ספיטפייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספיטפייר (באנגלית: Spitfire, 'יורק אש') היה מטוס קרב חד מושבי ששימש את חיל האוויר המלכותי של בריטניה במלחמת העולם השנייה, בעיקר בקרב על בריטניה.

הספיטפייר היה בעל כושר תמרון גבוה, שקול בערך בביצועיו לאלו של יריבו העיקרי, מסרשמיט Bf 109 הגרמני. ל"ספיטפייר" היה רדיוס פנייה טוב יותר, בעוד ל"מסרשמיט" היה קצב טיפוס לגובה טוב יותר.

למטוס דגמים רבים, ביניהם דגמים בני שני מושבים. מספר מטוסים נשארו בשירות עד שנות החמישים.

עם הקמת מדינת ישראל, חיל האוויר הישראלי הצטייד במטוסי ספיטפייר (לאחר שבתחילה השיג מטוסי "מסרשמיט" מסוג אוויה S-199 ), הם הספיקו להפיל מספר מטוסי אויב בקרבות אוויר בסוף מלחמת העצמאות ואחריה.

בסיום שירותו של הספיטפייר בחיל האוויר, מפקד חיל האוויר דאז עזר ויצמן שמר מטוס ספיטפייר יחיד לשימושו האישי, צבע אותו בשחור, והמשיך לטוס בו גם לאחר סיום שירותו הצבאי. הספיטפייר הזה, שכונה "הספיט השחור", נשמר עד היום במצב טיסה והוא מוצג במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספיטפייר

• מידע מפורט על המטוסים ששירתו בחיל האוויר הישראלי, מתוך אתר "מרחב אווירי"