גלילו של אוניל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גלילו של אוניל

גלילו של אוניל (O’neill cylinder) הינו עיצוב מושבת חלל המוצע על ידי ג'רארד קיי. אוניל בספרו The High Frontier. בעת שלימד סטודנטים לתואר ראשון פיזיקה באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1969, הוא ביקש מתלמידיו לעצב מבנים גדולים בחלל, כאשר כמה מהם יכלו לספק מגורים שגדולים דיים להתיישבות בני אדם. תוצאות שיתוף פעולה זה נתן השראה לרעיון הגליל ופורסם לראשונה בידי אוניל במאמר במגזין Physics Today בשנת 1974. העיצוב לו מתייחס אוניל, הנקרא "אי 3" (Island Three), מורכב משני צילינדרים הסובבים לסירוגין, כל אחד ברדיוס של שלושה ק"מ ולאורך 30 ק"מ. לכל צילינדר יש שש רצועות השוות בגודלן הרצות לאורך הצילינדר; שלוש הן חלונות, ושלוש הן "אדמה". נוסף על זאת, טבעת חקלאית חיצונית ברדיוס של 15 ק"מ סובבת במהירות משתנה לצורך עבודת האדמה. גוש הייצור ממוקם במרכז (מאחורי חלק צלחת הלוויין) על מנת לאפשר כוח גרביטציה נמוך לתהליכי ייצור שונים.
הצילינדרים סובבים לצורך אספקת גרביטציה מלאכותית בתוך חלקם הפנימי. ניסויים של נאס"א בסיבוב מבנים קובעים כי כמעט אף אחד לא יחלה במחלת תנועה עקב אפקט קוריוליס באוזנם הפנימית. אולם, אנשים יוכלו לזהות כיווני סיבוב על ידי סיבוב ראשם. במידה זו, האוויר אשר נמצא בגליל ומעטפת המתכת של הגליל מספקים הגנה מספקת כנגד קרינה קוסמית.
מראות גדולות תלויות על ציר מאחורי כל רצועה של חלונות. קצה החלונות, שאינו תלוי על ציר, פונה לכיוון השמש. מטרת המראות היא לשקף אור שמש לתוך הצילינדרים דרך החלונות. לילה מדומה על ידי פתיחת המראות, בכדי לאפשר לחלון לשקף את ריק החלל; הדבר גם מאפשר לחום להקרין אל עבר החלל. במהלך היום, השמש הנשקפת נראית כנעה כשהמראות זזות, בכך יוצרות התקדמות טבעית של זויות השמש. למרות שאינה נראית לעין, בבואת השמש יכולה לסבוב עקב סיבוב הגליל. כתוצאה מכך, האור הנשקף מהמראות הינו קוטבי, ויכול לבלבל דבורים.
כאשר הם חגים במסלול, אפקט הג'ירוסקופ שנוצר מהצילינדרים הסובבים גורם באופן טבעי למראות של סביבת המגורים להפסיק להצביע לכיוון השמש. לצורך פיצוי על האפקט הנ"ל, אוניל ותלמידיו עבדו על שיטה לכיוונון המגורים עצמם. ראשית, זוג מגורים יכול להתגלגל בידי הפעלת הצילינדרים כגלגלי תנופה. אם קצה אחד מפגר בסיבובו, שני הצילינדרים יפצו על כך ויסתובבו סביב עצמם. ברגע שהמישור שנוצר בידי שני צירי הסיבוב ניצב (על ציר הסיבוב) למסלולו, אזי זוג הצילינדרים מסבסבים אל עבר השמש על ידי שימוש בכוח הנחלק בין שניהם: כאשר ריחוקם זה מזה יגרום להם להקדים באופן ג'ירוסקופי, והמערכת תסבסב בכיוון אחד; וכאשר התקרבותם זה לזה תגרום למערכת לסבסב בכיוון אחר.

[עריכה] גלילו של אוניל במדע הבדיוני

סביבת המגורים הפנימית בגלילו של אוניל

רוברט היינלין הציג בנובלה שלו משנת 1963, Orphans of the Sky (שמאגד שני סיפורים שפורסמו ב-1943), צילינדרים מסתובבים המחקים גרביטציה. במקרה זה היו הרבה נושאים משותפים, בהם כוח הגרביטציה במעלה המבנה הפחית את מהירותו לקראת מרכז המבנה, בכך מאפשר גרביטצית אפס בקצה.
בסדרת ספרי ראמה מאת ארתור סי קלארק, חללית ענק חייזרית הדומה לגלילו של אוניל נחקרת בידי אסטרונאוטים. אולי עקב שימושו למסע בין כוכבי, ראמה היה חסר את המראות והחלונות שבגלילו של אוניל, אך יש לו אורות המסודרים בשלוש רצועות לאורכו, המקבילים למיקום החלונות. יש לציין כי מפגש עם ראמה פורסם ב-1973 בתקופה שבין העברת קורסיו של אוניל, בהם הופק עיצוב הגליל, לבין פרסום ממצאיו. אי לכך, שני העיצובים עצמאיים לחלוטין.
ג'יי מייקל סטרזינסקי ביסס את רעיון תחנת החלל שלו, בבילון 5, לפי גלילו של אוניל, שבה התחנה, שאורכה שמונה ק"מ, ממוקמת בצביר כוכבים אפסילון ארידני וחגה סביב הכוכב אפסילון 3. התחנה, כמו גלילו של אוניל, מספקת כוח גרביטציה על ידי סיבוב שני חלקיה (האחורי והקדמי) לסירוגין, כאשר כל חלק אחראי לכוח גרביטציה שונה ובכך מאפשר למספר רב של גזעי חייזרים להתקיים בסביבת מגורים זו.
בסדרת האנימה המדע בדיונית גנדאם, גלילו של אוניל נפוץ מאוד. בעיקר במאה אוניברסלית, כאשר תשעה מליון בני אנוש חיים במושבות אלו. עיצוב מושבת החלל כרגע היא צורת המדע הבדיוני הידועה ביותר של עיצוב גלילו של אוניל (למרות שבניגוד לעיצוב של אוניל, לעתים הן מתוארות ללא חלק מרכזי מסתובב).
הנובלה של אורסון סקוט קארד, המשחק של אנדר, מתייחס בעיקר לאירועים המתרחשים בבית ספר ללחימה, גליל קצר של אוניל, אשר מאכלס את כל חדרי המלחמה החשובים במרכז סיבובו, ששומר עליהם בגרביטציה אפסית.
ג'רי פורנל וג'ון קאר ערכו אנתולוגיית סיפורי מדע בדיוני הממוקמים בגלילו של אוניל ומושבות חלל אחרות, שפורסמה ב-1979 כ- The Endless Frontier כרכים 1 ו-2.
סדרת הנובלות של וונדה מקינטייר, Starfarers, ממוקמות בנוסע הכוכבים, מושבת חלל בעלת צילינדר כפול המותאמת לקפיצות בין כוכביות.
מלודיית הייפריון מאת דן סימונס מביאה איזכורים רבים למאמץ מלחמתי בין בני האדם ותת גזע שולי של האנושות אשר עורכים מסע בחלל העמוק תוך שימוש במה שנחשב לצילינדרים של אוניל המורכבים על המנועים. הם מכונים בחיבה "ספינות שימורים" על ידי אוכלוסיית היקום.
בLearning of The World מאת קן מקלאוד, חללית המסע הבין כוכבי But the Sky, My Lady! The Sky! מבוססת על גליל של אוניל עם מרכז מלאכותי (כוכב מיניאטורי התלוי כנורת ניאון צינורית גדולה), אשר מופעלת ומנותקת מדי 24 שעות, ואשר מסתמכת על חלונות. בכל קצה קיים חרוט שיחד הם מכילים גשר, מערכות תחזוקה, עודף דלק של כור ההיתוך, ומערכות הנעה וכוח.
אלקסיס גילילאנד, סופר מדע בדיוני הציע "מראת מוזאיקה בגודל דרקוני", שתכלול חרוט של מראות מתכווננות סביב כל מושבה. אלה יוכלו לספק אמצעי תאורה, כוח והגנה למושבות. אזור המערך יהיה גדול יותר מעיצובו של אוניל, אך אינו צריך להיבנות לצורך הקלת העומס שבסיבוב יחד עם המושבה.
גליל של אוניל הזהה לאלה המצויים בסדרת גנדאם מספק את הרקע במשחק PS2 טקן 5. זירת הקרב מכילה פלטפורמת זכוכית הבנויה לצד ציר בקצה אחד של המושבה, כאשר הצילינדר הסובב נמצא ברקע. הזירה נקראת The Final Frontier, וחיצוניותה יכולה להיראות בסרטון מעבר. הנוף מחוץ לחלון מרמז שהמתקן נמצא קרוב יותר לכדור הארץ מאשר התסריט הנראה לעין.
בטרילוגיית נובלות The Night’s Dawn מאת פיטר המילטון, מושבות כמו גלילו של אוניל נבנות מחומר ביו-אורגני. מבנים אלו, הנמדדים בין 7–65 ק"מ לאורכם ו- 5-13 ק"מ לקוטרם, הם בעלי כושר חישה, ומכילים קוד גנטי להוצאת חומר דמוי אלמוגים ומבני מלח חומצת צורן ממרכזי עצבים ובלוטות בקליפה החיצונית לצורך הגנה על אזור המגורים הפנימי. סביבות המגורים סובבים לצורך אספקת כוח צנטריפוגלי דמוי גרביטציה בפני השטח הפנימיים. לסביבות מגורים אלה אין חלונות מלבד לרצועת אור לאורך הציר.
משחק המחשב המדע בדיוני Policenauts מאת הידאו קוג'ימה מתרחש במושבת חלל נוסח אוניל הממוקמת בנקודת לגראנז' L5. מבנים אלו יכולים להיראות גם במשחקי יריות כ-Axelay, Zone of the Enders, Super Earth Defense Force, R-Type Final, וכנראה גם רבים אחרים.
גזע הנייל (Neyel) מנובלת מסע בין כוכבים The Sundered (מאת אנדי מאנגלס ומייקל מארטין), היו במקורם בני אנוש מהארץ אשר חיו בוואנגארד, מושבת מגורים נוסח-אוניל שנבנתה בתוך אסטרואיד (השם נייל עצמו גזור מהשם אוניל).
במשחק המחשב Halo, ההאלו עצמו היה מבנה עצום בצורה טבעתית הנושא מספר נקודות דמיון לגלילו של אוניל.
בספרה של ג'ין וולף, The Book of Long Sun, העלילה מתרחשת על ספינה, גליל מאסיבי של אוניל, היכן שתושביה שכחו מזמן שהם מצויים במסע או על סיפון חללית. הסדרה הינה הקדמה גם לספרה The Book of Short Sun.