פלורנס נייטינגייל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלורנס נייטינגייל, (12 במאי 1820 - 13 באוגוסט 1910) אחות וסטטיסטיקאית אנגליה. מייסדת מקצוע הסיעוד המודרני.
תוכן עניינים |
[עריכה] נעוריה ותחילת דרכה
נולדה בפירנצה שבאיטליה, ונקראה על שם העיר. מגיל צעיר נמשכה אל מקצוע הסיעוד מתוך תחושת שליחות וייעוד. בחירתה במקצוע זה הייתה למורת רוחם של הוריה מאחר והוא נחשב באותה עת למקצוע נחות שאינו מתאים לאישה במעמדה.
בשנות העשרים לחייה פעלה למען שיפור השירות הרפואי שניתן לעניים. פעילותה הפוליטית הביאה לרפורמה במכלול התנאים הסוציאליים שניתנו לעניים על פי חוק.
בשנת 1846 ביקרה נייטינגייל בגרמניה ולמדה שם על החידושים בתחום הרפואה.
ריצ'רד מונקטון מילנס, פוליטיקאי ומשורר, חיזר אחריה, אך היא לא נענתה לחיזוריו מחשש שהקשר יפריע לה בהגשמת יעודה כאחות. המשבר בקשריה עם מילנס גרם לה להתמוטטות עצבים ובשנת 1847 נסעה לחופשת הבראה ברומא. ברומא פגשה את סידני הרברט, פוליטיקאי אנגלי, עמו יצרה קשרי חברות ועבודה שנמשכו כמה שנים, במהלכן ייעצה לו בעבודתו. בשנת 1851 דחתה את הצעת הנישואין שלו.
בין השנים 1851 ו-1854 שימשה כאחות בגרמניה ובאנגליה. בתקופה זו קיבלה תמיכה כלכלית מהוריה.
[עריכה] שירותה במלחמת קרים
שירותה כאחות במלחמת קרים הביא לפרסומה העיקרי של נייטינגייל. הדיווחים על מצבם הקשה של הפצועים במלחמה הביאו את נייטינגייל לצאת לתורכיה בראש משלחת של 38 אחיות מתנדבות, אותן הכשירה בעצמה. המשלחת יצאה ב-21 באוקטובר, 1854 אל המפקדה האנגלית באישורו של סידני הרברט, שהיה אז שר המלחמה הבריטי.
מצבם של החולים במרפאות הצבאיות כשנייטינגייל הגיעה לתורכיה היה קשה מאוד: צוותי המרפאות עבדו עבודה קשה, ולא קיבלו תמיכה מדרגים גבוהים יותר. היה מחסור בתרופות וציוד ורמת ההיגיינה הייתה נמוכה. נייטינגייל וצוות המתנדבות שאיתה ניקו וארגנו את המרפאות מחדש. למרות המאמצים שהושקעו, שיעור התמותה בבית החולים המשיך לעלות. חיילים רבים יותר מתו בבית החולים ממחלות מדבקות מאשר בקרב. תנאי האיוורור הירודים בבית החולים, הצפיפות, חוסר ההיגיינה ומערכת הניקוז הגרועה של הביוב החמירו את מצבם של הפצועים. רק במרץ 1855, כמעט חצי שנה לאחר בואה של נייטינגייל, משלחת מטעם הממשלה הבריטית דאגה לצנרת ולאוורור, ושיעורי התמותה צנחו.
נייטינגייל האמינה כי שיעורי התמותה הגבוהים נגרמו על ידי תנאי תברואה ירודים, ובפרט- תזונה גרועה ועייפות של החיילים. רק לאחר שובה לאנגליה הצליחה, בעזרת הראיות שהביאה, לשכנע בכך את הגורמים האחראיים. בעקבות נסיונה בצבא, גם בהמשך עבודתה המקצועית שמה נייטינגייל דגש על תנאי התברואה בהם נמצאו מטופליה. לאחר המלחמה הצליחה להוריד את אחוזי התמותה בבתי החולים הצבאיים (יחסית לתקופות אחרות בהן הצבא לא נלחם) והטיפה לתנאים הולמים יותר במבנה בתי החולים.
[עריכה] השיבה הביתה
פלורנס נייטינגייל הפכה לגיבורה לאומית וחזרה לאנגליה ב-7 באוגוסט 1857. היא עזבה את בית הוריה ועברה לגור במלון ברלינגטון בפיקדילי. נייטינגייל חלתה, הסתגרה בחדרה שבמלון ומיעטה לקבל אורחים.
בתקופה זו נענתה נייטינגייל לבקשתה של המלכה ויקטוריה ומלאה תפקיד מרכזי בייסודה של הוועדה המלכותית לבריאות הצבא שבראשה עמד סידני הרברט. למרות שלא הורשתה להשתתף בוועדה עצמה, בשל היותה אשה, היא זו שכתבה את הדוח שהוציאה הוועדה, שכלל נתונים סטטיסטיים מפורטים ואף הייתה שותפה ביישום מסקנותיו. הדוח הביא לארגון מחדש של כל המערך הרפואי הצבאי ולייסודו של בית ספר צבאי ללימודי רפואה.
[עריכה] ביסוס מקצוע הסיעוד ואחרית ימיה
ההערכה הציבורית לעבודתה הובילה, עוד בזמן שהותה בתורכיה, ב-29 בנובמבר 1855, להקמת "קרן נייטינגייל להכשרת אחיות" אליה הגיעו תרומות רבות. סידני הרברט היה מזכיר הקרן לשם כבוד והדוכס מקיימבריג' היה יושב הראש שלה.
על פי מכתבים ששלחה בשנת 1856 ניתן לראות כי הפנתה מטופלים לטיפולים רפואיים זולים יותר שניתנו במדינות אחרות, נוהל חדשני, שלא היה קיים בזמנה.
ב-9 ביולי 1860 חנכה בית ספר להכשרת אחיות שנבנה מהכסף שהצטבר בקרן. בית הספר נקרא על שמה. המחזור הראשון של אחיות סיים את לימודיו בבית הספר ב-16 במאי והחל לעבוד במרפאה שבדיור הציבורי בליברפול.
נייטינגייל כתבה את הספר "רשימות על טיפול בחולים" שהתפרסם ב-1860. לספר זה ניתנה חשיבות גדולה ביותר בתוכנית הלימודים בבית הספר שהקימה ובבתי ספר אחרים שהוקמו בעקבותיו. הספר נמכר בכמויות גדולות גם לציבור הרחב וקנה לו שם כמבוא בסיסי לסיעוד. נייטינגייל הקדישה את שארית חייה לקידום מקצוע הסיעוד, לשיכלולו ולהפיכתו למקצוע המוכר היום.
בימי מחלתה עסקה נייטינגייל גם בכתיבה חלוצית בתחום תכנון בתי חולים. עבודתה ועמדותיה הופצו במהירות באנגליה וברחבי העולם.
עבודתה שימשה כהשראה לממשלת ארצות הברית במלחמת האזרחים האמריקנית ולאחיות שהתנדבו לטפל בפצועים. הממשלה התיעצה אתה באשר לארגון מערך הרפואה בשטח אך לבסוף גישתה נתקלה בהתנגדות מצד הגורמים האחראיים.
בשנת 1869 הקימה את הקולג' לרפואה לנשים בשיתוף עם אליזבת' בלקוול. האחיות שהוכשרו בבתי הספר לאחיות על פי השיטה של נייטינגייל הפכו לחלק חשוב ומשמעותי בבתי חולים רבים.
ב-1883 קיבלה נייטינגייל את אות הצלב האדום המלכותי מידי המלכה ויקטוריה. ב-1907 הייתה לאשה הראשונה שקיבלה את ה-Order of Merit. ב-1908 הכירה בה העיר לונדון כאזרחית של כבוד (Freedom of the City).
משנת 1896 הייתה נייטינגייל מרותקת למיטת חוליה. היא מתה ממחלתה (כנראה תסמונת העייפות הכרונית) ב-13 באוגוסט 1910. למרות האפשרות לקבור אותה קבורה מכובדת במנזר וסטמינסטר, קרוביה סירבו לקבור אותה שם והיא קבורה בכנסיית סנט מרגרט, באיסט וולוו, אנגליה.
[עריכה] תרומתה לסטטיסטיקה
מגיל צעיר הצטיינה פלורנס נייטינגייל במקצוע המתמטיקה שלימדה אביה. היא גילתה עניין מיוחד בסטטיסטיקה, תחום התמחותו של אביה. בעזרת הסטטיסטיקה ערכה נייטינגייל מחקרים בתחום האפידמיולוגיה שהתפתח באותה תקופה. היא עשתה שימוש נרחב בסטטיסטיקה באיסוף, ניתוח והצגת הנתונים הן בתחום שירותי הרפואה הממשלתיים והן בתחום הטיפול הרפואי עצמו.
תרומתה העיקרית של נייטינגייל למקצוע הייתה פיתוחם של אמצעים גרפיים להצגת נתונים סטטיסטיים, שהיו מובנים הן למומחים בתחום והן לאנשים בלי ידע מוקדם בסטטיסטיקה, ביניהם גם רבים ממקבלי ההחלטות. בשנת 1858 התקבלה לחברה הסטטיסטית המלכותית והייתה האשה הראשונה החברה באגודה זו. בשנת 1874 הייתה לחברה של כבוד באיגוד האמריקאי לסטטיסטיקה.
[עריכה] מורשת והנצחה
פלורנס נייטינגייל מוכרת כיום כחלוצת מקצוע הסיעוד המודרני. דמותה שימשה ומשמשת מודל לחיקוי לאחיות ברחבי העולם, מופת בחמלה שלה כלפי החולים, במחוייבות לטיפול בהם ובחתירה לארגון יעיל יותר של בתי החולים. יום האחיות הבינלאומי מצוין מדי שנה בתאריך לידתה.
בית הספר לסיעוד שהקימה פועל גם היום. הוקם "מוזיאון פלורנס נייטינגייל" בלונדון וכן הוקם מוזיאון נוסף לכבודה בבית הוריה. כמה כנסיות מההכנסייה האנגליקנית מנציחות את זכרה בסעודה.
שלושה בתי חולים באיסטנבול נקראים על שמה.
המרכז הרפואי על שם אוגוסטינו ג'מלי ברומא, בית החולים האוניברסיטאי הראשון באיטליה, מנציח את זכרה של נייטינגייל בשמו של מחשב אלחוטי שפותח כדי לסייע לעבודת האחיות.
סרט המספר את סיפור חייה צולם באנגליה בשנת 1995.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Notes on Nursing- ספרה של פלורנס נייטינגייל
