מרקוס ויפסניוס אגריפס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרקוס ויפסניוס אגריפס (63 לפנה"ס - מרץ 12 לפנה"ס), איש צבא ומדינאי רומאי שהיה חברו הקרוב ויד ימינו של הקיסר אוגוסטוס, שימש כמצביאו הבכיר ובזכות הישגיו הרבים, במיוחד בשדה הקרב התאפשר לאוגוסטוס להקים את משטר הפרינקפס.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
[עריכה] חיים וקריירה מוקדמת
אגריפס נולד בשנת 63 לפנה"ס, לא ידוע הרבה על משפחתו אך ההיסטוריונים של העת העתיקה ציינו שהוא נולד למשפחה ממוצא צנוע אך בעלת עושר רב ממעמד הפרשים באזור הכפרי שליד רומא. על סמך עדויות ארכאולוגיות של כתובות שנמצאו הנושאות את הנומן ויפסניוס באיליריה משערים שמוצאה של משפחתו היה אילירי.
אגריפס היה בן גילו של אוקטביוס והשניים גדלו יחד ונהיו לחברי ילדות קרובים, בשנת 49 לפנה"ס הם הוכרו כבוגרים והורשו ללבוש את הטוגה וירליס הם התגייסו לצבא הרומאי ושרתו כקצינים לצדו של יוליוס קיסר בשנת 45 לפנה"ס בקרב מונדה, שהיה הקרב האחרון במלחמת האזרחים בין קיסר לגנאיוס פומפיוס מגנוס ותומכיו. עם חזרתם לרומא קיסר שלח את שניהם לאימונים ולימודים באפולוניה עם הלגיונות המקדונים כהכנה לפלישה המתוכננת לאימפריה הפרתית, גאיוס קילניוס מאיקנס נשלח איתם על ידי קיסר והשלושה הפכו לחברים טובים.
אגריפס נעשה עד מהרה חביב מפקדי הלגיונות שהבחינו בכישוריו הצבאיים המעולים, הוא למד גם ארכיטקטורה - לימודים שיהיו לו לעזר בהמשך הקריירה שלו. עם היוודע דבר הרצחו של קיסר בשנת 44 לפנה"ס וההכרזה בצוואתו של אימוצו של אוקטביוס אגריפס חזר איתו ועם מאיקנס לרומא.
[עריכה] עלייה לגדולה
אחרי חזרתם לרומא אוקטביוס הבין שהוא צריך תמיכה של כוח צבאי כדי לקחת את חלקו בירושתו של קיסר. הוא שלח את אגריפס ליוון, שם הוא לקח פיקוד על הלגיונות המקדונים והצעיד אותם לרומא. עם הכוח הצבאי אוקטביוס הקים ביחד עם מרקוס אמיליוס לפידוס ומרקוס אנטוניוס את הטריאומווירט השני במטרה להילחם ברוצחי קיסר. אגריפס מונה לטריבון העם בשנת 43 לפנה"ס ובמסגרת תפקידו הוא תבע לדין את גאיוס קסיוס לונגינוס, אחד מרוצחיו של קיסר, בעוון עריצות, מעשה זה היה חלק ממסע מתוכנן שניהל אוקטביוס נגד רוצחיו של קיסר.
לבסוף מדיניותו של אוקטביוס הביאה לעימות ישיר עם חבורת הקושרים שבנתיים גייסו צבא במזרח במטרה להביס את הטריאומווירט ולהשתלט על רומא, אגריפס היה מפקד הצבא הבכיר ביותר של אוקטביוס בקרב פיליפי בשנת 42 לפנה"ס שבו רוצחיו של קיסר, מרקוס יוניוס ברוטוס וגאיוס קסיוס לונגינוס מוגרו.
עם התפרקות הטריאומווירט אוקטביוס שלח את אגריפס בשנת 41 לפנה"ס להילחם בלוקיוס אנטוניוס ופולביה אנטוניוס, אחיו ואשתו של מרקוס אנטוניוס. הוא הביס אותם וכבש את פרוסיה (כיום פרוג'ה שבאיטליה) מידיהם בשנת 40 לפנה"ס, באותה שנה מונה למשרת הפראיטור והיה אחראי להגעה להסכם בין אוקטביוס למרקוס אנטוניוס. בשנת 39 לפנה"ס הוא מונה לפרוקונסול של גאליה, גיבש את שליטת רומא בפרובניקיה ודיכא מרידה שפרצה בה בשנת 38 לפנה"ס. אגריפס חצה את הריין במהלך מסע עונשין כנגד השבטים הגרמאניים ובמהלך מסע מלחמה זה הוא ייסד את העיר קלן. עם חזרתו לרומא הוצע לערוך לו טריומף אולם הוא סירב, אבל קיבל את משרת הקונסול בשנת 37 לפנה"ס.
בזמן הזה סקסטוס פומפיוס, בנו של פומפיוס הגדול ניצל את העובדה שכוחות הטריאומווירט היו עסוקים בהבסתם של רוצחי קיסר במזרח כדי לבסס לעצמו בסיס ימי בסיציליה, שמשם ערך פשיטות על נמליה של איטליה דבר שאיים לחסום את אספקת המזון לרומא. אחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים של אוקטביוס להביס אותו בשנת 38 לפנה"ס הוא מינה את אגריפס למפקד הצי, תחילה הוא פנה לחיזוקו של הצי על ידי הקמת בסיס בטוח בעיר מיסנום. אגריפס הביס את סקסטוס פומפיוס בשנת 36 לפנה"ס בקרבות ימיים במילאי ונאולוכוס וכעבור חודש הוא מיגר לחלוטין את כוחותיו של סקסטוס פומפיוס. על הצלחתו במיגורו של סקסטוס פומפיוס אגריפס היה הראשון שעוטר בכתר הימי.
באותה שנה אגריפס נשא לאשה את ססיליה אטיקה, בתו של טיטוס פומפוניוס אטיקוס שהיה חברו הקרוב של מרקוס טוליוס קיקרו.
אגריפס נבחר לאידיל בשנת 33 לפנה"ס. למרות שהמשרה הייתה נחותה ממשרת הקונסול שהוא החזיק בעבר אגריפס קיבל אותה. במסגרת תפקידו הוא החל בבנייה מסיבית של רומא, בנה מבני ציבור, שיפץ ובנה אמות מים, שתל גנים ,בנה מרחצאות ושיפץ את מערכת הביוב של העיר, ערך משחקים במשך 55 ימים רצופים וחילק לציבור מתנות בדמות מלח ושמן בחינם. מכיוון שיחס את כל הישגיו לאוקטביוס מפעליו נוצלו כדי להעלות את הפופולריות של אוקטביוס בקרב העם ותודות לפעולותיו אוגוסטוס יכול היה להתרברב בסוף שלטונו שהוא "מצא עיר הבנויה לבנים ובנה אותה משיש". כמו כן במסגרת תפקידו אגריפס גירש את כל האסטרולוגים מרומא.
אולם ההתפתחויות בשנת 31 לפנה"ס הכריחו את אגריפס לחזור לתפקידיו הצבאיים. קלאופטרה השביעית ומרקוס אנטוניוס התחילו לאסוף צבא ביוון מתוך כוונה לפלוש לאיטליה. אגריפס שפיקד על הצי הביס אותם והכריח את כוחותיהם לסגת למפרץ אקטיום. אגריפס המשיך לכהן כמפקד כוחותיו של אוקטביוס בקרב אקטיום והיה אחראי לניצחון בקרב על מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה השביעית שהפך את אוקטביוס לשליט יחיד באימפריה הרומאית, הוא השתתף בפלישה וכיבוש מצרים תחת אוקטביוס בשנת 30 לפנה"ס. כדי לחזק את בריתו עם אוקטביוס אגריפס נשא לאישה את אחייניתו קלאודיה מרקלה (לא ידוע מה עלה בגורלה של אשתו הראשונה) וכיהן לצידו כקונסול וקנסור בשנת 28 לפנה"ס והמשיך לכהן במשרת הקונסול גם בשנת 27 לפנה"ס. במסגרת כהונתו הוא היה אחראי לטיהור הסנאט ממתנגדיו של אוקטביוס ולעריכת קנסוס (מפקד אוכלוסין) של אזרחי רומא. אגריפס בנה ברומא את הפנתאון בשנים 27-25 לפנה"ס בעת כהונתו כקונסול לציון הניצחון בקרב אקטיום.
כשאוקטביוס יצא למסע מלחמה בהיספניה טארקוננסיס (כיום בספרד) בשנת 27 לפנה"ס כנגד הקנטברים הוא השאיר את אגריפס כאחראי מטעמו ברומא.
[עריכה] בתקופת שלטונו של אוגוסטוס
כשאוגוסטוס נפל למשכב בשנת 24 לפנה"ס אגריפס לקח על עצמו רבות מסמכויותיו ואף ארגן את חתונת בתו של אוגוסטוס, יוליה למרקוס קלאדיוס מרקלוס. אגריפס שוגר בשנת 23 לפנה"ס למזרח; באותו הזמן נפוצו שמועות על קרע בינו לבין אוגוסטוס על שאלת הירושה אולם מינויו של אגריפס ליורשו של אוגוסטוס באותו שנה מעידה שלא היה בשמועות האלה אמת או שלכל היותר הקרע נמשך רק זמן קצר.
אחרי החלמתו של אוגוסטוס אגריפס יצא לסיור בים האגאי בשנת 22 לפנה"ס.
כדי להדק את יחסיו עם אגריפס אוגוסטוס שיכנע אותו להתגרש מאשתו ונתן לו את בתו יוליה לאישה בשנת 21 לפנה"ס, לפי דיו קסיוס הנישואים נעשו בעצתו של מאיקנס שאמר לאוגוסטוס שאגריפס צבר כוח רב מדי והוא יכול רק לעשות אותו לחותנו או להרוג אותו ולפי פלוטארכוס הייתה זאת אוקטביה, אחותו של אוגוסטוס שהציע זאת. כמו כן הקשרים המשפחתיים של אגריפס עם השושלת היוליו-קלאודית התהדקו יותר שבשנת 19 לפנה"ס טיבריוס התחתן עם ויספניה אגריפינה, בתו של אגריפס מנישואיו הראשונים.
אגריפס מונה שוב למושל של גאליה בין השנים 20-18 לפנה"ס ובשנת 19 לפנה"ס נשלח להיספניה טארקוננסיס לדכא מרד של הקנטברים.
מעמדו כיורשו של אוגוסטוס חוזק בשנת 18 לפנה"ס כשמונה לטריבון ושנה אחרי זה שבניו גאיוס ולוקיוס אומצו על ידי אוגוסטוס, בשנת 17 לפנה"ס מונה לאחראי על המזרח ויצא לסיור בפרובינקיות המזרחיות של האימפריה. במסגרת סיורו הוא הקים את הקולוניות ביירות והליאופוליס שבלבנון למען חיילים ווטרנים של הלגיונות, הוא דיכא מרד בממלכת הבוספורוס והחזיר את מלכה, שהיה ואסל של רומא לשלטון.
אגריפס היה ידוע ביחסו האוהד ליהודים, הוא ביקר בירושלים בשנת 15 לפנה"ס, עלה לרגל לבית המקדש והקריב שם מאה שוורים, הוא התקבל בהתלהבות על ידי היהודים, כמו כן אגריפס היה חברו הקרוב של המלך הורדוס שקרא על שמו אחד משערי המקדש, אגף בארמונו החדש ואחד מנכדיו ולפי יוסף בן מתתיהו הורדוס היה חברו הקרוב ביותר של אגריפס אחרי אוגוסטוס.
אגריפס התחיל בכיבוש השטח שיהיה הפרובינקיה פאנוניה בשנת 13 לפנה"ס אולם כתוצאה מהחורף הקשה באותה שנה הוא חלה קשות, שב לאיטליה ומת בקמפניה בשנת 12 לפנה"ס. אוגוסטוס ערך לו הלוויה מפוארת והספיד אותו באופן אישי, אגריפס הוריש לו את כל רכושו מלבד הכספים שהוא העמיד לתחזוקת מבני הציבור שנבנו על ידו מתוך כוונה שהם לא יהפכו למעמסה על אוצר המדינה. שניים מבניו גאיוס קיסר ולוקיוס קיסר שאומצו על ידי אוגוסטוס, טופחו כיורשיו אולם הם נפטרו בדמי ימיהם.
[עריכה] אישיותו ומורשתו
ההיסטוריונים של העת העתיקה מעידים על אגריפס שהיה אדם צנוע ונקי כפיים שלעולם לא היה מעורב באף סקנדל ושלמרות כל הישגיו נותר ללא שאיפות משל עצמו ותמיד הסתפק בכהונתו כסגנו של אוגוסטוס, ובשל כך את כל הישגיו הוא ייחס לאדונו. הישגיו ובמיוחד הישגיו בשדה הקרב היו חיוניים לאוגוסטוס כדי להגיע לשלטון ובכך אגריפס תרם לביסוס ועיצוב משטר הפרינקיפס שיהיה צורת המשטר באימפריה הרומאית עד הרפורמות השלטוניות של הקיסר דיוקלטיאנוס במאה השלישית.
לאגריפס היו כמו כן הישגים תרבותיים מרשימים, הוא היה אחראי לבנייתה מחדש של רומא ובנייתם של מספר מבנים בפרובינקיות וכמה מן המבנים האלה, שהמפורסם שבהם הוא הפנתאון ברומא, עומדים על תילם עד היום הזה. אגריפס גם שירטט מפה של האימפריה שהייתה מבוססת על סקר של דרכי הצבא הרומאי שנערך על ידו, המפה שימשה כעזר וכבסיס לעבודתם של גיאוגרפים כגון סטרבון ופליניוס הזקן. בנוסף אגריפס חיבר אוטוביוגרפיה שלא השתמרה.
[עריכה] נישואים וצאצאים
- אשתו הראשונה הייתה ססליה אטיקה
- בתם ויפסניה אגריפינה הייתה אשתו הראשונה של טיבריוס
- אשתו השנייה הייתה קלאודיה מרקלה, אחייניתו של אוגוסטוס
- בתם ויפסניה מרקלה נישאה לאיש הצבא הרומאי פובליוס קווינקטיליוס וארוס
- אשתו השלישית הייתה יוליה, בתו של הקיסר אוגוסטוס
- בנם גאיוס קיסר אומץ על ידי אוגוסטוס ועד מותו נחשב כיורשו
- בנם לוקיוס קיסר אומץ על ידי אוגוסטוס ועד מותו נחשב כיורשו
- בתם יוליה הצעירה נישאה לקונסול הרומאי לוקיוס אמיליוס פאולוס
- בתם אגריפינה נישאה למצביא הרומאי גרמניקוס והייתה אמו של הקיסר קליגולה וסבתו של הקיסר נירון
- בנם אגריפס פוסטומוס נולד אחרי מותו של אגריפס
[עריכה] לקריאה נוספת
- Meyer Reinhold, Marcus Agrippa A biography, The W. F. Humphrey Press: Geneva, New York 1933
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרקוס ויפסניוס אגריפס |
