דני דידרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דני דידרו

דני דידרו (Denis Diderot‏) (4 באוקטובר 1713 - 31 ביולי 1784), סופר ופילוסוף צרפתי ממבשרי עידן האורות בצרפת.

דידרו כתב את האנציקלופדיה הגדולה - האנציקלופדיה המודרנית הראשונה, יחד עם ד'אלמבר, ז'אן-ז'אק רוסו ווולטייר (שנקראו האנציקלופדיסטים). הוא נרדף ונכלא בשל דעותיו, שכללו ביקורת נוקבת על החברה והמשטר וקריאה לכונן חברה חילונית הפועלת על פי ערכי הרציונליזם, ומנוגדת למסורת הדתית של צרפת בזמנו. על עצמו העיד כך:

"אינני שנון יש בי טוב יותר: פשטות, כנות, חום בנשמה, שכל שקל להציתו, נטייה להתלהבות, אהבה לטוב, לאמיתי, ליפה, נטייה לחייך, להעריך, לכעוס, לאהוד, לבכות".

דידרו נולד בעיר לאנגר שבחבל שאמפן, לאב שעסק בייצור סכינים. הוא היה מיועד לכמורה, למד בקולג' הישועי בעיר מולדתו, וב-1729 החל את לימודיו בקולג' הישועי לואי לה גראנד בפריז, שם קיבל תואר שני ב-1732. במקום לשמש ככומר הפך לשוליה אצל פרקליט פריזאי, היה מורה פרטי למתמטיקה ועסק במכירת ספרים. הוא המשיך את לימודיו במתמטיקה, לטינית, יוונית, אנגלית ואיטלקית. בשנת 1743 נשא לאישה את אנטואנט שאמפיון, קתולית אדוקה. כעבור שלוש שנים הייתה לו מאהבת - מאדם דה פואיזייה.

בשנת 1746 כתב דידרו את חיבורו "הרהורים פילוסופיים" שעלה בלהבות על פי הוראת הכנסייה. שלוש שנים מאוחר יותר כתב "איגרת על העיוורים לשימושם של הרואים" עבורה ישב בכלא שלושה חודשים. הוא קרא את מישל דה מונטיין ואת פייר בייל, ונמשך לכתביהם של חכמי העת העתיקה, ובעיקר לכתבי הפילוסופים אפיקורוס, דמוקריטוס ולוקרטיוס. דידרו ראה את אלוהי התנ"ך כאכזרי, ואת הכנסייה הקתולית כמקור של בערות ורדיפה דתית. הוא קרא את פרנסיס בייקון, השתכנע בצורך לעסוק במחקר מדעי, והשתתף בהרצאות על ביולוגיה, אנטומיה, רפואה, כימיה ופיזיקה כהכנה לכתיבת ה"אנציקלופדיה".

בשנת 1751 יצא לאור הכרך הראשון של האנציקלופדיה הגדולה, שעורר את חמתם של חוגי הכנסייה שהתייחסו לפילוסופים כאל אויבים. מספר המנויים על האנציקלופדיה שהיוותה איום על המעמד האריסטוקראטי השליט, גדל מ-2,000 ל-4,000, וב-1759 היא נאסרה לפרסום, אם כי לא חל איסור על המשך עריכתה. ד'אלמבר שהשתתף בעריכה התפטר, ודידרו המשיך לכתוב ולערוך מאמרים של כותבים אחרים כעורך יחיד. בשנת 1765 יצא לאור הכרך האחרון, וב-1772 קיבלו המנויים את המהדורה הסופית שכללה את כל הכרכים.

דני דידרו נפטר בפריז בשנת 1784, ונקבר בכנסיית סנט רוש שבעיר.