דג'מבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דג'מבה ידוע בעברית גם כ-ג'מבה. (באנגלית Djembe), תוף גביע, השייך למשפחת כלי ההקשה, מקורו במערב אפריקה.
על הדג'מבה מתופפים בידים חשופות, התוף עשוי מעץ מגולף גובהו כשישים ס"מ בערך וקוטרו נע בין 30 ל- 36 ס"מ בערך.
חלקו העליון של התוף עגול ועליו מתוח עור של חיה, לרוב של עז ולעתים גם של פרה, אנטילופה, אייל או זברה. ניתן כיום גם למצוא דג'מבה שעליו מתוח פלסטיק במקום עור.
חלקו התחתון של הדג'מבה נראה כרגל חלולה בצורה גלילית. סוגי העץ שמהם עשוי התוף הם: לנקה, גוני, מהגוני, הדוגורה, ג'אלה, קייסדה והאירוקו.
תנוחת הנגינה על הדג'מבה היא בישיבה או בעמידה כשהתוף מונח בין רגליו של המתופף והחלק התחתון של התוף חשוף. תוף הדג'מבה מהווה חלק אינטגרלי מהתרבות המערב אפריקאית ומשמש ככלי ליווי וגם ככלי סולו באירועים שונים. התיפוף בדג'מבה הוא לרוב קבוצתי. ישנה להקת ליווי המורכבת ממספר מתופפים המנגנים מקצב קבוע וסולן שתפקידו להוביל את הלהקה ואת הרקדנים או לשמש כליווי לרקדנים תוך כדי אילתור מקצבים.
התופים מלווים את האפריקאים לאורך כל מחזורי החיים בטקסים, אירועים, בידור ואף כליווי בעבודות השדה השונות. בעבר התוף שימש ככלי תקשורת בין כפרים סמוכים וגם בין אנשי הכפר עצמו. אומרים שבדג'מבה ישנן שלוש רוחות: רוח העץ, רוח החיה שממנה עשוי עור התוף ורוח האומן שיצר את התוף. הדג'מבה ידוע גם כתוף מאגי בצורת פטרייה או כתוף השטן.
החל מהמאה ה-20 הדג'מבה פופולרי במעגלי מתופפים ברחבי העולם ולרוב מנוגן בליווים של תופי הדונון.
