סיפורי קנטרברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיפורי קֶנְטֶרְבֶרִי (The Canterbury Tales) הינם יצירתו האחרונה והבלתי גמורה של הסופר והמשורר האנגלי בן המאה ה-14, ג'פרי צ'וסר (Geoffrey Chaucer), הנחשבת בעיני רבים לאחת מיצירות המופת שנכתבו בשפה האנגלית.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
המערכת המעמדית של החברה באירופה בכלל ובאנגליה בפרט בימי הביניים, כללה שלושה מעמדות עיקריים:
- אצולה - "אלה שלוחמים" - בכללם המלך, חצרו והאבירים.
- כמורה - "אלה שמתפללים" - בכנסייה ובמנזרים.
- איכרות - "אלה שעובדים" - המעמד הנמוך, היצרני.
בימי הביניים המאוחרים, החלה מערכת זו להתערער, עם עלייתו של מעמד הביניים שכלל סוחרים, פקידות ועוד.
ג'פרי צ'וסר, תושב לונדון שלא נמנה עם בני המעמדות העליונים, השתייך גם הוא לאותו מעמד בינוני עולה והיה לאדם המעורה הן בענייני העיר מתוקף עסקיו והן בחצר המלוכה כנושא משרה רשמית בחצרותיהם של אדוארד השלישי ויורשו ריצ'רד השני לאורך עשרות שנים. עובדה זו תרמה לכך שצ'וסר נחשף לכל גוני האוכלוסייה, לסיפורים שסופרו בכל מעמד ולז'אנרים הספרותיים השונים שנהגו בהם. בשנות ה-80 של המאה ה-14 החל צ'וסר בכתיבת יצירתו הגדולה האחרונה - סיפורי קנטרברי.
[עריכה] מבנה היצירה
סיפורי קנטרברי בנויים כאוסף של סיפורים, חלקם מקוריים וחלקם לא, המקושרים זה לזה באמצעות סיפור מסגרת. בסיפור המסגרת, יוצאת מלונדון חבורה מגוונת וצבעונית של צליינים העולים לקברו של המרטיר תומאס בקט בקתדרלה של קנטרברי. דמותם של הצליינים מתוארת בפרולוג הכללי על ידי צ'וסר, הנוטל בעצמו חלק בסיפור ובמסע כאחד הצליינים. המשתתפים מחליטים לערוך מעין תחרות סיפורים על מנת להנעים את שהותם המשותפת בדרך וכל אחד מהם, בתורו או שלא בתורו, מספר סיפור.
הסיפורים, שחלקם הומוריסטיים וחלקם רציניים, עוסקים כולם בהיבטים שונים של הטבע האנושי וביצרים אנושיים בסיסיים. הסיפורים נוגעים, במישרין ובעקיפין, בסוגיות כמו אהבה, מיניות, נישואין, בגידה, הבדלי מעמדות, תאוות בצע ועוד. עם זאת, הסיפורים נבדלים זה מזה בז'אנר, בסגנון הכתיבה, במשלב הלשוני ועוד ומהווים למעשה יצירות עצמאיות ומגוונות.
היצירה כתובה כולה בשורות קצרות חרוזות בסופן, למעט שניים מהסיפורים הכתובים כפרוזה. כמו כן, ניכר כי לא נעשה תכנון מלא של היצירה השלמה קודם העלאתה על הכתב אלא גיבושה נעשה תוך כדי כתיבה. חוקרים רבים מחלקים את סיפורי קנטרברי לכעשרה פרגמנטים, כאשר בכל פרגמנט קיים קשר בין הסיפורים באמצעות שיחה מגשרת, הזמנת המספר הבא וכו' אך בין עשרת החלקים הללו עצמם, הקשר רופף למדי.
[עריכה] יצירה בלתי גמורה או כוונת מכוון
בהכרזה על התחרות, מוצע כי כל אחד מהמשתתפים יספר ארבעה סיפורים - שניים בדרכם לקנטרברי ושניים בדרכם חזרה - סך הכול כ-120 סיפורים. בפועל, סופרו 26 סיפורים בלבד, ובמובן זה נוצר הרושם כי מדובר למעשה ביצירה שלא נשלמה. במשך השנים הועלתה גם הטענה ההפוכה והיא שאופיה הבלתי-שלם של היצירה הינו פרי תכנונו המקורי של צ'וסר. טענה זו נסמכת על כך שהפונדקאי הארי ביילי אמנם מציע כי כל משתתף יספר ארבעה סיפורים, אך אין עדות לכך שצ'וסר הסופר קיבל את ההצעה, מה גם שמבין כל הצליינים, רק צ'וסר עצמו מספר יותר מסיפור אחד.
[עריכה] עיצוב הדמויות ביצירה
המבנה של סיפורי קנטרברי מוכר גם מיצירות אחרות מימי הביניים, בכללן דקאמרון של ג'ובאני בוקאצ'ו, ככל הנראה אחד ממקורות ההשראה העיקריים של צ'וסר - הן בצורה והן בתוכנם של כמה מהסיפורים.
מה שמייחד את צ'וסר הוא הדמויות של סיפורי קנטרברי. לעומת דמויותיו של בוקאצ'ו, שבע נשים ושלושה גברים, צעירים כולם ובני המעמד הגבוה, דמויותיו של צ'וסר מצטיינות בגיוון אנושי רחב מאוד ובכלל זה ייצוגם של מרבית טיפוסי המעמד הבינוני של זמנו. בתארו את הדמויות השונות נוקט צ'וסר באירוניה דקה מן הדקה באמצעות אמירות המשתמעות לכמה פנים ומאפשרות קשת פרשנויות ושיפוט באשר לדמויות ופועלן.
לא די בכך שהמשתתפים עצמם מגוונים, הסיפורים שצ'וסר שם בפיהם מגוונים לא פחות ומעידים על ההרכב האנושי הרבגוני. גם בכך מפגין צ'וסר את כישרון הכתיבה הייחודי שלו.
הבחירה במסע צלייני כסיפור מסגרת משרתת היטב את האפשרות ליצור מגוון כה רחב של אנשים וסיפורים. אופיו של מסע זה על משתתפיו המוזרים הרוכבים בנוחות על סוסיהם, ללא אזכור תפילות או התעכבות במקומות קדושים הנקרים בדרכם, משווים למסע אופי תיירותי לא פחות מאשר דתי.
[עריכה] ריאליה ובידיון
המסע, שבקצב רגיל של רכיבה על סוס היה צפוי להסתיים תוך יום אחד, מתנהל באיטיות בשל כמות המשתתפים וסיפוריהם. צ'וסר איננו מרבה לתאר את התקדמות המסע או את עצירות הביניים אך רומז לכך שהמסע נמשך מספר ימים ואף מזכיר את ה-18 באפריל כאחד מימי המסע. אחד מחוקרי צ'וסר ציין את ה-17 באפריל 1387 כתאריך יציאת החבורה למסעה.
באשר למידת הריאליה שביצירה, הסיפור הינו בדיוני לפי אופיו על אף שכמה מהדמויות הנזכרות, כגון צ'וסר עצמו, הפונדקאי והטבח, ידועות לנו ממקורות מהימנים אחרים כדמויות היסטוריות. במחקר הועלתה הטענה כי בסיפורי קנטרברי קיימות התייחסויות להתרחשויות פוליטיות בנות זמנו של צ'וסר וכי כמה מהסיפורים מכוונים ישירות כביקורת כנגד אישים ספציפיים. אחד האירועים המרכזיים המצוינים ככאלה המהווים רקע לעלילה כולה הוא מרד האיכרים באנגליה ביוני 1381, שבו צעד ההמון מקנטרברי ללונדון במסע ביזה ורצח בתביעה להקלה במסים ולהוצאתו להורג של הארכיבישוף מקנטרברי. האיכרים פרצו לבירה דרך השער שמעליו התגורר צ'וסר עצמו (Aldgate).
[עריכה] תחכום וערמומיות
בפרולוג הכללי מתנצל צ'וסר על כי "שכח" לסדר את הדמויות על פי מעמדן וכן על כך ש"ייאלץ" לצטט את הסיפורים כלשונם, ובכלל זה תיאורים גסים ושאינם הולמים, כל זאת מתוך "נאמנות לאמת". בערמומיות מציע צ'וסר לקורא לדלג על הסיפורים שאינם לרוחו. גם ב"דברי החרטה" המובאים בסופה של היצירה ונכתבו ככל הנראה כשהבין צ'וסר באחרית ימיו שלא יספיק להשלים את המלאכה, מביע צ'וסר חרטה על כתיבת אחד הסיפורים ככזה ש"אינו מוסרי". גם כאן, על אף ההשערות, נותרה כוונתו מסתורית מאחר והוא אינו מציין לאיזה סיפור הוא מתכוון. נקודות אלו והאירוניה בעיצוב הדמויות שהוזכרה לעיל הינן דוגמאות ספורות למידת הערמומיות והתחכום שנוקט צ'וסר בכדי להחביא את כוונותיו שלו, ערמומיות ותחכום המצריכים מידה רבה של קריאה זהירה ורגישה מצד הקורא בכדי לעמוד על המשמעויות הסמויות הטמונות ביצירה.
[עריכה] סיפורי קנטרברי במבט היסטורי
רבים רואים בצ'וסר את אחד מאבותיה של הספרות האנגלית ואחד מהחלוצים שביכרו את השפה האנגלית על פני הצרפתית (השפה הרשמית באנגליה הנורמנית של אותם ימים) והלטינית (השפה הבינלאומית, ה"Lingua Franca" באירופה דאז). עם זאת, עולם המחקר חלוק בשאלה האם צ'וסר הוביל את המגמה הזו או היה רק חלק ממנה, אחד מיני רבים בני דורו. כך או כך, סיפורי קנטרברי תרמו תרומה משמעותית להפיכתה של האנגלית לשפה שבה נכתבת ספרות.
סיפורי קנטרברי קבעו את מקומם כנכס תרבות ראשון במעלה בספרות האנגלית והפכו מושא לחיקוי. החל מימי הביניים ועד ימינו יצירות רבות נכתבו כפרפראזה לסיפורי קנטרברי וכתגובה להם, והסיפורים עצמם הומחזו, הוסרטו ואף זכו לעיבוד טלוויזיוני ואנימטורי.
במאתים השנים האחרונות הפכו סיפורי קנטרברי גם למושא מחקר, הואיל ויש בהם בכדי לנסוך אור על תופעות ותהליכים שונים שהתרחשו באירופה בכלל ובאנגליה בפרט של אותם ימים. המחקר עוסק בעיקר בשלוש זירות:
- ספרות - סיפורי קנטרברי נחשבים ליצירה האנגלית הגדולה ביותר שנכתבה במאה ה-14, ויהיו שיאמרו בימי הביניים המאוחרים בכלל עד זמנו של ויליאם שייקספיר. המחקר מבקש לחשוף את מקורות ההשראה האנגליים, הלטיניים והצרפתיים של סיפורי קנטרברי תוך כדי עמידה על המיוחד והחדשני שבהם.
- בלשנות - סיפורי קנטרברי כתובים בניב לונדוני של אנגלית תיכונה, הניב שהפך לסטנדרטי באנגלית המודרנית. משום כך, שפתו של צ'וסר איננה כה רחוקה מהאנגלית בת ימינו, שלא כמו יצירות אחרות בנות זמנו (כדוגמת "סיר גווין והאביר הירוק"), שבהן השוני הלשוני הוא מהותי. סיפורי קנטרברי משמשים מקור חשוב להבנת התהוותה של האנגלית המודרנית, אופן הגייתה ומקורותיה.
- סוציולוגיה - הבדלי המעמדות ומערכת היחסים ביניהם משתקפים היטב ביצירה. סיפורי קנטרברי עצמם משמשים מקור ראשון במעלה להבנת צמיחתו ומקומו של מעמד הביניים - מעמד שלא זכה לתיאור ספרותי כה רחב כבסיפורי קנטרברי.
סוגיה חשובה נוספת אשר זוכה לעיסוק במחקר היא שאלת צ'וסר והיהודים. סיפורה של אם המנזר הוא סיפור הנוגע לעלילת דם ורווי אנטישמיות המתוארת בצבעים עזים. קיומו של הסיפור ואופן כתיבתו עורר את השאלה באשר לדעתו של צ'וסר עצמו בסוגיית היהודים - האם סיפורה משקף אך ורק דעה הקיימת בחוגי הכמורה, או שמא היקפה של שנאת היהודים באנגליה רחב הרבה יותר וכלל גם משכילים מקרב בני המעמד הבינוני. כרקע לשאלה יש לזכור כי צ'וסר עצמו חי עשרות שנים רבות לאחר גירוש יהודי אנגליה ב-1290, בתקופה שבה, באופן רשמי, כף רגלו של יהודי לא הורשתה לדרוך על אדמת אנגליה. עובדה זו מחדדת את השאלה שטרם באה על פתרונה המוחלט.
[עריכה] תרגומים
כאמור, סיפורי קנטרברי נכתבו באנגלית שאיננה זהה לאנגלית המודרנית, ועם השנים תורגמה היצירה לאנגלית מודרנית מספר פעמים.
כמו כן, חלקים מהיצירה תורגמו במהלך השנים לעברית. התרגום המלא היחיד הקיים כיום בעברית הינו של פרופ' שמעון זנדבנק (ירושלים תש"ם), תרגום המצליח לשמר את צורות החריזה והמשקל המקוריות.
להלן השוואה בין לשונו של צ'וסר באנגלית התיכונה, אחד התרגומים לאנגלית מודרנית והתרגום העברי. הקטע המצוטט הוא הקטע הפותח את הפרולוג הכללי - שמונה עשרה השורות הראשונות של פסקת הפתיחה שהפכו לקלאסיקה, שורות שתלמידים רבים ברחבי העולם דובר האנגלית נדרשים לשנן על פה. כמו כן, כאן ניתן להאזין לגרסה מוקלטת של פיסקה זו בהגייה אשר על פי המשוער קרובה לזו של צ'וסר.
| סיפורי קנטרברי - פתיחת הפרולוג הכללי | ||
|---|---|---|
| אנגלית תיכונה | אנגלית מודרנית | עברית |
| Whan that April with his showres soote The droughte of March hath perced to the roote, And bathed every veine in swich licour Of which vertu engendred is the flowr; Whan Zephyrus eek with his sweete breeth Inspired hath in every holt and heeth The tendre croppes, and the yonge sonne Hath in the Ram his halve cours yronne And smale fowles maken melodye That slepen al the nyght with open eye- (So priketh hem Nature in hir corages); Thanne longen folk to goon on pilgrimages And palmeres for to seken straunge strondes To ferne halwes, kowthe in sondry londes; And specially from every shires ende Of Engelond, to Caunterbury they wende, The hooly blisful martir for to seke That hem hath holpen, whan that they were seeke. |
When in April the sweet showers fall And pierce the drought of March to the root, and all The veins are bathed in liquor of such power As brings about the engendering of the flower, When also Zephyrus with his sweet breath Exhales an air in every grove and heath Upon the tender shoots, and the young sun His half-course in the sign of the Ram has run, And the small fowl are making melody That sleep away the night with open eye (So nature pricks them and their heart engages) Then people long to go on pilgrimages And palmers long to seek the stranger strands Of far-off saints, hallowed in sundry lands And specially, from every shire's end In England, down to Canterbury they wend To seek the holy blissful martyr, quick To give his help to them when they were sick. |
משפילחו גשמי אפריל רכים את חורב מרס עד לב מעמקים וכל עורקי עפר רחצו בלשד שמכוחו כל ציץ-שדה יולד; בנשוף גם זפירוס רוחו-צפריר בכל שתיל ענוג על כר וניר לשובבו, ושמש עול-ימים חצי דרכו בחוג טלה השלים, וצפרים קטנות רינה תפצחנה ובשנתן בליל עינן תפקחנה (הטבע בקרבן נוקר מאוד): אז לב אדם יכלה לצאת לנדוד (ולב צלין לתור חופי ימים) למקום קדושים נודע בקהל עמים; ובאנגליה מכל מחוז ופלך לקנטרברי אז ילך ההלך לראות פני מקדש שם אדני הוא שרפא להם על ערש-דוי. |
[עריכה] רשימת הסיפורים
| סיפורי קנטרברי - ג'פרי צ'וסר |
|---|
|
הפרולוג הכללי | סיפורו של האביר | סיפורו של הטוחן | סיפורו של האפסנאי | סיפורו של הטבח | סיפורו של הפרקליט | סיפורה של האשה מבאת' | סיפורו של הנזיר-הקבצן | סיפורו של שליח בית הדין | סיפורו של פרח הכהונה | סיפורו של הסוחר | סיפורו של הפרש | סיפורו של בעל האדמות | סיפורו של הרופא | סיפורו של המחלן | סיפורו של הספן | סיפורה של אם המנזר | השירה על סר טופז | הסיפור על מליבאוס | סיפורו של הנזיר | סיפורו של כומר הנזירה - סיפורה של הנזירה השניה | סיפורו של משרת הכומר | סיפורו של הקניין | סיפורו של הכהן | דברי החרטה של צ'וסר |
[עריכה] ראו גם
- פייר פאולו פזוליני - במאי קולנוע איטלקי שהסריט את סיפורי קנטרברי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- "פרויקט סיפורי קנטרברי" - מחקר התהוות היצירה וכתבי היד שלה.
- אנטישמיות מפויטת - מאמר של גדעון סתר בכתב העת נתיב העוסק בשאלת האנטישימיות בסיפורה של אם המנזר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הטקסט המלא של סיפורי קנטרברי באתר פרויקט גוטנברג.
- סיפורי קנטרברי בתרגום לאנגלית מודרנית.
- גרסה מוקלטת לפרולוג של סיפורי קנטרברי, באנגלית תיכונה ובהגייה ימי-ביניימית.
