ולנטינו רוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ולנטינו רוסי
רוסי בשנת 2005
הישגי המירוצים
לאום	איטלקי
כינויים	הדוקטור, רוסיפומי
מספר אופנוע	46
קבוצה	קאמל ימאהה
אליפויות עולם	7 (1997, 1999, 2001-2005)
מירוצים	174
נצחונות	84
פודיומים	127
נצחונות במקצי דירוג	45
הקפות מהירות	69

עדכון נתונים	16 נובמבר 2006

ולנטינו רוסי (Valentino Rossi) (נולד ב-16 בפברואר 1979, אורבינו, איטליה) הוא רוכב מירוצים איטלקי המתחרה כיום בסדרת ה-MotoGP. עד 2005 הוא זכה בשבע אליפיות עולם, מתוכן חמש רצופות. רוסי הוא בנו של גרציאנו רוסי שהיה בעבר רוכב מירוצי אופנועים בעצמו. רוסי החל לרכב במירוצי הגרנד הפרי ב-1996 עת היה בן 17.

בזכות הישגיו נחשב רוסי על ידי רבים כבר במהלך הקריירה שלו כאחד הרוכבים הגדולים ביותר בכל הזמנים, ואף יש הטוענים הגדול מכולם ^[1]. מספר הנצחונות שלו במירוצי גרנד פרי (כ-80) שני רק לרוכב האגדי ג'אקומו אגוסטיני.

[עריכה] השנים המוקדמות

רוסי החל לעסוק בספורט מוטורי כבר בגיל שנתיים. הוא רכב על אופנוע מיני שקיבל מאביו, אך עקב התנגדותה של אימו הוא עבר לנהוג במכוניות קארטינג והשתתף בתחרויות כבר בגיל חמש. את רוב ילדותו המוקדמת העביר רוסי בתחרויות קארטינג ובגיל 11 כבר זכה במירוצים אזוריים רבים. במקביל החל בגיל 10 להשתתף בתחרויות אופנועי מיני, אך קארטים עדיין היוו את העיסוק העיקרי. בגיל 12 הוא מחליט כנראה בהנחייתו של אביו לזנוח את הקארטינג עקב עלויות השתתפות גבוהות. כך הוא נשאר לעסוק באופנועי המיני בלבד.

ב-1993 כשהוא כבר בן 14 הוא מתקשה להתחרות על אופנועי מיני עקב גובהו, והוא רוכש את האופנוע הראשון שלו - קאג'יבה מיטו 125. הוא מתחרה באליפות איטליה לאופנועים סדרתיים ובסופשבוע המירוצים הראשון שלו הוא מתרסק עם האופנוע מספר פעמים אך מסיים במקום התשיעי. בסוף העונה במירוץ במיזאנו הוא משיג את הנצחון הראשון שלו במיקצי דירוג (פול פוזישיין) ומסיים על הפודיום.

בעונת 1994 הוא מקבל תמיכה רשמית מקאג'יבה וזוכה באליפות איטליה לאופנועים סדרתיים בקטגורית 125(Sport Production). בעונה הבאה הוא עובר להשתתף באליפות אירופה ואיטליה. בעונה זו הוא עובר לרכב עבור אפריליה שמאפשרת לו לרכב על ה-RS125R שהוא אופנוע מירוץ אמיתי. הוא מסיים את עונת 1995 כאלוף איטליה ב-125 ושלישי בדירוג האירופי. מכאן הדרך לאליפות העולם קצרה.

[עריכה] המעבר לגרנד פרי

ב-1996 רוסי רוכב לראשונה במירוץ אופנועי גרנד פרי בקטגורית 125 על אופנוע אפריליה. מירוץ הבכורה שלו היה בסיבוב של מלזיה. בסיבוב של צרפת הוא משיג את ההקפה המהירה ביותר של מירוץ, אך לא מסיים אותו. באוסטריה הוא עולה לראשונה לפודיום ובברנו (צ'כיה) הוא משיג נצחון במקצי הדירוג וזוכה לראשונה בנצחון במירוץ גרנד פרי. את עונת 1996 מסיים רוסי במקום התשיעי.

עונת 1997 מתחילה בניצחון במלזיה. אמנם את המירוץ הבא ביפן רוסי אינו מסיים אך היה זה אירוע נדיר בעונה זו. הוא משיג 11 נצחונות מתוך 15 מירוצים ורק פעמיים לא מסיים על הפודיום. למרות שניתן לומר שרוסי נהנה באותה עונה מעזיבתו של אלוף השנתיים הקודמות הרוצ'יקה איוקי היפני לקטגורית ה-250, ביצועיו בהחלט הדגימו לסובבים כמה פוטנציאל טמון בו והוא ממהר לעבור לקטגורית ה-250 כשהוא רק בן 18. סיבה נוספת למעבר המהיר לקטגוריה הבאה הייתה גובהו ומשקלו של רוסי (178 ס"מ ומעל ל-60 ק"ג)שהיו גבוהים באופן יחסי לרוכבי גרנד פרי אחרים המתנשאים תכופות לגבהים של 160 ס"מ.

בעונתו הראשונה ב-250 מצליח רוסי לנצח בחמישה מירוצים ובהחלט ייתכן שהיה מצליח לקחת את האליפות עוד בעונה זו אלמלא סבל מחוסר יציבות בתחילת העונה. הוא לא מסיים מספר מירוצים, לרוב בגלל בעיות הקשורות באופנוע האפריליה RS250. איתו בקבוצת אפריליה הרשמית רוכבים לוריס קפירוסי האיטלקי וטסויה האראדה היפני. רוסי מסיים את העונה במקום השני בהפרש של 23 נקודות בלבד מקפירוסי. גם בעונה זו ניתן לומר שרוסי נהנה ממעבר של אלוף ארבע השנים הקודמות מקס ביאג'י האיטלקי לקטגורית ה-500.

עונת 1999 שוב מביאה לרוסי אליפות בנסיון שני בקטגוריה. הוא מנצח 9 מירוצים ומשיג חמש פעמים נצחונות במקצי הדירוג. כעת הוא כבר מועמד למעבר לקטגוריה הבכירה ושמו מוזכר תדירות כאלוף עתידי במיוחד לאור העובדה שאלוף 1994 עד 1998 מיק דוהאן האוסטרלי פרש עקב פציעה.

[עריכה] עלייה לקטגוריה הבכירה

רוסי על אופנוע הגרנד פרי של הונדה בקבוצת "רפסול"

עם העלייה לקטגורית ה-500 רוסי מחליף קבוצה ואופנוע. לאחר שנים ארוכות של רכיבה על אפריליה הוא עובר לרכב על ה-NSR500 של הונדה בקבוצת "רפסול". הוא זוכה לקבל ייעוץ אישי ממיק דוהאן ולמעשה מקבל את כל התנאים שדוהאן זכה להם כולל קבוצת מכונאים בראשותו של המהנדס הראשי ג'רמי ברג'ס האוסטרלי. בדומה לעונות הקודמות, רוסי שוב לומד את הקטגוריה בעונה הראשונה ובמירוץ התשיעי של העונה בדונינגטון פארק בבריטניה הוא משיג את נצחונו הראשון ב-500. הוא מסיים את העונה שני אחרי האמריקני קני רוברטס ג'וניור האלוף.

עונת 2001 היא עונת ה-500 האחרונה לפני שינוי התקנות והמעבר לאופנועי ה-MotoGP בעלי מנוע ה-990 סמ"ק וארבע הפעימות. רוסי רצה מן הסתם להיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שהצליח לקחת אליפות גם בעידן ה- 500 ואכן בעונה זו הוא שולט בשדה באופן מוחלט עם 11 נצחונות מ-16 מירוצים. יריבו הצמוד ביותר הוא מקס ביאג'י אך הוא מסיים את העונה בפער אדיר של 106 נקודות מאחורי רוסי. זכייתו של רוסי ב-500 הופכת אותו לרוכב הצעיר אי פעם שזכה בשלוש קטגוריות. קדמו לו בהישג זה רק הבריטים פיל ריד ומייק היילווד.

[עריכה] עידן ה-MotoGP

לקראת המעבר לאופנועי ארבע הפעימות של ה-MotoGP הועלו השערות בקשר ליתרון אפשרי של רוכבים בעלי נסיון במירוצי הסופרבייק. באליפות זו נעשה שימוש באופנועים בעלי בסיס סדרתי ואלו עושים שימוש במנועי ארבע פעימות. רוסי היה כמעט חסר נסיון ברכיבה על ארבע פעימות (למעט מירוץ בודד - 8 השעות של סוזוקה) שהרי תמיד השתתף במירוצי גרנד פרי בהן שלטו מנועי שתי הפעימות בכל הקטגוריות מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. אבל עם פתיחת עונת 2002 הובהר שזה לא הפריע לרוסי כלל. הוא מנצח שמונה מתוך תשעת המירוצים הראשונים וסוגר באופן מעשי את תמונת האליפות מוקדם מאי פעם. בהמשך העונה הוא פחות דומיננטי אך משיג עוד שלושה נצחונות. גם בעונה זו היו שטענו שרוסי נהנה מיתרון מוחלט של האופנוע מכיוון שהונדה הכינה את עצמה לעידן ארבע הפעימות מוקדם מכל היצרנים. למעשה, הטענה היא שהונדה דחפה לשינוי התקנות כדי לממש את הנסיון הרב שיש לה במירוצי ארבע פעימות. אופנוע ה-RC211V בעל חמשת הצילינדרים שהונדה הכינה לרוסי הסתבר כבשל ביותר מבין אופנועי ארבע הפעימות החדשים של המתחרים.

בעונת 2003 רוסי משייט שוב אל האליפות. אמנם הוא לא מנצח מירוצים ברציפות אך היציבות שלו מחסלת את המתחרים מכיוון שהוא עולה לפודיום בכל אחד ממירוצי העונה. למעשה, ביחד עם העונות העוקבות הוא משיג רצף של 23 מירוצים שבהם הוא עולה לפודיום. המתחרה העיקרי של רוסי בעונה זו הוא רוכב הונדה נוסף, הספרדי סטה ג'יברנאו שמצליח לנצח בארבעה מירוצים ומסתמן כיריב עיקש ביותר. בסוף עונה זו מסתיים החוזה של רוסי עם הונדה והוא צריך להחליט על המשך דרכו.

[עריכה] מהונדה לימאהה

רוסי במירוץ במוג'לו, איטליה, עונת 2006

לקראת עונת 2004 כאמור, עולה השאלה אם רוסי ממשיך עם הונדה. בעיתונות האיטלקית נפוצות שמועות על מעבר לדוקאטי ואולי אף פרישה ממירוצי אופנועים לטובת מירוצי מכוניות. התעלומה באה לקיצה עם הודעתו של רוסי על מעבר לימאהה. הוא גם מודיע שהמהנדס הראשי של קבוצת המירוצים של הונדה ג'רמי ברג'ס יעבור איתו וזאת לאחר 20 שנה בהונדה. רוסי ידע שהוא חייב כוח טכנולוגי משמעותי כדי לקדם את האופנוע של ימאהה לרמה של הונדה. למרות זאת, המעבר מספק לרוסי הזדמנות להוכיח שנצחונותיו מבוססים בראש ובראשונה על יכולתו האישית ולא רק על יכולת האופנוע של הונדה. בנוסף, הוא זוכה לתגמול נאה של עשרות מיליוני דולרים שהופך אותו לאחד מעשרת הספורטאים המשתכרים ביותר בכל ענף ספורט שהוא.

העונה מתחילה במירוץ בדרום אפריקה. הפרשנים העריכו שג'יברנאו שניצח במירוץ זה בעונה הקודמת ינצח גם הפעם לאור העובדה שאופנוע הימאהה YZR-M1 של רוסי עדיין זקוק לפיתוח משמעותי כדי להשתוות להונדה RC211V. אך רוסי, בניגוד להערכות המוקדמות מצליח בעמל רב לנצח. בסיום המירוץ ניכר על רוסי שהיה זה מהמירוצים הקשים בחייו. הוא נראה מותש בניגוד גמור למירוצי העבר בהם הוא נראה כאילו סיים מירוצים כבדרך אגב. הניצחון במירוץ הופך את רוסי לרוכב הראשון אי פעם והיחיד בינתיים שהצליח לנצח בשני מירוצי גרנד פרי עוקבים על גבי אופנועים של שני יצרנים שונים. המשך עונת 2004 עובר בקרבות צמודים עם ג'יברנאו שגם בעונה זו מנצח בארבעה מירוצים. האליפות אינה מוכרעת עד למירוץ הלפני אחרון באוסטרליה אך רצף של שלושה ניצחונות סוגר לרוסי אליפות רביעית בקטגוריה הבכירה.

עונת 2005 עוברת בשיוט המזכיר את עונת 2003. שוב רוסי אינו מחמיץ את הפודיום במשך עונה שלמה, מנצח בתשעה מתוך 11 המירוצים הראשונים ומוסיף עוד שניים בהמשך. רוסי אינו מנצח בקלות כל מירוץ בעונה זו. הקרבות צמודים לעתים אך בסופו של דבר ידו של רוסי כמעט תמיד על העליונה. העונה מתאפיינת בהעדר יריב דומיננטי - סטה ג'יברנאו אינו מצליח לשחזר את הצלחתו מהעונות הקודמות ונעלם אפילו ללא ניצחון בודד. למקום השני בסוף העונה מגיע מרקו מלנדרי האיטלקי אך בהפרש ענק של 147 נקודות.

[עריכה] עונת 2006

עונת 2006 מהווה את המשבר הרציני הראשון של רוסי. הוא מתחיל את העונה במירוץ גרוע שמסתיים במקום ה-14. בהמשך הוא מנצח בארבעה מירוצים אך ביניהם הוא לא מסיים שלושה מירוצים עקב תקלות טכניות במנוע ובצמיגים. הוא גם סובל משבר ביד לאחר התרסקות במקצי דירוג. חוסר המזל שלא אפיין את רוסי בכל הקריירה נותן את אותותיו וגם רוסי מודה שהאליפות בסכנה רצינית, אם לא אבודה. בעיה חמורה נוספת מבחינתו של רוסי היא ביצועים עקביים של שני מתחרים. האמריקאי ניקי היידן והספרדי דני פדרוזה, שניהם רוכבי הונדה המאיימים לנשל את רוסי מרצף האליפויות המתמשך.

לאחר המירוץ בלגונה סקה, ארצות הברית מפגר רוסי ב-51 נקודות אחרי המנצח היידן. אך ממירוץ זה ועד למירוץ באסטוריל, פורטוגל שהוא הלפני אחרון בעונה, צובר רוסי נקודות רבות ומסיים תמיד על הפודיום, בעוד היידן מפגין חולשה יחסית. את המירוץ בפורטוגל הוא מתחיל בפיגור של 12 נקודות מהיידן, אך ארוע דרמטי שבו פדרוזה פוגע בהיידן ומפיל אותו בעת נסיון עקיפה, הופך את רוסי למוביל האליפות ב-8 נקודות. את המירוץ מסיים רוסי במקום השני לאחר שהוא מפסיד את המקום הראשון לטוני אליאס הספרדי ב-2 אלפיות השנייה.

במירוץ האחרון לעונה שמתקיים בולנסיה, ספרד, ממתינים הצופים להכתרתו של רוסי כאלוף בפעם השישית ברציפות, לאחר שבמקצי הדירוג הוא שולט ומזנק למירוץ מהמקום הראשון. אך בהקפה החמישית של המירוץ מתרחש אירוע דרמטי שקובע את גורל האליפות ל-2006. בטעות לא אופיינית, מאבד רוסי את אחיזת הצמיג הקדמי ומחליק אל החצץ. הוא מצליח לחזור למסלול במקום ה-20, אך היידן נותר במקום השלישי ולוקח את האליפות ל-2006. בסופו של דבר, רוסי מצליח לסיים במיקום ה-13 ובראייה לאחור, יש האומרים שלולא ההפסד בשתי אלפיות השנייה במירוץ בפורטוגל, היה רוסי עשוי להיות אלוף גם בעונה זו לאחר שגם ללא ניצחון זה הוא מסיים את העונה עם נצחונות בחמישה מירוצים בעוד היידן מסיים עם שניים בלבד.