ברצלונה (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברצלונה (כדורגל)

מידע כללי
שם מלא	מועדון הכדורגל ברצלונה
כינוי	בארסה
תאריך ייסוד	1899
צבעי הקבוצה	{{{צבעים}}}
אצטדיון	קאמפ נואו, ברצלונה
מספר מושבים	98,600
נשיא	חואן לאפורטה
יו"ר	{{{יו"ר}}}
מאמן	פרנק רייקארד
ליגה	לה ליגה
עונה אחרונה
מקום בליגה (עונת {{{עונת ליגה}}})	{{{ליגה אחרונה}}}: {{{מקום בליגה}}}
גביע (עונת {{{עונת גביע}}})	{{{מקום בגביע}}}
אירופה (עונת {{{עונת אירופה}}})	{{{מפעל אירופאי}}}: {{{מקום באירופה}}}
תארים
מספר אליפויות	18
מספר גביעים	24
סגנית מחזיקת גביע	{{{סגנית גביע}}}
גביע הטוטו	{{{גביע הטוטו}}}
תארים אחרים	{{{תואר אחר}}}
תלבושת
תלבושת בית 　 תלבושת חוץ

ברצלונה (שם מלא: מועדון הכדורגל ברצלונה) היא קבוצת כדורגל מצליחה מברצלונה, קטלוניה, ספרד, שנוסדה בשנת 1899 על ידי קבוצת כדורגלנים שוויצרים, בריטים וקטלאנים, בראשות האנס גאמפר. הקבוצה היא אלופת ליגת האלופות הנוכחית. מוטו הקבוצה הוא "בארסה היא יותר ממועדון" (El Barça és més que un club) וכינויה הוא "בארסה". אצטדיונה הראשי הוא קאמפ נואו. למועדון יש גם קבוצות בת, כמו ברצלונה ב' המשחקת בליגה השלישית, קבוצת הכדורסל ברצלונה וקבוצת כדוריד. היריבה העיקרית של ברצלונה היא ריאל מדריד.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 הקמה 1.2 אליפות קטלוניה 1.3 שנות גמפר 1.4 היריבות עם ריאל מדריד 1.5 קאמפ נואו 1.6 קבוצת החלומות 1.7 שנות ה-90 המאוחרות 1.8 שנות ה-2000 2 תארים 3 סגל השחקנים 4 שחקנים מפורסמים 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמה

ב-22 באוקטובר 1899 פרסם גמפר מודעה בעיתון ספורט, בה הצהיר כי ברצונו להקים קבוצת כדורגל. לפגישה שהוא ארגן ב-29 בנובמבר הגיעו 11 שחקנים. כתוצאה מועדון הכדורגל ברצלונה הוקם.

מסופר שגמפר בחר את צבעי המועדון האגדיים בעקבות באזל, קבוצתו הקודמת.

[עריכה] אליפות קטלוניה

ברצלונה הייתה אחת ממספר מועדוני כדורגל שהופיעו בקטלוניה בזמן הזה. בין השאר היו פאלאמוס (1898), קטאלה (1899), היספאניה (1900) ואספניול. תוך זמן לא רב, היו מספיק קבוצות בכדי לארגן ליגה ובדצמבר 1900 אלפונס מסאיה, נשיא היספניה, הציע גביע. גביע מסאיה בסופו של דבר נהפך לאליפות קטלוניה. זו הליגה הראשונה שנערכה אי פעם בספרד. ברצלונה זכו בגביע הראשון ב-1901. לאחר מכן הם זכו באליפות קטלוניה 20 פעם עד שהיא התפרקה בשנת 1940. ב-1902 המועדון גם שיחק בגמר גביע המלך, אך הפסיד 2-1.

[עריכה] שנות גמפר

ב-1908 נהיה האנס גמפר נשיא המועדון בפעם הראשונה. הוא החזיק בתפקיד בחמש פעמים שונות (1908-09, 1910-12, 1917-19, 1921-23, 1924-25) והיה בו 25 שנים סה"כ. הישגו העיקרי כנשיא היה הקמת אצטדיון פרטי לבארסה. ב-14 במרץ 1909 נחנך אצטדיון בעל 6,000 צופים. ב-1922 המועדון הועבר לבית חדש שהחזיק בתחילה 30,000 צופים, ולאחר מכן 60,000.

בתקופת גמפר שיחקו גם שחקנים אגדיים כגון ריקארדו זאמורה. השחקנים עזרו למועדון לשלוט גם באליפות קטלוניה וגם בגביע המלך, ואף לזכות באליפות לה ליגה הראשונה ב-1929.

[עריכה] היריבות עם ריאל מדריד

היריבות בין ברצלונה לבין ריאל מדריד היא היסטורית. מאז ההתחלה המועדונים נראו כנציגי שני מחוזות שונים בספרד, קטלוניה וקסטיליה. אך היריבות הגיעה לשיא חדש בשנות מלכות פרנקו, כאשר ריאל נחשבה לקבוצה של השלטון וברצלונה לקבוצת האופוזיציה.

למרות זאת, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, חברי שני המועדונים נפגעו מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני בארסה תמכו בגלוי בשליט.

פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה והשתמש במועדון למטרות תעמולה, אך בתוך ספרד, פרנקו גם השתמש בהצלחת ברצלונה. הוא גם תמך ביריבות בין המועדונים כדי להסיח את דעת האוהדים מפוליטיקה. במפגשים האחרונים בין השתיים בארסה ניצחה שנה שעברה בחוץ אך בבית סיימה בתיקו, השנה ברסה הפסידה לריאל מדריד בביתה,ובמשחק השני בעונה,הבלתי נשכח שבו נגמר 3-3,ליאונל מסי הצליח להבקיע שלושער ולהציל את הקבוצה מהפסד בבית. לאוהדי בארסה הישראלים אף כינויים למדריד: רעל מדריד רעל מנדריל מנדריליה אלה כינויים שמנסים 'להוכיח' שהקבוצה השנייה גרועה.

[עריכה] קאמפ נואו

בשנת 1957 פתח קאמפ נואו, אצטדיונה הנוכחי של ברצלונה, את שעריו, לאחר שפרנקו הוזיל רבות את מחיר הנדל"ן של האזור ובכך משך משקיעים לפרויקט. קאמפ נואו בעל קיבולת של עד 90,000 צופים, והוא אחד האצטדיונים הגדולים בעולם. למרבה הצער, כמה שנים לאחר חנוכת האצטדיון, ברצלונה הידרדרה מקצועית וזכתה ב-3 תארים בלבד בשנות ה-60. אך גם אז המועדון לא הפסיק לגדול, והוא הרוויח כוח כלכלי וחברתי רב מדי שנה.

הכוכב ההולנדי, יוהן קרויף, חתם על חוזה עם המועדון בשנת 1973. שיטתו של משחק מהיר וחכם התאימה לאוהדי ברצלונה. השכר שובר השיאים שלו, £922,300, נראה כמציאה לאחר שהמועדון הביס את ריאל מדריד 5-0 בסנטיאגו ברנביאו וזכה באליפות הליגה. בעונה לאחר מכן למועדון היו 70,000 מנויים, ובכך הפך לאחד המועדונים הכי חזקים בספרד ובעולם.

[עריכה] קבוצת החלומות

לאחר חילופי נשיאים ב-1978, המועדון נכנס לתקופה חסרת תקדים של צמיחה כלכלית וחברתית.

כוכב-העל הארגנטינאי, דייגו מראדונה, הוחתם עבור סכום שובר שיאים מבוקה ג'וניורס. אף על פי שהשחקן הועבר לנאפולי בעקבות ויכוח עם הנשיא ויכולת דלה, המועדון השתפר בלעדיו והחל לשחק בשיטת משחק מהפכנית המבוססת על טקטיקת לחץ.

במהלך השנים 1990-1994, עם קרויף בתור מאמן, הקבוצה, ששיחקה בשיטת טוטאל פוטבול, זכתה בארבע אליפויות רצופות ובפעם הראשונה בליגת האלופות (1992). המועדון זכה עם קרויף המאמן ב-11 גביעים.

[עריכה] שנות ה-90 המאוחרות

בובי רובסון נהיה המאמן בעונת 1996/97. הוא החתים את רונאלדו מ-פ.ס.ו איינדהובן וזכה בגביע המחזיקות ובגביע המלך. למרות ההצלחה באותה עונה, רובסון פוטר לאחר שהמשחק ההגנתי שלו לא מצא חן בעיני אוהדי הקבוצה.

לאחר מכן חתם במועדון המאמן ההולנדי לואי ואן חאל. רונאלדו עבר לאינטר מילאנו, ריבאלדו חתם בקבוצה ובארסה זכתה פעמיים באליפות ספרד. למרות הצלחת הקבוצה בזירה המקומית, באירופה הקבוצה איכזבה. בעקבות ביקורת קשה של האוהדים על המאמן, הוא התפטר בשנת 2000.

[עריכה] שנות ה-2000

בתחילת המילניום נחל המועדון כשלונות בכל החזיתות. בשנת 2003, עם בחירתו של חואן לאפורטה כנשיא בארסה, המועדון קם לתחייה.

עם הגעתו החתים לאפורטה את כוכב הכדורגל רונאלדיניו ואת המאמן ההולנדי פרנק רייקארד. שיטת הניהול החדשה החזירה את ההצלחה למועדון. חובות המועדון מימים ימימה חוסלו, ובעונת 2003/04 המועדון סיים במקום השני, אחרי שבמהלך העונה השתרך בתחתית הטבלה. בעונת 2004/05 הוביל המועדון את הטבלה מהמחזור הראשון עד האחרון וזכה באליפות ה-17 ב-14 במאי 2005, ובגביע הסופרקאפ הספרדי השישי שלו ב-20 באוגוסט. למרות ההדחה מליגת האלופות על ידי צ'לסי בשמינית הגמר, השחקנים והאוהדים האמינו שהחל תור הזהב השלישי של המועדון. הקבוצה הצעירה והשאפתנית משחקת את הכדורגל האטקרקטיבי וההתקפי שהשחקנים מבקשים, והתוצאות מבטיחות, כולל ניצחון 3-0 על ריאל מדריד בחוץ ב-19 בנובמבר 2005, הודות לשני שערים מבריקים של רונאלדיניו ושער של אטו. במסגרת ליגת האלופות של 2005/2006 סיימה הקבוצה את שלב הבתים במקום הראשון עם 16 נקודות, פגשה שוב את צ'לסי בשמינית הגמר וגברה עליה פעמיים. ברבע הגמר היא עקפה את בנפיקה ליסבון, שיחקה מול מילאן בחצי הגמר, ובגמר התמודדה מול ארסנל. המשחק הראשון בין מילאן לברצלונה שנערך בגוז'פה מיאצה, אצטדיונה של מילאן, נגמר בתוצאת 1-0 לברצלונה, תוצאה שהספיקה לבארסה בדרך לגמר. את השער הבקיע לודביק ג'יולי הצרפתי, מבישול של לא אחר מאשר רונאלדיניו. במשחק השני שנערך בקאמפ נואו שמרה בארסה על התוצאה ועלתה לגמר. בגמר ליגת האלופות התמודדה בארסה מול ארסנל ולאחר שהלונדונים כבר הובילו 1:0 משער של סול קמפבל בדקה ה-38, עשו הבארסאים מהפך ברבע השעה האחרונה כאשר סמואל אטו בדקה ה-75 וג'וליאנו בלטי בדקה ה-79 עם שערו הראשון במועדון כובשים בדרך לזכייה של ברצלונה בגביע אירופה לאלופות בפעם השנייה בתולדותיה.

[עריכה] תארים

• ליגת האלופות: 2
  • 1991/92, 2005/06
• גביע אופ"א: 3
  • 1958, 1960, 1966
• אליפות ספרד: 18
  • 1929/29, 1944/45, 1947/48, 1948/49, 1951/52, 1952/53, 1958/59, 1959/60, 1973/17, 1984/85, 1990/91, 1991/92, 1992/93, 1993/94, 1997/98, 1998/99, 2004/05 , 2005/06
• גביע המלך: 24
  • 1909/10, 1911/12, 1912/13, 1919/20, 1921/22, 1924/25, 1925/26, 1927/28, 1941/42, 1950/51, 1951/52, 1952/53, 1956/57, 1962/63, 1967/68, 1970/71, 1977/78, 1980/81, 1982/83, 1987/88, 1989/90, 1996/97, 1997/98
• גביע הסופרקאפ האירופי: 2
  • 1992, 1997
• גביע המחזיקות: 4
  • 1979, 1982, 1989, 1997
• הסופר קאפ הספרדי: 6
  • 1984, 1992, 1993, 1995, 1997, 2005, 2006
• גביע הליגה הספרדי: 2
  • 1983, 1986
• גביע קטלוניה: 5
  • 1990/91, 1992/93, 1999/2000, 2003/04, 2004/05
• גביע מסאיה: 1
  • 1901/02
• אליפות קטלוניה: 20

1904/05, 1908/09, 1909/10, 1910/11, 1912/13, 1915/16, 1918/19, 1919/20, 1920/21, 1921/22, 1923/24, 1924/25, 1925/26, 1926/27, 1927/28, 1929/30, 1930/31, 1931/32, 1934/34, 1935/36, 1937/38

• הגביע הלטיני: 2
  • 1949, 1952

[עריכה] סגל השחקנים

מס' עמדה שם 1 שוער ויקטור ואלדס 2 מגן ג'וליאנו בלטי 3 קשר תיאגו מוטה 4 מגן רפאל מארקז 5 בלם קרלוס פויול (קפטן) 6 קשר צ'אבי הרננדז 7 חלוץ איידור גודיונסן 8 קשר לודביק ג'יולי 9 חלוץ סמואל אטו 10 חלוץ רונאלדיניו 11 מגן ג'אנלוקה זאמברוטה 12 מגן ג'ובאני ואן ברונקהורסט (ג'יו)

מס' עמדה שם 15 קשר אדמילסון 16 מגן סילביניו 18 חלוץ סנטי אסקרו 19 חלוץ ליונל מסי 20 קשר דקו 21 בלם ליליאן תוראם 22 חלוץ חבייר סביולה 23 בלם אולגר פרסאס 24 קשר אנדרס אינייסטה 25 שוער אלברט ז'ורקרה

[עריכה] שחקנים מפורסמים

• ברנד שוסטר
• לואיש פיגו
• יוהן קרויף
• לואיס אנריקה
• ג'וזף (פפ) גווארדיולה
• ריקארדו זאמורה
• אנדוני זוביזרטה
• גאורגה חאג'י
• לדיסלאב קובאלה
• הנריק לארסון
• מיכאל לאודרופ
• חואן רומאן ריקלמה
• חבייר סביולה
• ליאונל מסי
• דייגו מראדונה
• ריבאלדו
• רומאריו
• רונאלדו
• רונאלדיניו
• סמואל אטו
• חוזה מארי באקרו
• רונאלד קומאן
• רוברט פרוסינצ'קי
• דקו
• ג'וזף גוארדיולה
• חריסטו סטויצ'קוב
• פפ סמיטייר
• ויקטור ואלדס
• לואיש פיגו
• ויטור באיה
• ריקרדו קוארסמה
• פרננדו קואטו
• פאוליניו אקלנטרה
• הוגו סוטיל
• מיכאל רייזיחר
• מארק אוברמרס
• יוהן ניסקנס
• רוד הספ
• בודווין זנדן
• פיליפ קוקו
• פטריק קלייברט
• רונאלד דה בור
• פרנק דה בור
• אדגר דווידס
• שאנדור קוציש
• פרנץ פלאטקו
• גברי
• ליליאן טוראם
• עמנואל פטיט
• לודוביק ג'ולי
• גאורגה פופסקו
• יארי ליטמאנן
• גארי ליניקר
• האנס קרנקל
• מיכאל לאודרופ
• אלן סימונסן
• דמיטריו אלברטיני
• עמנואל אמוניקה
• סוני אנדרסון
• פטריק אנדרסון

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של המועדון - מידע רב ומקיף על המועדון בספרדית, קטאלנית, אנגלית, סינית ויפנית.
• בארסה מאניה - אתר האוהדים הרשמי של המועדון בישראל - האתר כולל פורום ומועדון אוהדים.

ליגת האלופות - עונת 2006/07
בית א'	בית ב'	בית ג'	בית ד'	בית ה'	בית ו'	בית ז'	בית ח'
צ'לסי	אינטר מילאנו	ליברפול	ולנסיה	ריאל מדריד	מנצ'סטר יונייטד	ארסנל	מילאן
ברצלונה	באיירן מינכן	פ.ס.וו. איינדהובן	רומא	ליון	סלטיק	פורטו	ליל
ורדר ברמן	ספורטינג ליסבון	בורדו	אולימפיאקוס	סטיאווה בוקרשט	בנפיקה	צסק"א מוסקבה	א.א.ק. אתונה
לבסקי סופיה	ספרטק מוסקבה	גלאטסראיי	שחטיור דונצק	דינמו קייב	פ.צ. קופנהאגן	המבורג	אנדרלכט