צ'חצ'ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

צ'חצ'ח הוא כינוי עגה (סלנג) לפרחח - נער פרוע ולא מחונך. מקור השם אינו ברור לחלוטין, אך ככל הנראה מבוסס על האופן שבו נשמע דיבורם של עולים ממרוקו, שבו בולטות אותיות כמו צ' וח'. במובן זה, הכינוי דומה לכינוי ברברים שהמציאו היוונים ביוון העתיקה להגדרת מי שאינם יוונים. בשני המקרים, התבסס הכינוי על רעיון אונומטופאי דומה של חיקוי להג בלתי מוכר (יש לציין כי יוצאי עדות המזרח לא נשארו חייבים וקראו לאשכנזים "ווזווזים" - מלשון המילה היידישית Wus, שפירושה "מה"). בספרם של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, "מילון עולמי לעברית מדוברת", מוגדרת המילה צ'חצ'ח כ"כינוי ליוצא צפון אפריקה".

[עריכה] "נאום הצ'חצ'חים"

הכינוי רווח בישראל לפחות משנות השבעים וזכה לפרסום רב במהלך הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981, כאשר הבדרן דודו טופז השתמש בו בנאום בעצרת בחירות של המערך שנערכה בכיכר מלכי ישראל. טופז אמר: "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". דבריו זכו לתשואות בעצרת.

למחרת נערכה במקום עצרת בחירות של המפלגה המתחרה, הליכוד, שבה עשה מנחם בגין מטעמים מהאמירה הזו באומרו: "עד אתמול לא הכרתי את המלה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן..." וכאן הסתכל בגין בדף להזכר בשם שקרא במלעיל ובעילגות מכוונת "דודו טופז", והמשיך: "...מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים". בגין פירש את דבריו של דודו טופז כמופנים בעיקר כלפי עדות המזרח, שנתפשו באותה תקופה כמצביעי ליכוד, והבליט בדבריו את היחס השונה של מפלגתו לעולים מארצות המזרח. הוא סיפר על עולי הגרדום, פיינשטיין וברזני - "הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!". הוא אף קרא לנוכחים להתקשר אל כל מכריהם ברחבי הארץ: "רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך-הכל: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב". דבריו באו כשמן על מדורת עימות שיסודו עדתי במהלך מערכת הבחירות של 1981, שהייתה מערכת בחירות מהאלימות ביותר. יש המייחסים לדבריו תרומה מסוימת לנצחונו של הליכוד בבחירות אלו.

[עריכה] משמעות המושג כיום

מושג העגה "צ'חצ'ח" עבר שינוי משמעות בשנים שחלפו מאז 1981 וכיום אינו נתפש בעיני רבים ככינוי המכוון לעולי מרוקו או לעולים מצפון אפריקה או המזרח-התיכון אלא כהגדרה של התנהגות פרחחית באופן כללי. שינוי דומה התחולל בכינויי גנאי אחרים לעולים כמו "פרחה" (במקור, שם נפוץ לאישה בין עולי מרוקו ופירושו נערה צעירה וקלת דעת. זכור במיוחד גם שיר הפרחה שבוצע על ידי עופרה חזה), "פולניה", "פרסי", "רומני", "יקה" או "ערס". ניתן, לדוגמה, לשמוע אדם שמשפחתו עלתה מעיראק או מיוון המגדיר עצמו "יקה" על בסיס תכונות כלליות כמו דייקנות או דבקות בביצוע משימה, אישה המוגדרת "פרחה" על בסיס מראה והתנהגות, בלי התייחס למוצאה, או אדם המוגדר "פולני" כאשר נראה למגדיר כי הוא נוקט מניפולציות המכוונות לעורר רגשות אשם, לדוגמה. עם זאת, בחלק מהכינויים נשמרים עדיין סימנים ברורים לכיוונם כגנאי לעולי צפון אפריקה. לדוגמה, אדם שמוצאו מארצות אשכנז הנוהג כ"ערס" יכונה לעתים "ערס אשכנזי", להבחנה בינו לבין "ערס רגיל".