ועידת פוטסדאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועידת פוטסדאם היא אחת הוועידות הבינלאומיות שהתכנסו בסוף מלחמת העולם השנייה כדי לכונן הסדרים בינלאומיים חדשים. היא התכנסה ב-17 ביולי 1945 בארמון צציליינהוף בעיר פוטסדאם על אדמת גרמניה הכבושה, לא רחוק מברלין. מועד פתיחת הוועידה היה תשעה שבועות אחרי כניעת גרמניה, בשעה שארצות הברית עדיין נלחמה ביפן. הוועידה ננעלה בשניים באוגוסט. ארבעה ימים לאחר הנעילה הוטלה פצצת האטום הראשונה על הירושימה, לאחר שבמהלך הוועידה פרסמה ארצות הברית אולטימטום.
הוועידה הייתה "סיר לחץ" קשה במיוחד, אף יותר מועידת יאלטה. בוועידת פוטסדאם (לאחר כניעת גרמניה) כבר בא לידי ביטוי המתח הגלוי בין שתי מעצמות העל. לנציגי המעצמות – וינסטון צ'רצ'יל (אשר הוחלף ב-28 ביולי על ידי ממשיכו קלמנט אטלי לאחר הפסדו בבחירות (בריטניה)), סטלין (ברית המועצות) והארי טרומן (ארצות הברית) – היה ברור כי בשאלות העיקריות לא ניתן להגיע להסכם, וכי יש להשאירן פתוחות. סטלין, שכוחותיו שלטו כבר בכל מזרח אירופה, הבין כי שום גורם לא יוכל לדחוק אותו ממעמדו. הוא זעם על פצצת האטום שבידי ארצות הברית, על הפסקת הסיוע האמריקני, ועל נוכחות הצבא האמריקאני במערב ברלין, בתוך שטח הכיבוש של הצבא האדום. סטלין האמין כי רק יד נוקשה תוכל לכופף את עמדת טרומן ואטלי, ואכן ועידת פוטסדאם, כמו ועידת יאלטה, הייתה ניצחון מובהק לסטלין.
המערב עדיין לא היה מודע לכוונותיו של סטלין (מלבד וינסטון צ'רצ'יל, שהביע בפומבי את דעותיו על סטלין). למרות זאת, היסטוריונים טוענים כי מטרתה של פצצת האטום השנייה שהוטלה על נגסאקי לאחר סיום הוועידה הייתה איתות לברית המועצות כתוצאה מהדיונים.
[עריכה] החלטות
- שאלת גרמניה – אושרה מחדש חלוקתה לאזורי כיבוש ופעולת ועדת פיקוח משותפת, אך לכל מעצמה סמכות בלעדית על האזור שבפיקוחה. הוחלט על תהליך דה-נאציפיקציה בגרמניה והעמדת פושעי המלחמה למשפט.
- תשלום פיצויים – התשלום לבריה"מ ושאר הארצות שנפגעו מגרמניה יהיה מתוך הרכוש והציוד שבאזורי הכיבוש. גרמניה תחשב "כיחידה כלכלית אחת שלמה" (הדבר לא מומש).
- עניין פולין – אושרו מחדש הסכמי ועידת יאלטה. פרוסיה תחולק בין ברית המועצות לפולין, גבולה המערבי של פולין הורחק. המערב הכיר במשטר הפרו-קומוניסטי בפולין (בתנאי שיכלול נציגים מן הממשלה הפולנית הגולה).
- חוזי שלום – שרי החוץ יחלו בדיונים לחתימה על חוזי שלום עם גרורותיה (פינלנד, רומניה ובולגריה) של גרמניה ושילובן במסגרת האומות המאוחדות.
- יפן – הוחלט להגביר את המלחמה נגדה ולהקים פיקוד ימי משותף כדי לארגן פלישה ליפן, במהירות האפשרית, בשיתוף בריה"מ.
[עריכה] משמעות הוועידה
יש הרואים בוועידה ניצחון גדול לסובייטים, כמו ועידת יאלטה, שכן נוכחות בריה"מ והקומוניזם במזרח אירופה הפכה לעובדה והמערב לא הצליח למנוע זאת. חלוקת גרמניה הפכה גם היא לעובדה כפי שרצה סטלין. גם לגבי פולין יצא סטלין מנצח. המערב יכל לזקוף לזכותו את דחיקת הסובייטים מאפריקה (הם רצו משטר נאמנות על לוב) ועצירת הסובייטים במרכז אירופה.
| אירועים חשובים
(1945–1967) |
אירועים חשובים
(1968–1991) |
מאמרים נוספים | משתתפים עיקריים | משתתפים עיקריים נוספים |
|---|---|---|---|---|
|
שנות ה-60:
|
סכסוכים אחרים: |
מנהיגים פוליטיים: |
המשך מנהיגים פוליטיים: הגוש הקומוניסטי:
|
