C-802
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יינג ג'י 82 (Yingji-82) שם נאטו: C-802 |
||
|---|---|---|
 |
||
| מידע בסיסי | ||
| יצרן | האקדמיה הטכנולוגית האלקטרומכנית הסינית "האי יניג" (中国海鹰机电技术研究院) | |
| כניסה לפעילות מבצעית | פגיעה בסטי"ל סער 5 אח"י חנית במבצע שינוי כיוון ב-14 ביולי 2006 | |
| פלטפורמת שיגור | שיגור קרקעי מרכבים, ספינות, מטוסים | |
| מאפיינים כלליים | ||
| הנעה | מנוע טורבו סילון | |
| משקל שיגור | 715 ק"ג | |
| אורך | 6.392 מטר | |
| קוטר | 36 ס"מ | |
| מוטת כנפיים | 1.22 מטרים (כנפיים פרוסות); 0.72 מטרים (כנפיים מקופלות) | |
| מהירות | מאך 0.9 | |
| טווח | 120 ק"מ | |
| גובה טיסה | 20-30 מטרים (שיוט); 5-7 מטרים (תקיפה) | |
| ראש קרב והנחיה | ||
| ראש קרב | 165 ק"ג של חומר נפץ - פיצוץ מושהה, פורץ שיריון בעל יכולת נפץ גבוהה. יכול לשאת חימוש אב"כ. | |
| הנחיה | ניווט אינרציאלי בשלב תחילת המעוף וביות מכ"מי בשלב סיום המעוף | |
C-802 (האות C נהגית כ"צ'ארלי" באלפבית נאטו) הינו כינויו של הטיל הסיני יינג ג'י 82 (לפי קוד דיווח נאט"ו: CSS-N-8 Saccade). טיל זה פותח על ידי האקדמיה הטכנולוגית האלקטרומכנית "האי יינג" שבסין.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים
הטיל הינו פיתוח של טיל C-801 (YJ-8), ולו טווח ירי משופר. לטיל מערכת הנעה רקטית ומערכת ניווט הזהה לזו של C-801. ההבדל העיקרי בין הטילים הוא השימוש במנוע טורבו עם דלק המתבסס על פרפין המחליף את הדלק המוצק שהיה בדגם הקודם, ומאפשר את הטווח המוגדל של הטיל. בעוד ש-C801 מסוגל להגיע לטווח 40 ק"מ, C-802 מסוגל להגיע לטווח 120 ק"מ.
[עריכה] פלטפורמות שיגור
ניתן לשגר את הטיל ממגוון פלטפורמות:
- פלטפורמות יבשתיות ניידות או ניידות למחצה.
- משחתות מסוג "לוהאי", ופריגטות מסוג "ג'נגאי"
- מפציץ שיאן JH-7
[עריכה] דגמי משנה
- YJ-82 המכונה C-802: דגם בסיסי
- YJ-82K המכונה C-802K: דגם המשוגר ממטוס
- YJ-83 המכונה C-803: דגם בעל טווח גדול יותר ומהירות גבוהה יותר.
[עריכה] דגם YJ-83
[עריכה] מאפיינים תכנוניים
דגם זה זהה בצורתו לדגם YJ-8, למעט גוף ארוך יותר, ופתח אוורור עבור טורבינת המנוע. לטיל ארבע כנפיים בצורת דלתא בקידמתו, וארבע כנפיים מייצבות בזנבו. כנפי הזנב מותקנות על המאיץ (הבוסטר) המתפרק מגוף הטיל בתום ההאצה. פתחי כניסת האוויר למנוע הטורבו מותקנים בין הכנפיים העיקריות בתחתית גוף הטיל. הכנפיים מקופלות בעת שהטיל נמצא בתוך כן השיגור.
[עריכה] פרופיל טיסה
לאחר שיגור הטיל, המאיץ מאיץ את מהירות הטיל ל-0.9 מאך תוך שניות ספורות. לאחר תום שלב ההאצה, מתנתק המאיץ (הבוסטר) מהטיל ומנוע הטורבינה של הטיל ממשיך להניע את הטיל. מהירות השיוט של הטיל 0.9 מאך, וגובה מעופו 20 - 30 מטרים.
עם כניסת הטיל לשלב השיוט מופעלת מערכת עקיבת המכ"מ של הטיל. לאחר נעילת הטיל על המטרה, יורד הטיל לגובה תקיפה של 5 - 7 מטרים במרחק של כמה קילומטרים מהמטרה. הטיל מסוגל לתמרן עם התקרבותו למטרה ובכך להקשות על הפגיעה בו. לאחר התקרבותו למטרה, הטיל יורד לגובה הקרוב לפני הים על מנת לפגוע בספינה בגובה פני הים ולגרום לטביעתה.
[עריכה] מערכות הנחיה
בנוסף למערכת עקיבת המכ"מ של הטיל, לטיל גם מד גובה רדיו המסייע לטייס האוטומטי של הטיל בעת השיוט שלו. מכ"מ הטיל עובד בשיטת "מונופולס", ולו טכנולוגיות מתקדמות לחסימת לוחמה אלקטרונית. מד הגובה של הטיל מאפשר לו טיסה בגובה נמוך ביותר מעל פני הים.
[עריכה] ראש נפץ
לטיל ראש נפץ של 165 ק"ג, עם יכולת חודרת שריון ופיצוץ מושהה שמטרתו לחדור את שריון הספינה ולהתפוצץ בתוכה.
[עריכה] משתמשים
[עריכה] היסטוריה קרבית
ב־14 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, נעשה לראשונה שימוש מבצעי בטיל, כאשר ארגון החיזבאללה ירה טיל מסוג זה על ספינת טילים מדגם סער 5 של חיל הים הישראלי, "אח"י חנית", והרג ארבעה. טיל שני שנורה באותו אירוע הטביע אוניית סוחר מצרית נושאת דגל קמבודי.
