קרב תל מוטילה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב תל מוטילה (או תל אל-מוטילה) התחולל במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי 1951, מצפון מזרח לכנרת (באזור בו נמצא כיום היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל.
לאחר סיום מלחמת העצמאות ובעקבות הסכמי שביתת הנשק, נקבעו ממזרח לירדן ולכנרת מספר שטחים שהיו בריבונות ישראל אך נקבע כי יהיו מפורזים. באותה תקופה פעלה ישראל ליבוש ימת החולה, פעולה שעוררה את התנגדות הסורים ובמקביל ניטשו תקריות בין שני הצבאות על השליטה בשטחים המפורזים.
תחילתו של הקרב, אשר לעתים נקרא גם "תקרית תל מוטילה", הייתה בכניסתם של חיילים סורים בלבוש אזרחי אל תוך השטח המפורז באזור כורזים. קיימת טענה כי קדמה לכך כניסה של חיילי נח"ל ששהו באזור, לשטח המפורז לצורך גניבת בקר סורי לצרכי קומזיץ. הסורים השתלטו על שלוש גבעות אשר חלשו על כביש טבריה-מטולה ובתגובה נשלחה יחידה מגדוד מילואים 34 (של חטיבת הגמ"ר 3). עם הסתבכות הקרב נשלח גדוד 13 של חטיבת גולני בפיקודו של רחבעם זאבי לסייע בקרב.
במקום התפתח קרב קשה שנמשך מספר ימים. התברר כי הכוחות הסורים שהתמקמו באזור המפורז היו גדולים ומאורגנים מהמשוער בתחילה. בחלקו האחרון של הקרב השתתפו גם מטוסי ספיטפייר של חיל האוויר. בסופו של הקרב, לאחר אבדות רבות לשני הצדדים, הצליחו כוחות צה"ל להשתלט מחדש על שלוש הגבעות שבשטח המפורז.
בקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל וכ-70 נפצעו, ולמרות שבסופו הושגה המטרה של פינוי הסורים מהאזור המפורז, הוא נחשב כאחד מכשלונות צה"ל. חלק גדול מהלוחמים ומההרוגים היו עולים חדשים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר מלחמת העצמאות. חלקם בקושי דיברו עברית וגם לא הספיקו לזכות להכשרה צבאית מספקת. הקרב נחשב כתקרית האש הנרחבת ביותר בתקופה שבין מלחמת העצמאות ובין מבצע קדש. באזור הקרב הוקמה אנדרטה לזכר חללי הקרב [1]
[עריכה] הביקורת על הקרב
בסרט טלוויזיה דוקומנטרי שהופק בישראל בשנת 2000, נטען כי חלק מההרוגים הישראלים בקרב נפלו למעשה בתרגיל כושל של חטיבת גולני (עליה פיקד באותה עת מאיר עמית) שנערך בהרי מנשה זמן קצר לפני התקרית בתל מוטילה, וכי הכללתם בין נופלי הקרב נועדה לטייח ולהעלים את הכשל החמור שארע בזמן התרגיל.
אורי מילשטיין [2] טוען כי כל גודלו של הכח הסורי היה 60 חיילים בלבד וכי חוסר יכולתו של צה"ל לנצח את הקרב במהירות נבע מיכולת לחימה נמוכה, אשר הביאה, בסופו של דבר, להחלטת בן גוריון להקים את יחידה 101 בניגוד לעמדת הקצונה הבכירה בצה"ל באותה עת.
אביהו רונן [3] טוען שלאחר מלחמת העצמאות, בנסיונו להפוך לצבא מסודר, אימץ צה"ל דפוסים של הצבא הבריטי שלא התאימו לו ואשר הדגישו את המנהיגות הפורמלית במקום את המנהיגות הבלתי פורמלית שהייתה נהוגה לפני קום המדינה. בעקבות קרב תל מוטילה נוצרה אצל חלק מהמנהיגות התחושה כי "...צה"ל איבד את רוח הלחימה שאיפיינה את מפקדיו במלחמה, וכי חל פיחות ברמת המפקדים ובדבקותם במשימה" (משה דיין).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על הקרב מתוך אתר חיל האוויר
- נאומו של אבא אבן, שגריר ישראל באומות המאוחדות באותה עת, בפני מועצת הבטחון (אנגלית)
