קתדרלת קנטרברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קתדרלת קנטרברי, מבט מדרום מערב.

צידה הדרומי של הקתדרלה והמגדל המרכזי.

קתדרלת קנטרברי (באנגלית: Canterbury Cathedral) היא קתדרלה גותית של הכנסייה האנגליקנית והיא אחד האתרים הנוצריים העתיקים והחשובים בבריטניה. הקתדרלה היא מושב הארכיבישוף של קנטרברי, שהוא הפרימט (Primate) של אנגליה כולה והמנהיג הדתי של הכנסייה האנגליקנית. בנוסף להיותה כנסיית האם של הדיוקסיה של קנטרברי (מזרח קנט), היא מוקד של הקומיוניון האנגליקני ולידה ישנו מנזר בנדיקטיני. שמה המלא הוא Cathedral and Metropolitical Church of Christ at Canterbury. הכנסייה הראשונה באתר נבנתה ב-597 ואילו הקתדרלה הגותית הנוכחית נבנתה בשנים 1175-1493.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] תקופת אוגוסטינוס

הארכיבישוף הראשון של הקתדרלה היה אוגוסטינוס הקדוש מקנטרברי (St. Augustine), שכיהן קודם לכן כאב המנזר הבנדיקטי ע"ש אנדרי הקדוש ברומא ונשלח על ידי האפיפיור גרגוריוס הראשון לאנגליה והגיע בשנת 597 לספירה. בדה ונרביליס (The Ecclesiastical History of the English People) מתעד כיצד הקתדרלה נוסדה בידי אוגוסטינוס הקדוש. חפירות ארכיאולוגיות מתחת לספינה הראשית (Nave) שנערכו ב-1993 חשפו שרידים של אותה קתדרלה סקסונית ראשונה, שנבנתה על גבי דרך רומית קדומה. הכנסייה הוקדשה אז ל"גואל הקדוש", כלומר ישו.

אוגוסטינוס הורה על ייסוד מנזר בנדיקטיני על שם פטרוס ופאולוס הקדושים מחוץ לחומות העיר. מאוחר יותר הוקדש המנזר לאוגוסטינוס עצמו ובמשך מאות שנים שימש כמקום קבורה לארכיבישופים שכיהנו אחריו. השרידים נמצאים תחת ההשגחה של המוסד English Heritage ומהווה חלק מאתר מורשת עולמי, ביחד עם כנסיית מרטין הקדוש, שכנראה מכילה גם יצירות רומיות, למרות שטענה זו מוטלת בספק.

השלבים העיקריים של הבנייה מתוארים להלן (השניים שבסוגריים הם שנות הכהונה של כל ארכיבישוף).

מבט מצפון מערב, בסביבות השנים 1890-1900.

[עריכה] התקופה הסקסונית המאוחרת והתקופה הויקינגית

בניין שני על אותו ציר נוסף על ידי הארכיבישוף קאת'ברט (Cuthbert, 740-760) כבית טבילה המוקדש ליוחנן המטביל.
אודה המחמיר (Oda the Severe, 941-958) חידש את הבנייה, והאריך את הספינה הראשית.
קהילת הקתדרלה אורגנה מחדש כמנזר בנידיקטיני בזמן הרפורמות של הארכיבישוף דאנסטן הקדוש, שקבור בצד הדרומי של המזבח הגבוה.
ליפינג (Lyfing, 1013-1020) ואת'לנות' (Aethelnoth, 1020-1038 הוסיפו אפסיס מערבי, שהוקדש כבימת נאום עבור מריה הקדושה.

[עריכה] התקופה הנורמנית

לאנפרנק (1070-1077), הארכיבישוף הנורמני הראשון, בנה מחדש את הכנסייה האנגלו-סקסונית שנהרסה.
אנסלם הקדוש הרחיב באופן ניכר את אגף המקהלה למזרח, ובכך נתן מרווח מספיק לנזירים. הקריפטה של הכנסייה שרדה כגדולה מסוגה באנגליה.

[עריכה] תומאס בקט

דיוקנו של תומאס בקט בחלון בקתדרלה

פרק שחור בהיסטוריה של הקתדרלה היה עריפת הראש של תומאס בקט (Thomas Becket) בבית הרוחב הצפון-מזרחי ביום שלישי ה-29 בדצמבר 1170 בידי שומרים ששמעו את הנרי ה-2 מלך אנגליה אומר "מי יפטור אותי מהכומר הטרדן הזה?" כאשר היו לו בעיות עם בקט. השומרים לקחו את דבריו כפשוטם ורצחו את בקט בקתדרלה שלו. בקט היה השני מתוך ארבעה ארכיבישופים של קנטרברי שנרצחו. אחד מהם היה אלפיג' (Alphege), שמקדש לכבודו נמצא בצד הצפוני של המזבח הגבוה.

[עריכה] הקתדרלה הגותית

בעקבות שריפה שהרסה את החלק המזרחי של הקתדרלה ב-1174, החליט ויליאם מסנס לבנות את אגף המקהלה בסגנון גותי שכלל קשתות מחודדות, תמיכות דואות, קירוי בקמרונות בני 6 צלעות והדגשת קווים אנכיים של שורת עמודים וצריחים בגובה רב יותר. מאוחר יותר, ויליאם האנגלי (William the Englishman) הוסיף את קפלת השילוש כמקדש לשרידיו של תומאס בקט. במשך הזמן, נקברו שם עוד מספר אנשים חשובים בהם "הנסיך השחור" אדוארד פלנטג'נט והנרי ה-4 מלך אנגליה. החלק המזרחי של הקתדרלה מסתיים במה שנקרא The Corona ומכיל מקדש לשרידי הכתר וראשו של תומאס בקט.

פרטים מחלון ויטראז'

ההכנסה מתליינים (ביניהם גם ג'פרי צ'וסר, שהנציח מסע צליינות כזה בסיפורי קנטרברי) שביקרו במקדשו של בקט, שנחשב לבעל כוחות מרפא, מימנה את הבנייה מחדש של הקתדרלה והבניינים שסביבה.

ראש המנזר תומאס צ'ילנדן (Thomas Chillenden, 1390-1410) בנה מחדש את הספינה הראשית בסגנון גותי ניצב עם קמרונות מניפה מורכבים ועשירים בזמן כהונתו.

המגדל המרכזי הנורמני של לפרנק, שנקרא "צריח המלאך", נהרס בשנות ה-1430 ונבנה מחדש אחרי 50 שנה, בין השנים 1490-1510, וגובהו הוא 90.5 מטר. מגדל זה ידוע בשם 'Bell Harry Tower' על שמו של ראש המנזר הנרי מאיסטרי (Prior Henry of Eastry) שארגן את העבודה עליו. מגדל זה נקרא פעם "המגדל הנאה ביותר בעולם הנוצרי". בראש מגדל זה ישנו פעמון, שעדיין מצלצל כ-100 פעמים החל מ-8:55 בערב להכריז על סגירת שערי העיר.

[עריכה] פירוק המנזרים

הקתדרלה פסקה מלשמש כמבנה תפילה של מנזר בזמן פירוק המנזרים כאשר כל הבתים הדתיים דוכאו. קנטרברי נכנעה לצו במרץ 1539 והייתה המנזר האחרון שעשה זאת. אחרי הפירוק הפכה קנטרברי ל"קולג' לקנונים חילוניים".

[עריכה] התקופה המודרנית

המגדל הצפון-מערבי נהרס בשנות בסוף המאה ה-18 בגלל סיבות מבניות והוחלף ב-1830 במגדל תאום למגדל הדרום-מערבי בסגנון גותי ניצב, הידוע בשם 'Arundel Tower'. זה היה השינוי המשמעותי האחרון שנערך במבנה הקתדרלה.
הריסות מעונות המנזר הרומנסקיים הוחלפו בספריה וארכיון בסגנון נאו-גותי שנבנו במאה ה-19. בניין זה נהרס מאוחר יותר מהפצצה במלחמת העולם השנייה, שכוונה לקתדרלה עצמה אך החטיאה אותה. הבניין נבנה מחדש בסגנון דומה מספר שנים מאוחר יותר.

[עריכה] אדריכלות של הקתדרלה והמנזר הסמוך לה

תוכנית קתדרלת קנטרברי. ניתן לראות 2 בתי רוחב ואת קמרונות המניפה המורכבים והעשירים בסגנון גותי ניצב שהוסיף ראש המנזר צ'ילנדן (Prior Chillenden). בחלק העתיק יותר של הקתדרלה יש קמרונות בני 6 צלעות.

מבט נדיר מעין הציפור מ-1165 על קתדרלת קנטרברי והמבנים המנזריים המסופחים לה שמור בספר התהילים הגדול (Great Psalter) שבספריית טריניטי קולג' בקיימברידג'. כפי שהבהיר פרופסור וויליס , האיור מציג את התוכנית של המנזר הבנידיקטי הגדול במאה ה-12, ומאפשר להשוות זאת עם תוכנית מנזר מהמאה ה-9 כפי שנראה במנזר גאל הקדוש. ב-2 התוכניות ניתן לראות עקרונות כלליים, ששייכים לכל המנזרים הבנידיקטיים, דבר שמאפשר לקבוע בדיוק את הפרישה של המבנים השונים אפילו שלא נותר מהם אלא שברירי קיר. בגלל סיבות מקומיות, הקלויסטר (חצר מרובעת המוקפת בארקדות) והמבנים המנזריים ממוקמים מצפון לקתדרלה, במקום כמקובל בדרומה. כמו כן, ישנו בית מועצת הקתדרלה (Chapter House) נפרד, שהוא חסר במנזר גאל הקדוש.

לקתדרלה שלושה מגדלים: מגדל אוקספורד הדרום-מערבי ובו 12 פעמונים ועוד 2 פעמוני חצי-טון; מגדל ארונדל ובו 5 פעמוני שעון ועוד פעמון "דאנסטן הגדול"; והמגדל המרכזי בל הארי ובו פעמון יחיד.

הקמרונות באגף המקהלה הם קמרון סקספרטיט בעלי 6 צלעות הלקוחים מהאדריכלות הגותית בצרפת. הקמרונות בספינה הראשית החדשה יותר הם קמרונות מניפה מורכבים יותר של הסגנון הגותי הניצב המאוחר.

הבניינים בקנטרברי מקובצים ב-2 קבוצות נפרדות. הכנסייה מהווה את הגרעין, ואליה צמודים בצד הצפוני הקלויסטר וקבוצת בניינים המוקדשים לחיי המנזר. מחוץ לאלה, במערב ומבזרח, נמצאים היכלים ותאים המוקדשים לשירותי אירוח (שירות שכל מנזר סיפק לאורחיו ולאלה שביקרו אותו: כמורה, ציבור המאמינים, מטיילים, צליינים ואביונים).

המגדל המרכזי ודרום בית הרוחב, ציור של קאטרמול מ-1821.

בצפון חצר פתוחה וגדולה מפרידה את מבני המנזר ממבני המשרתים, שבכוונה מוקמו רחוק ככל האפשר ממבני המנזר עצמם. האורוות, האסמים, המאפיה, המבשלה והמכבסה וכו מאוכלסים בידי משרתים הדיוטות המועסקים על ידי מוסד הקתדרלה. במרחק הגדול ביותר מהכנסייה, מאחורי התחום של המנזר נמצאת מחלקת הצדקה. בית הצדקה לרווחת העניים מכיל אולם גדול המהווה בית הארחה לאביונים.

קבוצת הבניים החשובה ביותר מוקדשת לחיי המנזר. קבוצה זו כוללת 2 קלויסטרים (חצר מרובעת עם ארקדות מסביבה) כאשר הקלויסטר הגדול יותר מוקף בבניינים הקשורים לחיי היום-יום של הנזירים - הכנסייה בדרום, חדר האוכל בצד המנוגד לכנסייה כדי שריח או קול של אכילה לא יחדרו לשטח הקדוש של הכנסייה, במזרח המעונות עם בית מועצת הקתדרלה בסמוך, והדירות השכורות והמרתפים במערב. האיש שהיה אחראי על האכלת הנזירים והאורחים, גר ליד חדר האוכל והמטבח, וקרוב לאולם האורחים. מעבר מתחת למעונות מוביל מזרחה לקלויסטר הקטן יותר של המרפאה, שיוחד לחולים ונזירי שעבדו במרפאה.

מזרחה לקלויסטר נמצא האולם והקפלה של המרפאה, שדומים בצורתם ובסידורים לספינה הראשית ומזרח הכנסייה. מתחת למעונות, פונה אל החצר הירוקה (herbarium), נמצא ה"פיסליס" ("pisalis" או "calefactory"), החדר המשותף של הנזירים. בפינה הצפון-מזרחית יש גישה לשירותים, מבנה מרשים בצורת אולם נורמני, באורך 44.2 מטר (145 רגל) וברוחב 7 מטר המכיל 55 מושבי שירותים. מבנה זה נבנה עם הקפדה רבה על ניקיון ובריאות וזרם מים עובר דרכו מקצה לקצה.

מעונות נוספים, אך קטנים יותר, משתרכים ממזרח למערב כדי לארח נציגים ממנזרים אחרים, שנאלצו להישאר ללינה. קרוב לחדר האוכל, אך מחוץ לקלויסטרים, נמצאים המשרדים המקומיים. אליהם מקושרים: צפונית נמצא המטבח (בעל שטח של 4 מטר מרובע), מתובר בגג פירמידי נישא, ועל ידי חצר המטבח; מערבית מזנון למכירת מוצרים והמזווה. למרפאה יש מטבח קטן משלהם. ממול לדלת חדר האוכל ובתוך הקלויסטר יש שני חדרי רחצה, תוספת קבועה לחדר האוכל המנזרי, שבהם רצחו הנזירים ידים לפני ואחרי הארוחה.

הבניינים שהוקדשו לאירוח מחולקים לשלוש קבוצות. קבוצת ראש המנזר אליה נכנסו מזווית דרום-מזרחית אל החצר הירוקה, שממוקמת ליד החלק הקדוש ביותר של הקתרלה, כראוי לאישיויות כנסייתיות נכבדות או לאצולה שבאו להתארח שם. בנייני התאים היו ליד הקצה המערבי של הספינה הראשית, שם מבקרים רגילים ובני מעמד הביניים התארחו. הצליינים הנחותים יותר והאביונים אורחו באולם הצפוני של בית הצדקה, שהיה סמוך לשער ורחוק ככל האפשר מ-2 הבניינים האחרים של ההארחה.

[עריכה] המוסד

המוסד הוא המטה המורשה של הקתדרלה, שרק מעטים ממנו הם מהכמורה. ראש הקתדרלה הוא דיקן (נכון ל-2006, רוברט וויליס) שנעזר במועצמה של 24 קנונים, 4 מהם הם דיירים, והאחרים הם מינויי כבוד של כמרים בכירים בדיוקסיה. ישנו גם מספר של קנונים הדיוטות שביחד מהווים את המועצה הרחבה שלה אחריות חוקית הן לקתדרלה עצמה והן לבחירתו הרשמית של הארכיבישוף. לפי החוק והמנהג האנגלי הם יכולים לבחור רק אדם שהוצע כמועמד על ידי המלך או המלכה בעצת ראש הממשלה. המוסד כולל את מלומדי המלך ומגוון פקידים ובעלי-תפקידים, לרבות ספר הקתדרלה. לקתדרלה יש כוח עבודה קבוע של 250 איש, דבר ההופך אותה למעסיק הגדול ביותר באזור.