מלאכים ושדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

**מלאכים ושדים**
מאת	דן בראון
הוצאה לאור	מודן
שפה	עברית
שפת מקור	אנגלית
שנת הוצאה	2000
עמודים	435 (בגרסה העברית)

מלאכים ושדים (2000) הוא שמו של מותחן בלשי שנכתב על־ידי הסופר דן בראון. הספר הוא הראשון העוסק בהרפתקאותיו של רוברט לנגדון, אך ידוע פחות מהספר שנכתב אחריו, צופן דה וינצ'י. הספר בנוי כספר מתח, אך הוא גדוש בתיאורי אמנות מרחבי רומא והוותיקן. עיקר הספר עוסק בתיאור המתח בין הדת והמדע, והבלטת היחסים והקשרים שביניהם.

הספר הוא הראשון הכולל אמביגראמות כחלק מן העלילה.

[עריכה] העלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הספר מתאר את קורותיו של רוברט לנגדון, חוקר ומומחה לסמלים מאוניברסיטת הרווארד, המנסה למנוע מהכת הסודית "אילומינטי" להשמיד את הוותיקן באמצעות כוח חדש, האנטי-חומר.

ליאונרדו וטרה, כומר קתולי וחוקר מהמרכז האירופי לחקר הגרעין (CERN - מאל"ג), נמצא מת בדירתו שבמכון המחקר. על חזהו נצרב סימן – המילה "אילומינטי" (Illuminati), בצורת אמביגראמה. חיפוש באינטרנט מוביל את מקסימיליאן קוהלר, מנהל CERN, ליצור קשר עם לנגדון ולבקש את עזרתו בפתרון מעשה הרצח.

על־פי לנגדון, הסימן על חזהו של וטרה אמיתי, ונראה כי הכת הסודית שבה ועלתה, וזאת על אף שההיסטוריונים האמינו שנעלמה. כת האילומינטי גנבה ממלאי האנטי-חומר ממעבדתו של וטרה, ונראה כי בכוונתה לממש את איומה העתיק: להרוס את הוותיקן.

לנגדון וביתו המאומצת של וטרה, ויטוריה, מנסים למנוע את הרס הוותיקן, אך גם להציל את חייהם של ארבעת הקרדינלים שנחטפו על ידי רוצח מסוכן, נצר לחשישיון.

[עריכה] דמויות ראשיות

רוברט לנגדון: מומחה לסמלים.
ויטוריה וטרה: פיזיקאית מ־CERN.
ליאונרדו וטרה: הקרבן לרצח, פיזיקאי מ־CERN.
מקסימיליאן קוהלר: מנהל CERN.
המפקד אוליבטי: מפקד המשמר השווייצרי בוותיקן.
החששין: רוצח שנשכר על־ידי האילומינטי.
קרלו ונטרסקה: עוזר האפיפיור.
הקרדינל מורטאטי: "הבוחר הגדול", אחראי על בחירת האפיפיור.
גינטר גליק: כתב ב-BBC.
צ'יניטה מאקרי: הצלמת של גליק.

[עריכה] השוואה עם "צופן דה וינצ'י"

צופן דה וינצ'י הוא ספרו המצליח ביותר של דן בראון, שזכה להצלחה רבה אף יותר מזו לה זכה "מלאכים ושדים". אך למרות זאת, בחינה מקרוב יכולה להראות שחלק גדול מעלילת הספר מבוססת על העלילה של "מלאכים ושדים".

גיבור העלילה, רוברט לנגדון (ז.מ.), מתחקה אחר שובל רמזים עתיקים ומסתוריים, אשר מובילים לגילוי האמת אודות ארגון סודי, הקשור בצורה זו או אחרת לוותיקן.

ההקדמה מתארת רצח המוביל לכך שלנגדון מתעורר באמצע הלילה מצלצול טלפון, בו מבקשות הרשויות את עזרתו בפיענוח התעלומה.

כל האירועים מתרחשים במהלך יממה אחת במהלך חודש אפריל.

ללנגדון מצטרפת אישה יפה וחכמה למדי, הקשורה קשר משפחתי לקרבן הרצח.

הרוצח (החששין ב"מלאכים ושדים"; סילא ב"צופן דה וינצ'י") מבצע את הרצח תחת האשליה שהוא פועל מטעם ארגון הנוטל חלק ברצח, אך למעשה מואשם במעשה שלא בצדק (האילומינטי ב"מלאכים ושדים"; אופוס דיי ב"צופן דה וינצ'י").

[עריכה] אי דיוקים

בהתחשב בטענת הספר לפיו הוא מדויק ועובדתי, מפתיע למצוא מספר רב של טעויות, בתחומי המדע והטכנולוגיה, התרבות, הגאוגרפיה של רומא ועוד. כמה דוגמאות:

לדברי ויטוריה, "לכל דבר קיים ניגוד: לפרוטונים יש אלקטרונים, לקווארקים מטיפוס למעלה יש קווארקים מטיפוס למטה". במציאות, מקביל האנטי-חומר של הפרוטון אינו האלקטרון אלא האנטי-פרוטון. אלקטרון אינו אנטי-חומר, היות ויש לו חלקיק מקביל משל עצמו, הפוזיטרון. גם הקווארקים מטיפוס למעלה ולמטה אינם אנטי-חומר. הם בסך הכול שניים מתוך ששת טעמי הקווארקים בחומר.
במהלך שיחה אודות המדע והדת, אומר רוברט לנגדון: "מדענים נודעים כמו קופרניקוס..." וקוהלר משלים: "...נרצחו...נרצחו על ידי הכנסייה משום שחשפו את אמיתות המדע". מעבר לעובדה שקופרניקוס מת מוות טבעי, הכנסייה אף תמכה בעבודתו – שהרי התורה ההליוצנטרית פורסמה רק לאחר מותו.
לנגדון טועה טעות נפוצה, ומספר שאת מדי המשמר השווייצרי עיצב מיכאלנג'לו.
טים ברנרס לי המציא את ה־World Wide Web, אך טכנולוגיות ה־LAN (רשת מקומית) וה־WAN (רשת אזורית) הומצאו לקראת סוף שנות ה־60, כ־20 שנה לפני שהתחיל בעבודתו.
בראון טוען כי האתה יוגה היא אמנות בודהיסטית עתיקה. על אף שהושפעה רבות מן הבודהיזם, ההאתה יוגה קדמה לו, והיא למעשה אמנות הינדית.
עוצמת הנפץ הגרעיני שהוטל על הירושימה היה כ־13 קילוטון TNT, לא 20. הפצצה שהוטלה על נגאסקי היא שהייתה בעלת עוצמת נפץ של 20 קילוטון TNT.
לנגדון טוען שהמנהג הנוצרי של אכילת לחם הקודש שאול מן האצטקים. מוזר, כיצד הנצרות אימצה לעצמה מנהג אצטקי בזמן שהעולם בזמן היווצרות הנצרות לא הכיר כלל את התרבות האצטקים שהוצגה לפניו רק אחרי 15 מאות.