המלחמה הפלופונסית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המלחמה הפלופונסית החלה ב-431 לפנה"ס בין הליגה הפלופונסית בראשות ספרטה לליגה האטית-דלית בראשות אתונה (לעתים מכונה גם האימפריה האתונאית הראשונה). המלחמה תועדה על ידי ההיסטוריונים תוקידידס וכסנופון.
למלחמה היו שני חלקים עיקריים עם הפוגה של כמה שנים באמצע.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע
ערך מורחב – הרקע למלחמה הפלופונסית
לאחר הפלישה הפרסית בשנת 480 לפנה"ס ותבוסתם בקרב פלטאה וסלמיס, האתונאים קראו למסע מלחמה כנגד הפרסים על מנת לשחרר את אחיהם באיים בים האגאי ובאיוניה. הספרטנים, הכוח הדומיננטי ביוון באותה תקופה, סירבו, ולכן האתונאים הרכיבו את הליגה האטית-דלית ללחימה בפרס. עם הזמן, כוחה של אתונה גדל והברית הפכה לאימפריה האתונאית. בעלות הברית שרצו לפרוש, הוענשו בצורה קשה.
[עריכה] הסיבות לפרוץ המלחמה וסדר הכוחות
לפי תוקידידס, הגורם העיקרי למלחמה היה החשש הספרטני מהתחזקות נוספת של אתונה לאחר יציאתה כמנצחת הגדולה במלחמה בפרסים בין 480 ל-449 לפנה"ס.
העילה לפרוץ המלחמה הייתה פעולות צבאיות של אתונאים נגד קורינתוס, חברה מרכזית בליגה הפלופונסית. הצי האתונאי התערב לטובת קרקירה (קורפו) נגד הקורינתים והביס את הצי הקורינתי בקרב סיבוטה. בנוסף לכך האתונאים הטילו סנקציות כלכליות על מגרה, בעלת ברית נוספת של ספרטה. למרות שתוקידידס מתעלם כמעט לחלוטין מהסנקציות כסיבה לפרוץ המלחמה, חוקרים מודרניים סבורים, שאיסור הסחר עם האימפריה האתונאית העשירה היה מכה קשה על הכלכלה של מגרה, וזו בתורה הטילה את כל כובד משקלה למען המלחמה נגד אתונה.
[עריכה] סדר הכוחות
ספרטה הייתה בעלת צבא יבשתי גדול, שבתוספת בעלות בריתה עלה על 60,000 חיילים, לפחות מחציתם הופליטים. הצי של הברית הפלופונסית היה קטן ולא עלה על 100 אוניות
הצבא היבשתי של האימפריה האתונאית לא היה גדול והגיע אולי למחצית כוחו של הצבא הספרטני, אך לעומת זאת הצי האתונאי היה עדיף וכלל לפחות 300-400 אוניות עם אופציה לבנית ספינות חדשות.
[עריכה] המלחמה הארכידמית
בגלל העדר צי משמעותי בצד הספרטני והכח היבשתי הקטן של האתונאים, כמעט ולא היו קרבות גדולים בין הצדדים. האסטרגיה הספרטנית בשלב הראשון של המלחמה, הידוע בשם "המלחמה הארכידמית" על שמו של המלך הספרטני, ארכידמוס הייתה לפלוש לאטיקה, שזה שטח הפוליס האתונאי, ולהטיל מצור על אתונה. הפלישה לא פגעה באתונה כהוא זה, היות ורב הכלכלה האתונאית הייתה מבוססת על סחר ימי. התושבים היו בורחים אל בין החומות הארוכות של אתונה (חומות ארוכות הן החומות שחיברו בין אתונה לפיראוס). סיבה נוספת לאי יעילות הפלישות הספרטניות הייתה , שהספרטנים יכלו להשאר על אדמת אטיקה רק מספר חודשים, היות והצבא היה מורכב מאזרחים שהיו צריכים לדאוג לקציר ולענינים אחרים הקשורים לביתם.
האסטרטגיה האתונאית תוכננה על ידי הסטרטגוס פריקלס שהציע לא להסתכן בהרתפקאות ולהסתפק בלוחמת הגנה ביבשה. הצי העדיף של האתונאים הצליח לקצור הצלחה נוספת בקרב נאופאקטוס. לרוע מזלם של האתונאים בשנת 430 לפנה"ס פרצה מגפה באתונה (ככל הנראה טיפוס הבטן) ומחתה כרבע מאוכלוסית העיר והתושבים שהסתתרו בין חומותיה. פריקלס היה בין הנספים. לאחר מותו של פריקלס ממשיך דרכו, קלאון, התחיל לבצר עמדות סביב פלופונס והתחיל לפשוט על חופיו. אחת הפלישות התבצעה ליד פילוס, מקום שבו הוכרעה המלחמה הראשונה. בקרב פילוס וקרב ספקטריה קלאון הכה את הספרטנים מכה קשה וכ- 700 (לפי מקורות אחרים 300-400) הופליטים ספרטניים היו תחת מצור באי ספקטרה. יש לציין שמספר הספרטנים היה נמוך יחסית ולא עלה על כמה אלפים, לכן הם לא יכלו להרשות לעצמם לאבד כמה מאות לוחמים.
בשנת 425 לפנה"ס, לאחר שמצב הנצורים הפך לבלתי נסבל, הספרטנים ביקשו לחתום על חוזה שלום. אתונאים רצו לנצל את ההצלחה ולכן סירבו להצעה הספרטנית. הגנרל הספרטני,ברסידיאס, גייס צבא חדש וכבש את הקולוניה האתונאית באמפיפוליס ששלטה על כמה מכרות כסף שהניבו כ-200 טלנטים בשנה (כמחצית מכלל תקציבה של אתונה). קלאון וברסידאס נהרגו בקרבות לשחרור העמדה האסטרטגית (ראה קרב אמפיפוליס). לאחר מרחץ הדמים הזה, האתנואים התרצו והסכימו לחתום על חוזה שלום ולחליף את בני הערובה.
[עריכה] שלום ניקיאס
אין להתבלבל עם שלום ניקיאס שחתם את המלחמה הפרסית
השלום לא החזיק מעמד זמן רב מדי וכעבור שש שנים המלחמה חודשה במלוא עוזה. במהלך הזמן הזה, הסתיים חוזה השלום ל־30 שנה של ספרטה עם ארגוס יריבתה הוותיקה על הבכורה בחצי האי הפלופונסי. הארגיבים הקימו קואליציה חזקה בשיתוף חיל משלוח מאתונה שהגיע למרות הסכם השלום.
בקרב מנטינאה, אחד קרבות היבשה הגדולים של המלחמה, הלאקדמונים ובעלות בריתה ניצבו מול ארגוס, אתונה מנטינאה וארקדיה. הקרב הסתיים ללא הכרעה, אך הארגיבים איבדו חלק גדול מצבאם ונאלצו למשוך את ידם מהתמודדות עם ספרטה לכמה עשרות שנים נוספות.
[עריכה] ההרפתקאה הסצילית והמלחמה השניה
אחר סיום החלק הראשון של המלחמה, שהאתונאים ראו בו ניצחון, שגעון גדלות השתלט על אתונה והם החליטו לתקוף את סירקוסאי, הפוליס הדומיננטית בסיציליה. היו לכך מספר סיבות, אף אחת מהן לא באמת חשובה, אך זה לא הפריע לסטרטגוסים האתונאים להצביע בעדה. הסיבות הן:
- רקע עדתי - סירקוזי הייתה ישוב דורי כמו ספרטה, ואילו אתונה הייתה אכאית. בנוסף לכך, רב הפולייס (פוליס ברבים) בסיציליה היו ממוצא אכאי.
- משאבים - עיני האתנואים הייתה צרה בעושרה של סירקוזי והם רצו את משאביהם, הצרה הייתה שסירקוזי הייתה פוליס חזקה ושוד עושרם לא הייתה משימה קלה כלל וכלל.
- השנאה לספרטנים - אתונאים חשבו שסירקוזיי מסייעת לספטרה. גם אם זה נכון, המרחק הרב ואמצעי התחבורה של אז מנעו משלוח עזרה גדולה וגם לסירקוזי היו בעיות משלה כמו למשל המצב המתוח עם שאר פולייס בסיציליה או האפשרות של מלחמה נגד קרתגו, אויבתם הוותיקה, כך שלא סביר להניח שהם שלחו לספרטה עזרה גדולה.
הצרות התחילו כבר בתחילת המסע. אלקיביאדס, הסטרטגוס שהיה אמור לפקד על המבצע הורשע בפשעים נגד האלים וערק לספרטה והדליף את התוכניות.
האתונאים שלחו צבא חזק שכלל כ-100 ספינות מלחמה וכ-5,000 חילים רגלים, רובם הופליטים. הצרה היא שהם שלחו רק 30 פרשים כי חשבו שאת יתרת הפרשים יתרמו בעלות הברית, מה שלא קרה. כתוצאה מכך, הגנרלים האתונאים לא קיבלו שום מידע מודעיני היות ולא היה להם פרשים לסיורים. טעות נוספת הייתה בהתמהמות מיותרת. במקום לתקוף את סירקוזי מיד, הם בזבוזו את כל החורף על מו"מ עם בעלות בריתם. ואולי הצרה הגדולה מכל, המפקד החדש, קימון לא רצה כלל את המבצע והתנגד לו באספה.
התמהמות האתנואית אפשרה לספרטנים לשלוח עזרה לסיציליה. בהתחלה הגיעה רק גיליפוס, גנרל ספרטני, עם כח קטן, אך זה עזר להרמת רוחם של בני סירקוזי.
האתונאים התחילו לבנות חומה סביב סירקוזי על מנת לנתקה מהעולם החיצון, אך בהנהגתו של הגנרל הספרטני, הסירקוזים הצליחו להביס את האתונאים והחומה לא הושלמה.
הלאקדמונים לא רק שלחו עזרה לסיציליה, אלא אף פתחו במלחמה עם אתונה. על פי עצתו של אלקיביאדס הבוגד הם כבשו את מבצר דקליה ליד אתונה ומנעו מאתונאים לעבד את אדמתם, או לקבל הספקה דרך היבשה. עכשיו כל תנועה הייתה צריכה להעשות דרך הים, שזה כמובן גרע מהמשאבים האתונאים.
חברי הליגה הפלופונסית שלחו תגבורות נוספות לסירקוזי בתקווה לגרש את האתונאים מאדמת סיציליה. במקום לסגת, האתונאים החליטו להטיל את כל כובד משקל במערכה החדשה ושלחו עוד 5,000 חיילים בליווי מאה ספינות נוספות. בהנהגתו של גיליפוס, האתונאים הובסו שוב על היבשה. לאחר התבוסות האלה, הגנרל הספרטני שכנע את הסירקוזים לצאת לקרב הכרעה ימי נגד הצי האתונאי. הספינות של הסירקוזים היו בנויות בצורה קצת שונה, עם איל ניגוח כבד יותר, דבר שהתאים מצוין לקרב במימי המיצר הצרים. הצי האתונאי הובס וטבע ברובו ואילו החלק האחר פוזר לכל עבר, הצבא האתונאי נשאר מנותק מקווי הספקתו נאלץ להכנע וכמעט כולם נמכרו לעבדות. הייתה זאת מכה קשה לאתונה שאבדה כמחצית מבניה בהרפתקאה זו.
[עריכה] אתונה מתאוששת
לאחר התבוסה הקשה בסיציליה, יוונים רבים האמינו שהקיץ הקץ על אתונה, אך הם לא העריכו בצורה נכונה את חוסנה הכלכלי, ואתונה הצליחה להתאושש.
לאחר התבוסה בסיציליה, ספרטה המרידה את רב בעלות בריתה של אתונה נגדה. הענין הוא שה"ברית" לא הייתה ברית בין שווים אלא הייתה ממש אימפריה אתונאית, ולכן בעלות בריתה שנאו אותה וראו בה כח אימפריאליסטי כובש ורק חיכו להזדמנות נוחה לערוק. בנוסף לכך, האימפריה הפרסית שזכרה לאתונה את המפלות שספגה ממנה, החליטה לתמוך בספרטה. הם אומנם לא שלחו כוחות, אך נתנו להם סובסידיה כספית גדולה.
אתונה הצליחה לשרוד בגלל מספר סיבות:
- בעלות בריתה של אתונה שמרדו בה היו חסרות כח ממשי אחרי מסע השוד והגזל שאתונאים ניהלו נגדם.
- הליגה הפלופונסית גייסה את ציה באיטיות וגם בנית האוניות החדשות התעכבה.
- המדינות באיוניה שמרדו היו זקוקות לסיוע מתמיד נגד פלישה אתונאית אפשרית ולכן חזרו ברב המקרים בלית ברירה לברית האטית-דלית.
- הסיבה הנוספת, ואולי החשובה מכל, הייתה חוסר יעילות הספטרנית בניהול משא ומתן דיפלומטי.
בתחילת המלחמה אתונה שמה בצד 1,000 טלנטים מ-8,000 שהיו לה כמוצא אחרון. הם השתמשו בכסף הזה אחרי התבוסה בסיציליה. (1,000 טלנטים זה סכום עצום. התקציב השנתי של אתונה היה רק 200 טלנטים ואילו תקציב האימפריה שלה רק 400). בעזרת הכסף הזה הצליחו לבנות 100 ספינות ששימשו כבסיס לצי האתונאי החדש. בנוסף ארעה מהפכה אוליגרכית באתונה וקבוצה בת 400 איש תפסה את השלטון. כעת שהשלטון התחלף, השלום היה אפשרי אך הצי מרד וסירב לשמוע להוראות הארבע מאות. בשנת 411 הצי הביס את הספרטנים בקרב סים, הצי בחר באלקיביאדס כמנהיגו והמשיך במלחמה בשמה של אתונה. אופוזיצית הצי גרמה לחזרת המשטר הדמוקרטי על כנו שנתיים אחרי ההפיכה.
אלקיביאדס, למרות שהורשע בפשעים נגד האלים והיה בוגד, היה בעל אישיות חזקה. הוא מנע התקפה ישירה של הצי על אתונה ובמקום זאת הצליח להחזיר את הדמוקרטיה בעזרת לחץ עקיף. הוא גם דחק באתונאים לצאת לקרב נוסף נגד הספרטנים - קרב קיזיקוס. בקרב הזה, הוא הצליח להביס את הצי הספרטני ולשקם את הבסיס הכלכלי של האימפריה האתונאית. בין 410 ל-406 לפנה"ס אתונה זכתה לניצחון אחרי ניצחון והצליחה להשיב לעצמה את רב חלקי האימפריה שאבדו לה בגלל המרידות. ההצלחה נזקפה במידה רבה לזכותו של אלקיביאדס.
[עריכה] הניצחון הספרטני
למרות הניצחונות, הפילוג חגג באתונה ולאחר ניצחון ספרטני קטן, אלקיביאדס לא נבחר לסטרטגוס והוא ערק שוב. ליסנדר, המצביא הספרטני החדש היה בעל סגולות, הנדירות אצל הלאקדמונים. הוא הרגיש בנח על סיפונה של ספינת קרב בדיוק כמו בקרב יבשתי והיה בעל קשרים טובים עם הפרסים.
בקרב ארגינוסאי, שבו האתונאים איבדו 12 ספינות, האתונאים לא יכלו להציל את צוותי האוניות (בכל ספינה שירתו כ-300 איש) בגלל מזג אוויר סוער. האספה האתונאית האשימה את הגנרלים במקום מזג האוויר והוציאה את כולם להורג, תוך כדי שהם פוגעים במורל הצי.
ליסנדר רצה לנצל את ההזדמנות והפליג לכיוון ההלספונטוס (כיום דרדנלים), על מנת לנתק את אתונה מבסיס אספקת הדגן שלה בחצי האי קרים. בקרב אגוספוטאמי אתונאים הובסו בצורה קשה תוך כדי ש-168 מספינותהם טובעו ונותרו רק 12.
לאחר מצור קצר, לאחר שלא הגיע כל אספקה בשל שליטה מוחלטת של הספרטנים בים, האתונאים נכנעו.
[עריכה] תוצאות
למרות שאתונה הובסה, הבסיס הכלכלי שלה לא נפגע, ולאחר פרק זמן קצר הם הצליחו להשתקם ולחזור לעמדת השפעה בפוליטיקה היוונית. ספרטה הובסה כ-30 שנה לאחר מלחמה זו בקרב לאוקטרה על ידי אפמינונדס ואיבדה את השפעתה. המלחמה הזאת ומלחמות שבאו אחריה פגעו בבסיסי הכח היוונים וכך הפכה אותה לטרף קל לפיליפוס השני, מלך מוקדון, שכבש אותה בשנת 338 לפנה"ס.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
