הר תבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בהר תבור. לערך העוסק ברובה תבור, ראו תבור (רובה).

הר תבור, מבט מצפון מערב, מכיוון נצרת עילית

הר תבור שפסגתו מתרוממת לגובה 588 מטר מעל פני הים, הוא ההר הגבוה ביותר בחלקו הדרומי של גליל התחתון, בגבול עמק יזרעאל. הפיסגה בולטת וניראית גם לצופה בה ממרחקים. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפיסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפיסגה נראית מעוגלת ומתונה. שמו הערבי של ההר הינו ג'בל א-טור.

[עריכה] גאולוגיה

ההר נוצר בתהליך של הורסט, ואיננו געשי. למרות סמיכותו לרכס נצרת, הוא מהווה יחידה גאולוגית נפרדת.

[עריכה] דרכי גישה

הר תבור שוכן בסמוך לכביש 65 , הכביש המחבר בין חדרה לקרית שמונה, העובר דרך עפולה וצומת גולני. על מנת להעפיל לפסגת ההר ברכב, נוסעים בכביש 65 עד לצומת גזית. בסמוך לצומת פונים צפונה ליישוב שבלי). במעלה יישוב זה, במפגש עם הדרך העולה מהכפר דבורייה, הכביש הופך להיות תלול, צר ומפותל מאוד ואיננו מתאים לכלי רכב כבדים. כמו כן עובר בהר שביל ישראל. בגובה 400 מטר מעל פני הים, בקירוב, נסללה דרך עפר טבעתית סביב ההר, עבירה גם לרכב רך, המאפשרת טיול ברגל ומבט לכל כנפות הארץ.

[עריכה] הר תבור והאמונות המונותאיסטיות

כנסייה בראש הר תבור

שער הכניסה המוביל אל המתחם הנוצרי שפסגת ההר

ההר נזכר לראשונה בתנ"ך (יהושע י"ט) כגבול נחלתם של שלושה שבטים שונים: זבולון, יששכר ונפתלי. פרסומו בא במלחמות הארץ מחמת ערכו האסטרטגי הרב. ההר שולט על מעברים של דרכים חשובות, מהצפון לדרום, מהמזרח למערב. בתקופת השופטים, בימי דבורה הנביאה, בשנת 1100 (בקירוב) לפני הספירה, פלשו הכנענים ממישור החוף אל עמק יזרעאל. דבורה הנביאה קראה אליה את ברק בן אבינועם בן שבט נפתלי. "לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון". ממרומי ההר, הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא והכנענים.

בימי בית שני, היה הר התבור אחת הפסגות שבהן היו נוהגים להדליק משואות ולהודיע ליישובי הצפון על מועדים וראשי חודשים. בימי מרד היהודים ברומאים, בשנת 66 לספירת הנוצרים, התבצרו יהודי הגליל על ההר, בפיקודו של יוסף בן מתיתיהו. על מורדות ההר התחוללה המלחמה בין יהודי הגליל לבין הרומאים.

על פיסגת ההר שתי כנסיות נוצריות. על פי המסורת הנוצרית, בהסתמך על הברית החדשה (מתי י"ז 1-6; מרקוס ט' 9-18; לוקס ט' 28-36) בהר תבור התרחשה השתנותו של ישו, שבמהלכה שוחח עם משה רבנו ואליהו הנביא אשר בישרו לו על מותו הקרב.

בשנת 1924 נחנכה כנסייה קתולית מפוארת על פיסגתו, כנסית ההשתנות. כנסייה זו נבנתה על שרידי כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית-שישית וכנסייה צלבנית מהמאה ה- 12. הכנסייה שייכת למסדר פרנסיסקני. נזירי המסדר גרים במנזר הסמוך לכנסייה. נזירים אלו הגיעו להר כבר בשנת 1873, בימי שלטון התורכים.

בסמוך לכנסייה הקתולית ובגובה מעט נמוך יותר, נבנתה כנסייה יוונית צנועה יותר, הנקראת על שמו של אליהו הנביא.

[עריכה] אקלים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] צמחיה

הר תבור כוסה כולו בצמחיה ארצישראלית עד ימי השלטון העות'ומני בהם נכרתו רבים מן העצים. במסגרת מאמצי הקרן הקיימת לשחזר את נופי הארץ, נשתלו על ההר יערות חורש הדומות לצמחייתו המקורים.

כיום, ההר מכוסה רובו ביערות עצי אורן.

[עריכה] הר תבור באמנות

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] פעילויות בהר תבור

מדי שנה, באזור חודש אפריל עורכת המועצה האזורית גליל תחתון את מרוץ הקפת התבור ע"ש האלוף יצחק שדה, מפקד, מנהיג, מחנך וסופר, שהיה מפקדו הראשון של הפלמ"ח.
בהתאם לרשיונות משרד הפנים נערך בהר, בעונות המתאימות, ציד של חיות קטנות
הכנסיות הממוקמות על ההר מאפשרות ביקורים בשעות קבועות (בלבוש צנוע)
בערך בשלושת-רבעי גובהו של הר תבור ישנו שביל המקיף את ההר כולו ומיועד לרכבים פרטיים (עדיף רכבי שטח)
ההר משמש כאחד מהמקומות המועדפים בארץ לגלישת רוח