט רוטנברג לאיטליה, שם עבד כמהנדס בתחום ההשקיה מ- 1907 עד שנת 1915. עם נפילתו של הצאר בשנת 1917 שב לרוסיה ומילא תפקיד בממשלה בראשות אלכסנדר קרנסקי. רוטנברג הבין את הסכנה שטמונה בסיעה הבולשביקית והציע לקרנסקי לתלות את לנין וטרוצקי, אך הוא סרב. לאחר מהפכת אוקטובר נאסר על ידי הבולשביקים. בפלישה הגרמנית לסנקט פטרבורג שוחרר. לאחר מכן היה ממשתפי הפעולה עם צרפת שפלשה לרוסיה כתגובת נגד למהפכת אוקטובר. לאחר פינוי הכוחות הצרפתיים עזב את רוסיה והיה אחד מהיוזמים של הקמת הגדודים העבריים.
בשנת 1919 עלה רוטנברג לארץ ישראל, ערך סקר מקורות מים והציע תוכניות מקיפות לפיתוח מפעלי מים, ניקוז מים, סיכור ופיתוח קרקע, לצד הקמת תחנות כוח מנהר הליטני ועד ים המלח. בשנת 1920 אירגן הגנה עצמית של יהודי ירושלים עם זאב ז'בוטינסקי. בשנת 1921 היה מפקד ארגון "ההגנה" בתל אביב. היה חבר מספר פעמים בוועד הלאומי. ניסה למצא דרך לדו קיום בין היהודים והערבים וניסה להשכין שלום בין הסתדרות העובדים לבין הרוויזיוניסטים. היה נשיא הוועד הלאומי בתחילת מלחמת העולם השנייה.
רוטנברג יסד בשנת 1923 את חברת החשמל לארץ ישראל. בשנות העשרים, עם קבלת האישור לניצול מי הירדן והירמוך הקים את תחנת הכוח ההידרו-חשמלית בנהריים וכן הקים תחנות חשמל שסיפקו חשמל לתל אביב, יפו, חיפה וטבריה. ב-1932 נחנך מפעל תל-אור לשימוש בחשמל, ואחרי זמן מה הקים רוטנברג את תחנות הכוח המנועיות "רדינג" בתל אביב ו"חיפה א" בחיפה.
רוטנברג ראה חשיבות בחינוך הנוער וכתב בצוואתו: "הנוער שלנו - תקוות עתידנו". את מניותיו בחברת החשמל הוריש למדינת ישראל.
על שמו נקראת תחנת הכוח באשקלון.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלי שאלתיאל, פנחס רוטנברג (א-ב) הוצאת עם עובד, 1990.
- נהריים חזון וחשמל. חברת החשמל, היחידה לקשרי הציבור והפרסום. 1999.
