יואל בן נון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרב יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו). כיום מכהן כראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. ממייסדי ישיבת הר עציון, והמחולל העיקרי של "מהפכת התנ"ך" בישיבות הדתיות לאומיות.

תוכן עניינים

1 קורות חיים
2 הגותו
3 פעילות והשקפות פוליטיות
4 ספרים ומאמרים
5 תלמידיו
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] קורות חיים

הרב יואל בן נון נולד בשנת 1946 בחיפה, בן לד"ר יחיאל וד"ר שושנה בן נון, מחנכים וחוקרים בתחומי היהדות והלשון העברית. אחיו, הרב אלחנן בן נון, הפך ברבות הימים לרב היישוב שילה וראש ישיבת בית אורות.

בצעירותו למד הרב בן נון בישיבת מרכז הרב והוא מתלמידיו של הרב צבי יהודה קוק. היה ממשחררי העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים ושירת בחטיבת המילואים 55 של הנח"ל המוצנח. ב-1968 פנה עם חנן פורת לרב יהודה עמיטל ויחד הקימו את ישיבת הר עציון. כבר אז, בגיל 23 בלבד, לימד בישיבה.

בעקבות הרב צבי יהודה, הדגישו הוא וחנן פורת את החשיבות בלימוד התנ"ך בישיבות. בעקבות הוראתו ופעילותו בישיבה, במכללת הרצוג ובמקומות נוספים החלה מהפכת התנ"ך בציבור הדתי-לאומי.

בשנת 1985 הקים את האולפנא בעפרה, מוסד תיכוני-תורני לבנות, ועמד בראשה כעשר שנים. בשנת 1986 ייסד יחד עם צוות לימודי התנ"ך במכון להכשרת מורים בהר-עציון (כיום: מכללת יעקב הרצוג) את הביטאון התורני לענייני מקרא "מגדים", ופרסם בו מאמרים בעניינים הקשורים למקרא.

בשנת 1996 הקים יחד עם יעקב שפירא מדרשה לבנות "יעוד", במסגרת רשת אמי"ת להכשרת מורים בשירות לאומי להוראת יהדות בבתי ספר כלליים. בשנת 2000 התמנה לראש ישיבת השילוב בקיבוץ הדתי עין צורים. בשנת 2006 יצא לשנת שבתון, ואת מקומו בהנהגת הישיבה תפסו הרב מאיר ליכטנשטיין והרב אביה הכהן.

[עריכה] הגותו

עיקר עיסוקו והשקפתו של הרב בן נון סובבים סביב התנ"ך ולימודו. את גישתו מאפיין בעיקר הרצון לשאוב משמעויות עכשוויות מהתנ"ך, וכמו כן העמדת הכתוב על פשוטו.

היה מהדוברים הבולטים בפולמוס של לימוד "תנ"ך בגובה העיניים", שבו ביקר את רבני ישיבת הר המור וצידד כנגדם בתפיסה שיש ללמוד את התנ"ך באופן שמתייחס לגיבורי התנ"ך כדמויות בשר ודם המסוגלים לעשות טעויות ואף לחטוא, ולא כאל מלאכי עליון. לטענתו רק בדרך זו ניתן לשאוב משמעות ערכית ומוסרית מסיפורי האבות.

כמו כן עוסק הרב בן נון רבות במדרשי חז"ל, תוך התמקדות במחלוקת העקרונית בין בתי המדרש של רבי עקיבא ורבי ישמעאל, וכן בפרשנות מקורית לתורתו של הרב קוק.

[עריכה] פעילות והשקפות פוליטיות

בציבור הישראלי הכללי התפרסם הרב בן נון עקב פעילותו ב"גוש אמונים", ובעיקר לאחר רצח רבין, כשתקף את האווירה שהייתה בציבור הדתי-לאומי לפני הרצח, ואמר שברשותו מידע על שורה של רבנים שפסקו שיש לרבין 'דין רודף', ונתנו לגיטימיות לרצח. (ראו: תגובת החברה הדתית לרצח רבין). בעקבות דבריו, שנתפסו כחריפים מדי ולא לגיטימיים בשיח הציוני דתי, בוקר בחריפות על ידי חלק מהמתנחלים, עד שנאלץ לעבור מן היישוב שבו גר עד אז, עפרה, לאלון שבות.

בניסן ה'תשס"ב (2002) כתב בכתב העת נקודה, לרגל עשרים שנה לפינוי ימית, כך:

"...מול ממשלה לאומית לא היה סיכוי. היינו צריכים להגיע להסכמה בין יהודים ליהודים. בין מפלגות הימין והציבור שמאחוריהן לבין השמאל היהודי. האחדות שהייתה נוצרת כתוצאה מכך הייתה משנה את התמונה... אנחנו בפירוש עומדים היום במצב דומה. מנהיג ימין עומד בראשות הממשלה, והוא זה שעשוי להוביל אותנו לאותה צרה... מה שהיינו צריכים לעשות אז, אנחנו מוכרחים לעשות היום: לשבת למשא ומתן בין יהודים. הסכם בין מתיישבי יש"ע, על כל גווניהם הפוליטיים, ובין השמאל היהודי... בתש"ח לא הייתה אחדות, ולא זכינו לשחרור הארץ. בששת הימים הייתה אחדות, ואכן זכינו לשחרור. מאז מלחמת לבנון אנו מפולגים עמוקות, והנה הארץ נלקחת מאיתנו. הארץ לא עומדת בפני עצמה, היא פונקציה של עם ישראל".

הרב בן נון, שנחשב למייצג הקו המתון בקרב המתנחלים, הירבה להתראיין בתקופה שסביב ההתנתקות. כחודש לאחר הריסת מבני הקבע בעמונה פרסם מאמר חריף בעיתון הצופה בשם "עדת סאטמר המתחדשת" [1] ובו תקף את התנהלותה של הציונות הדתית בכלל ובזמן תוכנית ההתנתקות ולאחריה בפרט. במאמר טען כי גישת המאבק החריף והאלים לא השיג שום תוצאות ורק הזיק, והדגיש כי אף שהדמוקרטיה מאפשרת "אי ציות אזרחי" דווקא התורה אוסרת. את מאמרו חתם בשורה:

"דגלנו כחול-לבן בלי שום כתום. כחול-לבן שורשו בקודש, בציצית. הכתום הוא חוקות הגויים. אני לא כתום, גם לא פס, גם לא כתם ושמץ. רק כחול-לבן ואחדות ישראל."

ב- 5 למרץ 2006, כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה, הודיע בן נון על תמיכתו במפלגת קדימה בטענה כי "ככל הנראה, בשנים הקרובות ייקבעו שם כל ההחלטות המשמעותיות. כדי להציל כמה שיותר מההתיישבות, צריך להיות שם". הוא טען כי המאבק התמידי של ראשי ההתיישבות על "הכל או לא כלום" גרמה פעמים רבות לכך שהם נשארו ללא כלום. עם זאת, הוא נמנע מלקרוא לאנשים להצביע עבור המפלגה.

[עריכה] ספרים ומאמרים

פרקי האבות [2] - אוסף מאמריו במגדים על ספר בראשית. בהוצאת תבונות, תשס"ג.
מחביון עז - פרקי הלכה ומוסר - מאמרים בנושאי הלכה ומחשבת ההלכה. ישיבת עין צורים, תמוז תשס"ו.

מלבד המאמרים שבספרים אלו, פרסם הרב יואל בן נון מאמרים רבים, בעיקר בנושאי תנ"ך, רובם בכתב העת מגדים.

בנוסף הוציא קובץ של תקליטורי שמע בשם "שירת התורה"[3], בהם קורא הרב את פרשת השבוע של ספר בראשית, ובין פרק לפרק מלמד שיעור בפרשנות המכוון לפרק הקריאה שקדם לו. קובץ זה יצא בהוצאת תבונות.