לוקסמבורגית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לוקסמבורגית (Lëtzebuergesch) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | לוקסמבורג, בלגיה, גרמניה, צרפת |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | מערב אירופה |
| סך כל הדוברים: | 300,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 300,000 |
| דירוג: | לא במאה המדוברות ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית גרמאנית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | לוקסמבורג |
| גוף מפקח: | לא מפוקחת על ידי אף גוף |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
לוקסמבורגית (Lëtzebuergesch) היא שפה גרמאנית המדוברת בלוקסמבורג. בנוסף מדוברת השפה בפי כמה אלפי אנשים בגרמניה, צרפת ובלגיה.
השפה דומה מאוד לגרמנית, ומשולבות בה מילים צרפתיות רבות. ב-1976 הופיעה הלוקסמבורגית לראשונה בכתב, אף שהייתה מדוברת בערך מאז תחילת האלף השני לספירה. ב-1984 הפכה לשפה הרשמית של לוקסמבורג.
אף-על-פי שהיא שפה הדומה מאוד לגרמנית, כתוצאה מהשפעה צרפתית קל לאנשים דוברי גרמנית להבין אותה אך קשה להם לדבר אותה נכון. ההשפעה הצרפתית היא ישירה, כלומר, חלק מהמילים בלוקסמבורגית הן מילים צרפתיות (לדוגמה: merci - תודה, buschauffeur - נהג אוטובוס, matière - חומר וכדומה). למרות זאת, לוקסמבורגית הרבה יותר דומה לגרמנית, ולכן היא מוגדרת כשפה גרמאנית ולא כשפה רומאנית.
השפה הגרמנית נקראת בלוקסמבורגית דֵייטְש (Däitsch) ולפעמים פְּרָיסֵש (Preisësch) (פרוסית, עם מעט כוונת-סתר גזענית). השימוש הנפוץ ביותר של גרמנית הוא בעיתונים ובבתי-הספר היסודיים. השפה המנהלית העיקרית היא צרפתית. לוקסמבורגית מדוברת בכל תחנות הרדיו בלוקסמבורג ובפי רוב תושביה.
[עריכה] ביטויים יומיומיים בלוקסמבורגית
- כן - Jo (יוֹ)
- לא - Neen (נִין)
- אולי - Villäicht (פִילֵיישְט)
- שלום - Moien (מוֹיִן)
- להתראות - Äddi (אֵדִי)
- תודה - Merci (מֶרסִי)
- סליחה - Watgelift (וַאטגֶלִיפְט - השפעת ההולנדית.)
- את/ה מדבר/ת אנגלית? - ?Schwätzt dier Englesch (שְוֵצְט דִיר אֶנְגְלֶש?)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | |
|---|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: לוקסמבורגית |
|
