תדיאוש בור קומורובסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גנרל הרוזן תדיאוש קומורובסקי (1 ביוני 1895 – 24 באוגוסט 1966), ידוע אף בכינויו המלחמתי "בוּר קומורובסקי". מנהיג צבאי פולני, מפקדו של "צבא המולדת" (ארמיה קריובה) במהלך מרד ורשה, בשנת 1944. נולד בלבוב, שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו הונגרית (כיום "לביב" באוקראינה).
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה צבאית מוקדמת
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא האוסטרו הונגרי בחזיתות הרוסית והאיטלקית. לאחר המלחמה הצטרף אל הצבא הפולני, והפך למפקד בית הספר לפרשים של הצבא הפולני.
[עריכה] פעילות במלחמת העולם השניה
[עריכה] הקמת "ארמיה קריובה"
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית אל פולין, במהלך שהחל את מלחמת העולם השנייה. לאחר תבוסת הצבא הפולני היה קומורובסקי ממארגני המחתרת הפולנית באזור קרקוב, תחת הכינוי "בוּר" (Bór). ביולי 1941 הפך לסגן מפקד "ארמיה קריובה" (צבא המולדת), הזרוע הצבאית של הממשלה הפולנית הגולה על אדמת פולין, ובמרץ 1943 הפך למפקדה בדרגת בריגדיר גנרל (מקביל לדרגת תת אלוף בצה"ל).
[עריכה] "מרד ורשה"
בשנת 1944 שהה כבר הצבא האדום על אדמת פולין. בשנה שקדמה לה חשף הצבא הגרמני את טבח יער קאטין בו נרצחו 22,000 קצינים ואזרחים פולנים בידי הנ.ק.וו.ד. בהוראת סטלין בשנת 1940. גילוי זה, והשימוש התעמולתי המושכל שעשה בו שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, הביאו לניתוק הקשרים בין הממשלה הפולנית הגולה ובין ברית המועצות. עם מותו של ולדיסלב שיקורסקי, ראש הממשלה הפולנית הגולה, בתאונת מטוס ביולי 1944, חל פיחות בכוחה של הממשלה, ונעשו נסיונות להקים לה ממשלה מתחרה על אדמת ברית המועצות, ולאחר כיבוש מזרח פולין, בלובלין תחת השם "הועד הפולני לשחרור לאומי". "צבא המולדת" בפיקודו של בור קומורובסקי, היה כפוף למרות ממשלת פולין הגולה בלונדון. המצב הצבאי בו חנה הצבא האדום על גדת נהר הויסלה בסמוך לוורשה, חייב פעולה מהירה. היה ברור כי אם ברצון הלאומנים הפולנים שהיוו את אנשי הממשלה הגולה ואנשי "צבא המולדת" להשפיע על עתידה של פולין, ולמנוע השתלטות קומוניסטית על ארצם ואובדן חבליה המזרחיים לטובת ברית המועצות, עדיף שיהיו אלו אנשי צבא המולדת אשר יגרשו את הנאצים מוורשה, ולא אנשיו של קונסטנטין רוקוסובסקי, מפקד "החזית הבלארוסית הראשונה" של הצבא האדום.
בעוד שהצבא האדום מתקדם לעבר ורשה, קיבל קומורובסקי הוראות מן הממשלה הפולנית הגולה בלונדון להתכונן למרידה מזוינת כנגד הנאצים. מרד ורשה החל ב-1 באוגוסט 1944, עת פרסם קומורובסקי כרוז הקורא לאנשי צבא המולדת בוורשה לקום כנגד הכובש הגרמני. בתחילת הלוחמה עמדו אנשיו של רוקוסובסקי על גדות הויסלה, כעשרים קילומטר מן העיר המתקוממת. סטלין תיאר את המרידה כ"הרפתקת ורשה" שנפתחה על ידי "פושעים תאבי שלטון", ומנע מן הבריטים להגיש למורדים סיוע אווירי. הגרמנים הפעילו כוחות גדולים של הוואפן אס.אס. וכוחות סדירים, ותחת פיקודו של פושע המלחמה הנאצי אריך פון דם באך צלבסקי דיכאו את המרידה באופן ברוטאלי, בעוד הרוסים עומדים מנגד.
לקראת סיום הלחימה, משנראה היה כי ההתקוממות דוכאה, ניסה רוקוסובסקי, ועימו פולנים הנאמנים לשיטה הקומוניסטית לפרוץ אל פראגה, פרבר של ורשה על הגדה המזרחית של הויסלה, אך מאמץ זה, ככל שאכן התכוון רוקוסובסקי להביאו לידי גמר, נכשל, והתוקפים נאלצו לסגת בטרם הביאו תועלת כלשהי לאנשי "צבא המולדת".
לאחר כחדשיים של לחימה אכזרית מבית לבית, נאלץ קומורובסקי להודיע על כניעה ב-2 באוקטובר, בתנאי שגרמניה תתייחס לאנשיו כשבויי מלחמה. להפתעת הכול הסכים לכך הגנרל באך-צלבסקי, שכפי הנראה הבין כי ימיו של "הרייך השלישי" ספורים, וכי בעתיד הקרוב יצטרך לתת את הדין על מעשיו עד עתה.
[עריכה] סוף המלחמה
לאחר כניעת שרידי "צבא המולדת" אבדה השפעתה של הממשלה הפולנית הגולה על ענייני פולין, ולאחר השלמת כיבושה של פולין על ידי הרוסים, בשנת 1945 לא היה לממשלה הגולה כח צבאי על אדמת פולין, ואף לא עוצמה מדינית. גורלה של פולין נקבע מעתה בשיחות בין צ'רצ'יל, סטלין ופרנקלין דלנו רוזוולט, בהן לא השתתפו נציגי פולין. בועידת יאלטה ובועידת פוטסדאם, הוסכם על קריעת חלקיה המזרחיים של פולין מעליה, ולמעשה על השלטת ממשלת בובות קומוניסטית על המדינה.
בור קומורובסקי עצמו נפל בשבי הגרמני ונשלח אל "טירת קולדיץ", שם נמצא על ידי בעלות הברית בסוף המלחמה.
[עריכה] שארית ימיו
הוא בילה את שארית ימיו בלונדון שם שיחק תפקיד פעיל בחוגי הגולים והפליטים הפולנים שמצאו מפלט בבירת בריטניה. בין 1947 ו-1949 שירת כראש הממשלה הפולנית הגולה אף שלזו לא הייתה עוד הכרה בינלאומית כלשהי ברוב ארצות המערב, או כוחות צבא שעמדו לפיקודה. בשנת 1951 פרסם את זכרונותיו בשם "הצבא הסודי". הוא מת בלונדון בגיל 71.
