ביוטין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביוטין (Biotin) הוא תרכובת אורגנית המשמשת כוויטמין בבעלי חיים.
ביוטין משוייך בדרך כלל לקבוצת ויטמין B, והוא מסומן כ-B7, אף שבמדינות מסוימות, כגון צרפת, מסומן הוא כוויטמין B8. בנוסף לכך יש הרואים בביוטין ויטמין עצמאי ומסמנים אותו כוויטמין H. ביוטין משמש כקואנזים (ראו בהמשך) וככזה הוא קרוי קואנזים R (בקיצור: CoR).
ביוטין מורכב משתי טבעות מאוחות: טבעת אוראידו (Ureido) המכילה שני אטומי חנקן וטבעת טטראהידרותיופן (Tetrahydrothiophene) המכילה אטום גופרית. לטבעת השנייה קשורה חומצה קרבוקסילית קטנה - חומצה פנטנואית - המכילה חמישה אטומי פחמן.
ביוטין מצוי בעיקר בכבד, במוצרי חלב, בשמרים ובחלמון (אך לא בחלבון) הביצה. התצרוכת היומית הדרושה אינה גבוהה ונעה בין 30 ל-200 מיקרוגרם. חיידקים השוכנים במעי של בעלי חיים מייצרים ביוטין, כך שהכמות היומית הדרושה לגוף מושגת בקלות וחוסר בביוטין נחשב לתופעה נדירה. חוסר כזה עשוי להופיע אצל אנשים אשר צורכים חלבון ביצה (החלק הלבן של הביצה) בכמויות גדולות ולאורך זמן רב (מספר שנים). חלבון הביצה מכיל אווידין (Avidin), חלבון הנקשר לביוטין בחוזקה והמונע את ספיגת הוויטמין במעי. בנוסף, גורמים מספר פגמים גנטיים לשיבוש ביכולתו של הגוף להשתמש בביוטין.
חוסר בביוטין עשוי לגרום לעור יבש ולדהנת, לפריחה, לציפורניים שבירות, לאנמיה ולעייפות, להיפוגליקמיה (ריכוז נמוך של סוכר בדם), לשיער דליל ושביר ולנשירת שיער. חוסר ממושך עשוי לגרום לבעיות נוירולוגיות, כגון כאב שרירים ודיכאון. צריכת יתר של ביוטין הינה נדירה אך עלולה לגרום לריכוז גבוה מדי של סוכר בדם.
ביוטין משמש כקואנזים של מספר אנזימים שתפקידם להעביר קבוצת קרבוקסיל (COOH) מתרכובת אחת לשנייה. אחד האנזימים הללו, אצטיל קואנזים A קרבוקסילאז, מתניע את מסלול הסינתזה של השומנים בתא. אנזים אחר הזקוק לביוטין, פירובט קרבוקסילאז, מוסיף קרבוקסיל לפירובט, התוצר הסופי של הגליקוליזה, והופך אותו לאוקסלואצטט, התרכובת הראשונה במעגל קרבס. ביוטין משמש לפיכך כחוליה מקשרת בין שני מסלולים מטבוליים בסיסיים אלו, והוא חיוני לתהליך הנשימה התאית.
