קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל החמישי (24 בפברואר 1500 - 21 בפברואר 1558) היה מלך ספרד בשנים 1516-1556 (שם כונה קרלוס הראשון) וקיסר הקיסרות הרומית הקדושה בשנים 1519-1556. הוריו היו פליפה הראשון, מלך קסטיליה וחואנה המשוגעת מקסטיליה. הורי אמו היו פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה, והורי אביו היו מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ומרי דוכסית בורגונדי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
[עריכה] צעירותו
קרל נולד ב-24 בפברואר 1500 בגנט שבפלנדריה, ושהה בארצות השפלה עד 1517, שם שימש לו כמורה אדריאן מאוטרכט, לימים האפיפיור אדריאנוס השישי. קרל ירש את ארצות השפלה ואת פראנש-קומטה ב-1506, לאחר מות אביו.
לאחר מות סבו מצד אמו, פרננדו השני, ב-1516, ירש קרל את אראגון, נווארה, נאפולי, סיציליה, סרדיניה ואמריקה הספרדית, ובנוסף הפך למלך קסטיליה במשותף עם אמו חואנה. למעשה, ירש קרל את ממלכת ספרד המאוחדת (למרות שלא השתמש בשם ספרד שבאותה תקופה התייחס לכל חצי האי האיברי כולל פורטוגל) ואת מושבותיה.
זמן קצר לאחר הגעתו לקסטיליה נלחם קרל במלחמת הקהילות הקסטיליאנית כנגד האצילים הקסטיליאנים, שלא היו מרוצים מכך שמולך עליהם מלך פלאנדריאני.
לאחר מות סבו מצד אביו, מקסימיליאן הראשון, ב-1519, ירש קרל את נחלות בית הבסבורג שבאוסטריה, וב-28 ביוני באותה שנה נבחר להיות קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
קרל נשא לאישה את אינפאנטה איזאבלה, אחותו של חואן השלישי מלך פורטוגל, שזמן קצר לפני כן נשא לאישה את קתרינה, אחותו של קרל.
[עריכה] המלחמות כנגד צרפת והרפורמציה
קרל נלחם בצרפת פעמים רבות, שהראשונה שבהן הייתה ב-1521 בצפון איטליה. מאוחר יותר, במלחמות האיטלקיות ב-1527, השתלט קרל על רומא, ובעקבות זאת הפך האפיפיור קלמנס השביעי לעושה דברו. כך, בין היתר, גרם לאפיפיור להתנגד לגירושיו של הנרי השמיני מקתרינה מאראגון, שהייתה דודתו של קרל. קרל הזמין את מרטין לותר לועידת וורמס, שם נצטווה האחרון לחזור בו מדעותיו. לאחר שסירב, הוציא קרל אותו ואת מאמיניו מחוץ לחוק, אך לא הצליח להכחיד את הפרוטסטנטיזם.
ב-1525 נלחם קרל בצרפת פעם נוספת. הוא הכריח את מלך צרפת פרנסואה הראשון, שאותו שבה במלחמה, לחתום על הסכם מדריד, שבו נכתב כי צרפת מוותרת על תביעותיה לצפון איטליה. עם זאת, לאחר ששוחרר מלך צרפת, הורה האחרון לפרלמנט לחזור בו מההסכם, משום שחתם עליו תחת לחץ.
ב-1529 חתם קרל על הסכמים עם מלך צרפת ועם האפיפיור, לפיהם צפון איטליה ייוותר ברשותו.
ב-1546 החלה מלחמת הדתות בגרמניה, הקרויה המלחמה השמלקלדית. קרל ובעלי בריתו הקתולים נלחמו כנגד אנשי ברית שמלקלדן הפרוטסטנטית, בראשות הקורפירסט יוהן מסקסוניה והרוזן פיליפ מאסן, אשר נסתיימה בנצחונו של קרל ב1547.
[עריכה] המלחמות כנגד האימפריה העותומנית
במשך מספר שנים נלחם קרל כנגד סולימאן המפואר סולטאן האימפריה העותומנית. למעשה, נלחם קרל פעמים בעושי דברו של סולימאן. בפעם הראשונה נלחם בשודד הים חיא'ר א-דין "ברברוסה" שכבש את טוניס, והשתלט למעשה על מרחבי הים התיכון. ב1536 פלש קרל לטוניס באמצעות צי ספרד ואיטליה, בפיקוד האדמירל של גנואה, אנדריאס דורייה, ונחל נצחון מוחץ. אך כמה שנים מאוחר יותר כבר התמקם חיא'ר א-דין באלג'יר, וב1541 שוב נאלץ קרל לנחות באלג'יר, אך סערה גדולה שמה את כל המסע לאל, וקרל נאלץ לחזור לאיטליה עם אבדות כבדות וללא השגת מטרה כלשהי.
[עריכה] שנותיו המאוחרות
ב-1556 ויתר קרל על השלטון בכל האזורים בהם שלט ופרש למנזר, בעקבות התמוטטות עצבים שנגרמה מהלחץ הרב שממנו סבל כקיסר. את האימפריה שהקים הוריש לבנו פיליפ, ואת האימפריה הרומית הקדושה הוריש לאחיו פרדיננד. הוא נפטר ב-1558.
[עריכה] לאומיותו של קרל החמישי
קשה להצביע על הלאום אליו השתייך קרל החמישי. מצד אביו, השתייך קרל לבית הבסבורג הגרמני, אך לא ראה את עצמו כגרמני. השפה הצרפתית, שפת האצולה בארצות השפלה בהן גדל, הייתה שפת אמו. בצעירותו, שהה פעמים רבות בפריס, שהייתה העיר הגדולה ביותר במערב אירופה, וטען כי "פריס אינה עיר, אלא עולם ומלואו". אמירה ידועה אחרת שלו היתה: "אני מדבר ספרדית לאלוהים, איטלקית לנשים, צרפתית לגברים וגרמנית לסוס שלי". עם זאת, היה קרל אויבו של מלך צרפת במשך שנים רבות. אמו הייתה ספרדיה, וספרד הייתה חלק עיקרי מממלכתו, אך תמיד ראה את עצמו בספרד בתור זר, שאינו חלק מהמקום. ככל הנראה, חש קרל משויך יותר לארצות השפלה, שם חי בצעירותו.
[עריכה] יחסו ליהודים
קרל החמישי היה קתולי אדוק, ולא חש אהדה ליהודים. כך הוא הנהיג אחדות אמונה בכל ארצותיו. והנהיג את האינקויזיציה בארצות השפלה. כאשר השתלט על נפולי, דאג לגרש גם משם את היהודים. בשנת 1532 הוא העלה את שלמה מולכו על המוקד, וכלא את דוד הראובני עד למותו, על לא עוול בכפם. מאידך, בגרמניה התייחס קרל בחסד ליהודים, ואת זאת יש לייחס להשפעתו של רבי יוסף בן גרשון מרוסהיים, שמצא חן בעיניו כבר בביקורו הראשון אצלו בספרד (1520) תוך סיכון נפש. הוא הוציא כמה כתבי חסות ליהודים בגרמניה, הראשון שבהם ב1530, ולאחר מכן מדי פעם, ובעיקר בזמן המלחמה השמלקלדית שאז היו זקוקים היהודים להגנה מיוחדת. ב1543 הוא הוציא צו האוסר על עלילות דם. עם זאת, לקראת סוף תקופת מלכותו (1551) הסכים לגירוש היהודים מוירטמברג.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרל החמישי |
| הקודם: מקסימיליאן הראשון |
קיסרי האימפריה הרומית הקדושה | הבא: פרדיננד הראשון |
| הקודם: פרננדו השני, פליפה הראשון וחואנה |
מלך ספרד | הבא: פליפה השני |
