פורים שני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורים שני הוא חג פרטי של קהילה או יחידים, אשר קיבלו על עצמם לחגוג אותו מדי שנה בתאריך שבו התרחש להם נס הצלה. מוטיב זה שאוב מחג פורים, ומכאן השם.
ימים אלו נקבעו על הצלה מאירועים כגון גזירות שמד (דהיינו המרת דת מאונס), עלילות דם ופרעות, קרבות ותנועה של גייסות, סכנות טבע כרעידת אדמה, שיטפון, מגפה, שריפה וכיוצא בזה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקורות הלכתיים למנהג
מנהג זה התפתח בהתאם להלכה שחייב אדם לזכור לעצמו ולציין את המקום והזמן אשר נעשה לו בו נס.
דוגמה לתקנה זו בהלכה:
| כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה. | ||
| -- חיי אדם, (כלל קנה סימן מא) | ||
ימות פורים אלו נקבעו בכל חודשי השנה אפילו בשבת או חג , ופעמים אפילו בימים שכבר נקבעו לצום ותענית.
[עריכה] הדמיון למנהגי הפורים
את פורים שני זה היו מציינים בדרכים שונות הדומות לחג הפורים כגון: בקריאת מגילה שנכתבה בדומה לסגנון מגילת אסתר אבל תיארה את המאורע המיוחד שאותו חגגו, סעודת מצווה , יש מקומות שגם שלחו משלוחי מנות , אמירת הלל (כבכל חג שבו הייתה ישועה, למרות שבפורים עצמו אין אומרים הלל), אמירת תפילת על הנסים שחוברה בהתאם למאורע, ויש כאלו שאף הקדימו ליום זה יום תענית, כדוגמת תענית אסתר הקודמת לימי הפורים.
דוגמה לתפילת על הנסים בקהילת "קארפינטראץ" (שנת ה'תי"א - 1651):
| בעשרים וחמישה בניסן שנת חמשת אלפים לסימן אחד-עשר וארבעה מאות בימי האדון ביקיש הגמון וחשמן... גברו סוררים מאנשי העיר נסובו על שער המסילה... ויפתחו השער הפונה לכנסת באישון לילה ואפילה... דמו פריצים לכלות כרם ה' צבאות... נאספו עלינו עם רב לאלפים ומאות---חרדו בלבם היהודים ויעלו על הגגות להפחידם - ויתחזקו שם ויקחו אבן בידם - נשים ואנשים נסו לקולם, לא השאירו עוללות, רק היהודים העומדים על משרתם מפחד בלילות וראשי העם קצת החיילות, ליל שימורים הוא. --- ותופר ביום ההוא מחשבת אונים, לשלוט ביהודים ונהפוך הוא.
רבותינו צוו ביום זה לנו ולבנינו,להודות,להלל, ולברך את שמך מלכנו ונשלמה פרים שפתינו , כי חוק לישראל הוא. שמה ישבו כיסאות למשפט וגזרו נבונים, להרבות נרות ולשמוע בקול שרים ונוגנים, יום משתה ושמחה ומיני מעדנים, כי יום שמחות הוא. |
||
| -- מתוך סדר שלושת רגלים כמנהג קארפינטראץ, דפוס אמסטרדם, (תי"ט פ"א-פ"ב) | ||
[עריכה] מקור השם
ייתכן שיום זה מכונה "פורים שני" על משקל "פסח שני" אשר קבעה התורה לקיום קורבן הפסח באיחור של חודש עבור אלה שמפני אונס נמנעו מלקיים את הפסח במועדו. כשם שפסח שני קל וקטן ביחס לחג הפסח, כך גם פורים שני קל וקטן ביחס לימי הפורים.
[עריכה] שם ייחודי לכל פורים שני
חגי פורים שניים אלו נשאו לרוב את שם הקהילה אשר ניצלה ואשר קיבלה עליה ועל הדורות היוצאים ממנה לקיים את החג, כגון: פורים קסטיליה, פורים אוסטראה, פורים סרגוסה, פורים קזבלנקה ועוד.
פעמים שפורים זה נשא שם אחר המזכיר את המאורע כגון שם הצורר או המושיע שהיו באותו מאורע; כדוגמת פורים סיינה, פורים הסבסטיאני, פורים די לוס כריסטיאנוס.
לעתים החג נקרא על שם מועד ההתרחשות, כגון: פורים שבת תולדות , 'פורים ל"ג בעומר.
כאשר מדובר ביום אשר ציינה משפחה בשל הצלה שאירעה לראש המשפחה (בדרך כלל מדובר היה במנהיג ודמות מיוחדת) אזי קראו לפורים על שמו, כגון: פורים שמואל הנגיד, פורים סג"ל, פורים אלישר וכיוצא בזה.
יוצאי קהילות רבות, כגון פאדובה וסרגוסה שומרות על יום הפורים שלהם עד היום.
[עריכה] חגי פורים שני
רשימה חלקית (מתוך כ-90 שתועדו ב"ספר המועדים" ) של אירועים בעקבותם קבעו פורים שני לדורות.
- (1236) פורים נרבונה (צרפת) - כ' באדר ד'תתקצ"ו: אנשי נארבונה התנפלו על שכונת היהודים בעקבות עלילת דם , אולם מושל העיר הציל אותם .
- (1339) פורים קסטיליה (ספרד) - אדר ה'צ"ט: בתפקיד "המן הרשע" - גונזאלו מארטינז שהסית את המלך נגד היהודים והביא לגזירת חרם וגירוש היהודים . בתפקיד "אסתר המלכה" - פילגשו הנוצרית של המלך שהביאה להוצאתו להורג של מארטינז וביטלו זממו.
- (1538) פורים קאנדיה (איטליה) - י"ח בתמוז ה'רצ"ח: בימי מלחמת הסולטן סולימאן בונציה העלילו על יהודי קאנדיה שבאו אליהם מרגלים תורכיים. המון של נוצרים הסתער על "עיר היהודים" באמתלא לחפש את המרגלים. בהשתדלות הרב אליהו קפסאלי הגיע ה"פריווידור" (פקיד גבוה בוונציה) והרגיע את ההמון.
- (1540) פורים אנאצרא (אלג'יר) - ד' בחשוון ה'ש"א : קרל החמישי רצה בעזרת האדמירל הגנואי אנדריאס דורייה לכבוש את אלג'יר מידי המושל חיא'ר א-דין בארבארוסה. החיילים הספרדים שעלו על החוף אבדו ברעידת אדמה גדולה שבאה מן הים . היהודים חששו מאוד מקנאותם הדתית של הספרדים ועל ההצלה הזו קבעו להם את היום וקראו לו פורים נוצרים.
- (1578) פורים של הנוצרים (מרוקו) - ב' באלול ה'של"ח: סבסטיאן מלך פורטוגל צר על מרוקו והייתה מלחמה חזקה.
- (1684) פורים די בודה (איטליה) - בימי מלחמת אוסטריה-הונגריה בטורקים נפוצה שמועה שהיהודים עוזרים לתורכים ובזכות נוצרים הגונים ופקידי ממשלה שבאו להגן ניצלו היהודים מפוגרום.
- (1690) פורים אנקונה (איטליה) - כ"א בטבת ה'תנ"א : ניצלו מרעידת אדמה גדולה מאד.
- (1704) פורים פוזנה (פולין) - ג' בחשוון ה'תס"ה: הפולנים והזכסים צרו על העיר וירו עליה כעשרת אלפים פצצות עם פתיל השהיה , השבדים ששלטו בעיר פקדו על היהודים לאסוף את כל הפצצות הללו ולכבותם ובכל זאת לא נפגע אף אחד.
- (1733) פורים בגדאד (עיראק) - י"א באב ה'תצ"ג : יהודי העיר נגאלו ממצוקת שלטון הפרסים ששלטו עד אותו יום בבגדאד.
- (1743) פורים טבריה (ישראל) - ז' באלול ה'תק"ג: סולימאן פחה שם מצור על העיר ולאחר 83 ימי מצור ב-ד' אלול עזב את העיר וב-ז' אלול מת במיתה משונה.
- (1775) פורים אלג'יר - י"א בתמוז ה'תקל"ה: יהודי הקהילות באלג'יר ניצלו מפרעות שרצו לעשות בהם.
- (1792) פורים אוסטראה - ז' בתמוז ה'תקמ"ב : בימי מלחמת רוסיה בפולין. חיל המפקד הרוסי סובורוב שם מצור על העיר. הפולנים עזבו את העיר בחשאי, היהודים התקבצו בבית הכנסת הגדול של המהרש"א ועמדו בצום ובתפילה. הרוסים הפציצו במשך יומיים את העיר ובעיקר את בנין בית הכנסת אשר חשדוהו למבצר. אחד היהודים שם נפשו בכפו חצה בלילה את הנהר והודיע לסובורוב שהפולנים נסוגו, בז' תמוז הרוסים נכנסו לעיר וההתקפה נעצרה והקהילה ניצלה .
- (1794) פורים וילנה (ליטא) : ט"ו באב ה'תקנ"ד : בימי מלחמת רוסיה בפולין העיר הפכה לשדה קרב, גייסות הקיפוה ולחמו בה מכל הכיוונים.
- (1795) פורים שרפה (איטליה): י"א בסיון ה'תקנ"ה : יהודי פאדובה - לזכר השריפה הגדולה ממנה ניצלו בתיהם.
- (1799) פורים אורבינו (איטליה) - י"א בסיון ה'תקנ"ט: יהודי אורבינו - לזכר מאורע בו ניצלו מקלגסי הצרפתים.
- (1799) פורים סיניגאליה (איטליה) - ט"ו בסיון ה'תקנ"ט: יהודי סיניגאליה שעל שפת הים האדריאטי ניצלו מידי הצרפתים שפשטו והרגו בהם. יהודי העיר אנקונה שלחו להם אניות הצלה וכל בני העדה נמלטו בהן ממקום הסכנה . (יום י"ד נקבע לתענית ציבור ויום ט"ו לפורים ...)
- (1799) פורים סיינה (איטליה) - ט"ו בסיון תקנ"ט: יחידות לוחמים מהפכנים מצרפת ובראשם גנרל שניידר תפסה את סיינה, הטילה מס כבד, בזזה את בתי היהודים ואיימה לשרוף את כל הגטו. הנסיך הציל את הגטו והחזיר ליהודים את כספם. אותו יום נקבע צום בבוקר ופורים לאחר הצהריים.
- (1806) פורים וידין (בולגריה): המוסלמים קמו להרוג את היהודים בגלל עלילת שווא שהם הרעילו את המושל , אולם המושל לפני מותו הודה מה הייתה סיבת ההרעלה וזיכה את היהודים.
- (1820) פורים בוסניה (בוסניה) - ד' בחשוון ה'תק"פ: על שם מושל בוסניה רודזי פחה שהתנפל על יהודי סארייבו ואסר את הרב ותשעה מראשי הקהל ודן שיוציא אותם להורג כי היהודים לא הצליחו לגייס את כופר הנפש הגבוה שדרש, אולם ר' רפאל הלוי מסארייבו הצליח להביא להתקוממות המוסלמים נגד אותו פחה עריץ וזה נאלץ לברוח על נפשו.
- (1822) פורים בלגרד (סרביה) - י"ט בסיון ה'תקפ"ב: הנסיך הסרבי הפציץ את העיר מצד אחד וחיל המצב התורכי ענה באש מהצד השני כאשר שכונת היהודים נמצאה בטווח ובאורח פלא ניצלה הקהילה וכולה הצליחה לברוח אל העיר זמלין הקרובה.
- (1891) פורים שלג (תוניס) - כ"ד בטבת ה'תרנ"א: שלג גדול גרם נזקים כבדים לתושבים אבל ב"עיר היהודים" לא ירד השלג.
- (1943) פורים היטלר : (קזבלנקה מרוקו) - ב' בכסלו ה'תש"ג : ניצלו מידי הנאצים ולזכר המאורע חיברו מגילה בשם מגילת היטלר וקבעו את היום לפורים שני.
[עריכה] לקריאה נוספת
- לוינסקי יום-טוב ספר המועדים תל אביב תשט"ז (כרך ו' עמ' 297-321)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמר בנושא פרופ' משה אורפלי, בר-אילן
