תומס מלתוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומס רוברט מלתוס (פברואר 1766 – 23 בדצמבר 1834), כומר, דמוגרף אנגלי וכלכלן פוליטי. מלתוס ידוע בעיקר עקב תחזיותיו הקודרות, אשר השפיעו רבות על חוקרי מדעי החברה בזמנו.
מלתוס נולד למשפחה אמידה, אביו היה חבר אישי של הפילוסוף דייוויד יום ומכר של ז'אן-ז'אק רוסו. למעשה, מלתוס חונך בביתו עד כניסתו לקולג' ישו (Jesus College) בקיימברידג' בשנת 1784. בקולג' הוא הצליח לקנות השכלה במגוון תחומים, תוך שהוא זוכה בפרסים על נאום באנגלית, לטינית ויוונית. המקצוע הראשי שלו היה מתמטיקה, והוא זכה בתואר המאסטר ב1791. שנתיים לאחר מכן, נבחר כחבר סגל בקולג'.
השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כראקציה להשקפות האופטימיסטיות של אביו וחבריו, במיוחד רוסו וויליאם גודווין. ב1798 מוציא מלתוס את מאמרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה".
מלתוס חזה כי אוכלוסיית העולם מכפילה עצמה כל הזמן, בעוד ייצור המזון גדל לאט הרבה יותר. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. תחזית זו התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל בשיעור הנדסי, כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ורעב גדול אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.
השפעת התאוריה של מלתוס על ההתייחסות של כלכלנים ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה הייתה רבה : בעבר, פוריות שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס לעומת זאת, הסתכל על פוריות מפרספקטיבה חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הברוטו של התוצרת הם נוטים להקטין תוצרת לפי ראש (לכל אדם). רבים מכלכלני המאה ה-20, כדוגמת ג'וליאן סימון, ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה את הקטסטרופה לה הם ציפו, אשר נמנעה בעיקר עקב השפעות שמקורן בהתקדמות הטכנולוגית (ובמיוחד המהפכה הירוקה, התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה הופחתה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס.
כתוצאה מכל השכלולים הטכנולוגיים, נמנעה במאה ה-20 הקטסטרופה אותה חזה מלתוס אשר עלולה להיגרם לטענתו מהתפוצצות אוכלוסין. שכלולים אלו כללו, בין השאר, פיתוח האגרומכניקה – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד החיטה שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו דשנים וחומרי הדברה שאפשרו גידול בתפוקה. כאשר, בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני חיטה ואורז המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.
בשנות השלושים של המאה ה-19, כתיבתו של מלתוס השפיעה על הרפורמות שהנהיגו הויגים (מפלגה בריטית בעלת השפעה), אשר יצרו את חוק העניים של 1834. התאוריה של מלתוס השפיעה גם על שני המייסדים של תורת האבולוציה – צ'ארלס דרווין ואלפרד ראסל וואלאס.
בספרו הידוע "מוצא המינים" דרווין הצביע על כך שהתאוריה שלו היא יישום הדוקטורינה המלתוסיאנית, באזור שבו הגורם של אינטליגנציה אנושית אינו מעורב. ואילו וואלס טען, כי מדובר בצירוף מקרים מעניין מאוד שגם הוא וגם דרווין הובלו לתאוריה של אבולוציה באופן עצמאי, על ידי קריאה של מלתוס.
השפעתו של מלתוס הייתה רבה גם על פרנסיס פלייס, אשר תנועתו הנאו-מלתוסיאנית הייתה הראשונה לתמוך במניעת הריון. ואילו הדאגה מהתאוריה של מלתוס, אף עזרה לקדם את הרעיון של מפקד תושבים לאומי בבריטניה.
מלתוס התחתן ב1804, לו ואישתו היו 3 ילדים. ב1805, מלתוס הפך הפרופ' הראשון בבריטניה (ואולי גם בעולם כולו) בכלכלה פוליטית ב- East India Company College אשר בהרטפורדשייר. בקולג' זה הוא פיתח תאוריה של ביקוש והיצע לא תואמים, לה הוא קרא שפע (glut). על אף שהתאוריה שלו נחשבה מגוחכת בזמנו, היא אושרה לאחר מכן על ידי השפל הגדול ועבודותיו של ג'ון מיינרד קיינס.
מלתוס נפטר ב-1834, ונקבר באנגליה.
התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות התקדמות טכנולוגית, ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם נאו-מלתוסיאנים אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין רעב גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. וזאת, לא עקב מחסור אלא עקב עודף מזון בעולם אשר אינו מחולק בצורה שווה. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
על עקרון האוכלוסייה בפרויקט גוטנברג (אנגלית)
The International Society of Malthus
- Korotayev A., Malkov A., Khaltourina D. Introduction to Social Macrodynamics: Compact Macromodels of the World System Growth. Moscow: URSS, 2006. ISBN 5-484-00414-4 [1].
- Korotayev A., Malkov A., Khaltourina D. Introduction to Social Macrodynamics: Secular Cycles and Millennial Trends. Moscow: URSS, 2006. ISBN 5-484-00559-0 [2].
- Korotayev A. & Khaltourina D. Introduction to Social Macrodynamics: Secular Cycles and Millennial Trends in Africa. Moscow: URSS, 2006. ISBN 5-484-00560-4 [3].
