חגים ומועדים באסלאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אסלאם | |
 |
|
| פורטל אסלאם | |
| מונחים בסיסיים באסלאם | |
| כל ערכי האסלאם | |
| אללה | |
| חמשת עמודי האסלאם | |
| שהאדה (העדות) אלצלאה (התפילה) · אלזכאה (הצדקה) צום · אלחאג' (העלייה לרגל) |
|
| אישים מרכזיים | |
| מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים נביאי האסלאם · אימאם שיעי מהדי · בני לוויתו של מוחמד |
|
| ערים קדושות | חגים |
| מכה אל-מדינה ירושלים נג'ף · כרבלא כופה · כאט'מיה משהד · סאמרא |
הג'רה לוח השנה המוסלמי עיד אל-פיטר עיד אל-אדחא עשוראא ארבעין |
| מבנים | תפקידים דתיים |
| מסגד · מינרט מחראב · כעבה אדריכלות איסלאמית |
אייתולה · מרג'ע אימאם · מולה · קאדי מופתי · מואזין |
| טקסטים וחוקים | |
| קוראן · חדית' · סונה פיקה · פתווה · שריעה |
|
| אסכולות השריעה | אסכולות הכלאם |
| חניפית · חנבלית ג'עפרית · מאליכית שפעית |
אשעריה · ג'בריה מטורידי · מורג'יאה מועתזילה |
| פלגים שיעים | פלגי הח'וארג' |
| אתנ'א עשריה איסמאעיליה זיידים |
צאפריים אזארקה אבאדיה |
| תנועות | |
| סופיות · והאביה · סלפיה אסלאמיזם · אסלאם ליברלי |
|
| פלגים אחרים | אמונות קשורות |
| אומת האסלאם חמשת האחוזים המסורים אחמדים · זקרי דרוזים* · עלאווים* |
באביזם בהאאים יזידים סיקיות |
| * = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת | |
חגים ומועדים באסלאם מציינים בדרך כלל מאורעות המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי הנביא מוחמד. שני החגים העיקריים באסלאם הם עיד אל-פיטר ועיד אל-אצ'חא (חג הקורבן). המוסלמים מציינים את החגים והמועדים בצורה שונה באזורים שונים, התנהלות החג משתנה גם בין פלגי האסלאם השונים. החגים המוסלמים נקבעים על פי לוח שנה ירחי ועל כן תאריכם משתנה בלוח השנה הלועזי.
תוכן עניינים |
[עריכה] יום שישי
יום שישי זהו היום המקודש בשבוע עבור המוסלמים, יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה (ח'טבה). לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה" (جمعة), כלומר "יום ההתכנסות". עם זאת, יום השישי אינו יום מנוחה (בדומה לשבת) והיום נקבע בשל בריאת אדם באותו היום. היום נקבע בקוראן בסורה 62, איה 9 ו-10
| הוי המאמינים, בהישמע הקריאה לתפילה ביום השישי, מהרו אל (מקום) הזכרת שם אלוהים, והניחו את המיקח והממכר. בזאת יטב לכם, אם יודעים אתם. ועם תום התפילה התפזרו בארץ ובקשו לכם פרנסה מעם אלוהים, והרבו להזכיר את שם אלוהים למען תעשו חיל. | ||
| -- הקוראן, תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת תל אביב | ||
[עריכה] חודש הרמדאן
במהלך חודש הרמדאן (رمضان) צמים המוסלמים מדי יום מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום נאסר גם עישון, קיום יחסי מין, ועל המוסלמים להקפיד במיוחד שלא לרכל, להמר ולבצע חטאים מוסריים במהלך החודש הקדוש. מטרת הצום עפ"י הסורה השנייה בקוראן, היא להפוך את המוסלמים למאמינים אדוקים יותר.
[עריכה] לילת אל-קדר
לילת אל-קדר (لیلة القدر) חל בסוף חודש הרמדאן באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו. המוסלמים מאמינים כי ביום זה זכה מוחמד להתגלותו הראשונה על ידי המלאך גבריאל (בערבית: ג'יבריל). בלילה זה גם הוכתבה למוחמד הסורה הראשונה בקוראן. על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, איה 3). בנוסף, מאמינים המוסלמים כי בלילה זה נחרץ גורלם של הברואים לשנה הבאה.
[עריכה] עיד אל-פיטר
עיד אל-פיטר (عيد الفطر) הוא החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן, חודש הצום המוסלמי, ומצוין לפיכך בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, החודש העשירי בלוח המוסלמי. עיד אל-פיטר הוא אחד משני החגים העיקריים באסלאם, הוא מכונה "החג הקטן" כיוון שהוא קצר ביום אחד מהחג העיקרי האחר - עיד אל-אצ'חא. בעיד אל-פיטר מקובל לקום מוקדם בבוקר וללבוש בגדים חגיגיים, רצוי חדשים. לאחר מכן מתפללים המוסלמים תפילה מיוחדות לרגל החג, אשר נערכות בקהל גדול. אחרי התפילה מתחילות החגיגות עצמן, במסגדים מחולקים דברי מתיקה ומשקאות קלים. מנהגים נוספים של החג כוללים נתינת מתנות לנשים ולילדים.
[עריכה] חג הקורבן
עיד אל-אצ'חא (عيد الأضحى) המכונה גם "החג הגדול" נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים, התאריך מציין גם את תקופת החג' . בחג זה חוגגים המוסלמים על אדיקותו של הנביא אברהים שנכון היה להקריב את בנו ישמעאל לאלוהים (בדומה לעקדת יצחק בתנ"ך). בחג מקריבים המוסלמים בעל חיים בהודיה לאללה על שהציל את ישמעאל.
[עריכה] עשוראא'
עשוראא' (عاشوراء) הוא היום העשירי בחודש מוחרם, הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית ("ס'יאם א-תטווע" صيام التطوّع). הצום נמשך מן הזריחה עד השקיעה. בקרב השיעים הוא ידוע כיום אבל על מותו של האימאם חוסיין בן עלי.
[עריכה] ראש השנה המוסלמית
היום הראשון בחודש מוחרם הוא ראש השנה בלוח המוסלמי. יום זה אינו נחשב לחג באסלאם, אולם ברבות מהארצות המוסלמיות נהוג לציין אותו ביום חופשה ובחגיגות. בישראל יום זה נחשב כיום מנוחה למוסלמים בבתי הספר של המגזר הערבי וברשויות מקומיות ערביות.
[עריכה] מוולד א-נבי
במוולד א-נבי (مولد، مولد النبي، ميلاد النبي - לידת הנביא מוחמד) חוגגים המוסלמים ב-12 בחודש רביע אל-אוול את לידת הנביא מוחמד. המועד לא נחוג בתקופה העתיקה של האסלאם, ולכן לא כל הקהילות המוסלמיות חוגגות אותו כיום. במקומות בהם מצוין החג נערכות חגיגות, קריאת שירי שבח והלל לאללה ולמוחמד. יש חכמי דת מוסלמים, בייחוד הוהאבים בהם, שרואים בחגיגות חידוש לא רצוי (בִדְעה) וסטייה מדרך התנהלות הנביא ומלוויו.
[עריכה] לילת אל-מעראג'
לילת אל-מעראג' (لیلة المعراج) חל ב-27 בחודש רג'ב, תאריך בו מאמינים המוסלמים שמוחמד ביצע את מסעו הלילי השמימה (אל-אסראא ואל- מעראג - ألاسراء والمعراج) ממסגד אל-אקצא על גב הבהמה הפלאית אל-בוראק. חגיגות היום מתמקדות בסיפור המסע הפלאי לילדים, המכונסים במסגדים.
[עריכה] עיד ע'דיר ח'ם
השיעים חוגגים ב-18 בד'ו אל-חיג'ה את עיד ע'דיר ח'ם (عيد غدير خم)היום בו על פי חדית' נשא מוחמד דרשה ליד המעיין ח'ם, בה מינה את עלי אבן אבו טאלב ליורשו במילים "מי שסר למרותי יסור למרותו של עלי" (مـَن أنا مـَوْلاهُ فعليّ موْلاهُ). הסונים שוללים את הפרשנות השיעית למסורת הזאת, ואת החג שקבעו השיעים בעקבותיה, וטוענים כי מוחמד שיבח את עלי כחברו הקרוב, אך לא כיורשו (את המילה הערבית مولى אפשר לפרש כ"בעל סמכות" או כ"ידיד", כך שאפשר לפרש את המשפט גם כ"מי שאני ידידו גם עלי ידידו").
| עשוראא' | ארבעין | מוולד א-נבי | לילת אל-מעראג' | רמדאן | לילת אל-קדר | עיד אל-פיטר | חג הקורבן | חג נבי מוסא |
