האבות המייסדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אבות מייסדים הינם קבוצת אישים רבת-עצמה אשר התאגדה לצורך הקמת מוסד מסוים, בדרך כלל פוליטי, והתוותה את האידאולוגיה שלו. המונח שגור בהקשרו המכובד להיסטוריה לאומית.

לעתים קיימת התנגדות, כי המונח מטבעו נוטה ליצירת דעות קדומות בהתייחסותו לאישיות מסוימת או לקבוצה ובכך מעוות את ההשקפה האובייקטיבית כלפי ההיסטוריה. מונח חלופי, כגון: "יוצרים" או "מטביעים", עשוי איפוא להדגיש בעיקר את המסגרת או את הבסיס שהוכן על ידי האישיות או הקבוצה, וזאת לרבות ציון נשים כפעילות בעשייה.

כמו כן, קיימת גם האפשרות שהמונחים הללו ייצגו עמדה נייטרלית כלפי האישים או הקבוצה, בכך שתועלה השאלה: מי יכול להיות "אב מייסד". על כן, ההתייחסות של המונח בהקשרו לשושלת משפחתית, למשל, יכולה להיות מסובכת. למשל, סביר להניח כי אזרח אמריקאי ייחס את "האבות המייסדים" למדינתו מאשר לקנדה ויקשר באמצעותה את ההיסטוריה שלה.

בסוציולוגיה ישנה נטייה לציין את האופטימיות והפסימיות אצל האבות המייסדים בנסיבות "תפיסת העתיד" שלהם:

תפיסת העתיד הפסימית (כפי שנתפסה על ידי אמיל דורקהיים) מתארת כי היסודות שנבנו נעקרים ותחתיהם לא נבנים חדשים. המוסדות הופכים ממסודות המעניקות כללים למופשטים יותר, ללא התחשבות בשינויים חברתיים. שינויים אלו נוצרים בעקבות מודרניזציה הבאה לידי ביטוי בגידול האינדוידואליזם ובהשתחררות ממחשבה מסורתית.

תפיסת העתיד האופטימית (כפי שנתפסה על ידי קרל מרקס,גאורג זימל ו-מקס ובר), מצביעה על התקדמות של החברה לכיוון מהפכה (מהפן הדיאלקטי), וכאן המודרניזציה והקפיטליזם הינם חלק מהתפתחות אבולוציונית הנובעת מדרך חשיבה רציונלית, אשר תוביל לביסוס המוסדות ולחברה תקינה.

[עריכה] דוגמאות

מדינת ישראל: בנימין זאב הרצל. דוד בן-גוריון נחשב ל"אבי האומה" וממייסדי מדינת ישראל (ראו: "מועצת העם").
ארצות הברית: האבות המייסדים הינם האישים אשר לקחו חלק פעיל בביסוסה של ארצות הברית כמדינה והיוו בין היתר גורמי מפתח בחתימה על הכרזת העצמאות האמריקנית וכמו כן, היו מיוצריה של חוקת ארצות הברית.
אוסטרליה (או: קהילת אוסטרליה): מנהיגיה של התנועה הפדרלית האוסטרלית משנת 1890 נמנו כאבות המייסדים של המדינה.
קנדה: חלוצי תהליך אחדותה של קנדה ב-1 ביולי 1867 מנו 36 צירים. ביניהם: ג'ון א. מקדונלד ("אבי האומה"), אלכסנדר טילוש, ג'ורג' אטינה קרטייר ו-ג'ון רוס.
האיחוד האירופי: רוברט שומן, ז'או מונה, אלסידה דה גספרי, קונרד אדנאואר, פול-אנרי ספאק ו- אלטירו ספינלי נמנו בין הוגי הרעיון והמייסדים.
גרמניה: אוטו פון ביסמרק, שנודע גם כ"קאנצלר הברזל", איחד את גרמניה בסדרת מלחמות והיה לראש הממשלה הראשון (1890-1871) של האימפריה הגרמנית ונחשב גם ל"אבי האומה" הגרמנית.
הרפובליקה האיטלקית: ג'וזפה גריבלדי, שנחשב ל"אבי האומה" האיטלקית, יזם יחד עם ויטוריו אמנואלה השני, הרוזן קאבור ו-ג'וזפה מציני את התנועה האיטלקית לאיחוד איטליה.
דרום אמריקה: חוסה דה סן מרטין, סימון בוליבר, פרנסיסקו דה פאולה סנטאנדר, חוסה אנטוניו פרז, פרנסיסקו דה מירנדה וגנרל רפאל אורדנטה נחשבים לאבות המייסדים של המדינות הצפוניות של דרום אמריקה (ארגנטינה, ונצואלה, קולומביה, פרו, אקוודור, בוליביה).