ולאד השלישי (המשפד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ולאד השלישי

ולאד ה-III "המשפד" (Vlad Ţepeş ולאד צפש), מוכר גם בשם דראקולה , (נובמבר או דצמבר 1431 - דצמבר 1476) היה נסיך ולאכיה ב-1448, 1456- 1462 ו-1476 , שהצליח לשמור על עצמאות ארצו נוכח איום הכיבוש העות'מאני.

ולאד נולד בסביבות 1390 בסיגישוארה (Sighisoara) שבטרנסילבניה, הוא גדל בחצרו של המלך זיגמונד מהונגריה. זיגמונד שנהפך לקיסר בשנת 1410 מינה את ולאד למושל טרנסילבניה, משרה בה החזיק מ-1431 עד 1435.

ולאד נהרג בקרב נגד העות'מאנים ליד בוקרשט בשנת 1476. קיימות סברות שנרצח על ידי מתנקש טורקי שהתחפש למשרת או שנהרג בקרב בשוגג על ידי חייליו.

ולאד הוציא להורג בין ארבעים אלף למאה אלף איש ויש הערכות שאף יותר. צורת ההוצאה להורג החביבה עליו הייתה תקיעת ישבנו של אדם קשור על מוט מחודד והשארת האדם שם עד שמשקלו יגרום לחדירת המוט לגופו ולמותו בייסורים וזאת הסיבה לכינויו "המשפד". ולאד הרג את מתנגדיו ואת הפושעים. מספרים שבתקופתו אפשר היה להשאיר שקית (הארנק של התקופה) מטבעות זהב ברחוב ואיש לא היה נוגע מפחד לעונש הצפוי.

אכזריותו יצרה סביבו סיפורים ואגדות רבים, ביניהם אגדת הערפד, מיתוס שיצר הסופר בראם סטוקר. בעקבות המיתוס נוצרו סרטים רבים, לרוב סרטי אימה.

[עריכה] סעודות המוות

כדי לעלות לשלטון נזקק ולאד לממון רב, ממון שלווה ממלווים בריבית באיסטנבול וביניהם יהודים, יוונים וארמנים. לאחר שעלה לשלטון הזמין ולאד את כל נושיו לחצרו, כדי לשלם להם את חובותיו. הם באו בשמחה רבה וכשהיו יישובים לסעודה נתפסו ונרצחו על ידי חייליו של ולאד.

סעודה נוספת ערך ולאד לבויארים שלו והם קיבלו אותו טיפול.

[עריכה] מוצאו של ולאד המשפד

אביו של ולאד המשפד היה ולאד השני (השד) (הכינוי הוא גלגול של המילה "דרקון" - ולאד השני היה חבר במסדר הדרקון), שליט מונטניה/ולאכיה. אבי אביו היה מירצ'אה הזקן, שליט מונטניה/ולאכיה ומנצח צבאות העות'מאנים.

אימו של ולאד המשפד, המוכרת רק בשם שלקחה לעצמה במנזר לאחר מות בעלה, אאופרקסיה, הייתה בתו של אלכסנדרו הטוב, שליט נסיכות מולדובה ואחותו של איליאש שירש את אביו כשליט מולדובה. בגיל צעיר אביו של ולאד העביר אותו, יחד עם אחיו הבוגר ממנו, לחזקת העותמאנים כבן ערובה עד שהגיע לגיל 7. בשנותיו אצל העותמאנים ולאד נכלא בצינוק, הוכה פעמים רבות והיה עד למעשי עינויים רבים ולשיחות עליהם. ייתכן ששהותו אצל העותמאנים והתנסויותיו שעיצבה את אופיו האכזרי.

[עריכה] ולאד והיהודים

בראשית דרכו נעזר ולאד ביהודים, אך בהמשך בגד בהם ורצח יהודים רבים. כדי לרכוש את השלטון נעזר ולאד במלווים בריבית מאיסטנבול, יוונים, ארמנים ויהודים. לאחר שהגיע לשלטון הזמין את כולם לבוא אליו, כדי שיקבלו את כספם וכשבאו נרצחו. ולאד נעזר בחיילים יהודים (כנראה כוזרים) לכיבוש טרנסילבניה, אך לאחר מכן הפך את פניו ורדף את היהודים. פגיעתו ביהודי בוקרשט הייתה כה קשה שרק לאחר שנים רבות התאוששה הקהילה.