שלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלך
מצב שימור
מצב שימור: אין חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
סוג:	שלך
מין:	שלך
שם מדעי
Pandion haliaetus

שלך (שם מדעי: Pandion haliaetus) הוא מין דורס יום יחיד בסוגו שבמשפחת הנציים. בעבר נשתייך לבדו למשפחת השלכיים, אך נתברר שהוא שייך למשפחת הנציים . נקרא גם "עיט דגים". השם הלטיני בא מן האגדה אודות פנדיאון (Pandion), ששתי בנותיו הפכו לציפור שיר, והוא עצמו בדמות עוף דורס נשלח לרדוף אחריהן. haliaetus בא משילוב המילים "ים" (halos) ו"עיט" (aetos) יחדיו.

תוכן עניינים 1 הופעה 2 אזורי מחייה 2.1 תפוצה לפי תתי-מין 3 התנהגות 3.1 רבייה וגידול הצאצאים 3.2 תזונה 4 השלך והאדם

[עריכה] הופעה

אורכו של השלך נע בין 56 ל-64 ס"מ. מוטת כנפיו היא 145 - 170 ס"מ. הנקבה גדולה במקצת מהזכר. דורס בגודל בינוני עד גדול, שכנפיו ארוכות וזנבו בינוני עד קצר. הראש קטן למדי, הכנפיים מזוותות ברוב התנוחות, והידיים נראות ארוכות וצרות. בעת גלישה כפופות הכנפיים בצורה חדה, דבר המקנה לו הופעה המזכירה שחף גדול. כמעט שלא ניתן לבלבלו בזיהוי עם כל דורס אחר, פרט לחויאי, אך השלך קטן באופן ניכר.
צבע הגוף חום כהה למעלה ולבן למטה. הראש לבן עם פסים חומים מהעין לצואר. לנקבה טבעת של כתמים חומים על צוארה. כתמים שחורים צובעים את פרקי ידיו, גחונו מבהיק בלבן. צבעיו מזכירים שחפים.

[עריכה] אזורי מחייה

השלך כמעט ולא נצפה רחוק ממקורות מים, חוץ מבעונת הנדידה. הוא ימצא באיים, אגמים, נהרות וחופי ים. מעדיף עצים גבוהים בסמוך למקורות המים המשמשים לקינון. השלך נפוץ בכל היבשות.

[עריכה] תפוצה לפי תתי-מין

P. h. haliaetus - סקנדינביה, יפן, המזרח התיכון. חורף באפריקה, הודו, אינדונסיה והפיליפינים. בישראל תת המין חורף נדיר, נצפה בעמק החולה, בירדן ובירמוך. דוגר בדרום סיני
P. h. carolinensis - לברדור שבקנדה, בארצות הברית מאלסקה עד פלורידה ואריזונה. חורף בפרו ובברזיל.
P. h. rdgwayi - באזור הקרביים כולל בהאמס, קובה ובליז.
P. h. cristatus - אוסטרליה, פפואה ניו גיני וג'אוה.

[עריכה] התנהגות

השלך צד על פי רוב לבדו, בשעות בוקר מוקדמות ואחר הצהריים. שלכים בודדים זקוקים ל3-1 דגים ביום, שלך עם צאצאים 8-6 דגים ביום. לשלך מבנה גוף המייחד אותו לציד דגים: ברגליהם ובטפריהם מספר קוצים המונעים מהדג הנאבק להשתחרר בקלות. השלך יכול לסובב אצבע אחת אחורנית, וכך מתפקדות 4 אצבעותיו כשתי צבתות. המקור חזק ומתואם לקריעת גוף הדגים ולסילוק הקשקשים. הנוצות משומנות ומונעות הרטבות בעת צלילה למים.

[עריכה] רבייה וגידול הצאצאים

בעונת החיזור, בכדי להודיע לנקבה שהוא מוכן לזיווג, מבצע הזכר "ריקוד בשמים" שבפיו דג נע או חומר לקינון. השלכים מקננים בקרבת מקום לבני מינם, במידה והמזון מאפשר זאת. השלך מונוגמי ונשאר עם הנקבה כל חייו, וכן הם חוזרים יחדיו אל הקן מידי שנה. נצפו קבוצות של שלשות: זכר משותף לשתי נקבות המקננות בסמוך.
קני השלך ידועים בגודלם הרב. בכל שנה מוסיף הזוג עוד חומר לקן, אולם ככל שהקן גדול יותר כך קטן סיכויו לפול בידי הרוחות העזות. הקן הגדול והמגושם נבנה על ידי הזכר והנקבה, הוא כ-3 עד 18 מטרים מעל הקרקע, מורכב מענפים וזרדים אך גם מחבלים, עצמות, צדפות, חתיכות ניילון ושאר פסולת, שלעתים אף מסוכנים לגוזלים.
השלך מעדיף עצים מתים וחסרי עלים מאחר ואלו מסתבכים בנוצותיהם, כמו כן כך יכול השלך להבחין בטורפים המנסים להגיע לקינו. בהיעדר עצים מתים בקרבת מקור מים, יבנה השלך את קינו על גבי עצי מחט, צוקים ועל פלטפורמות קינון מלאכותיות כעמודי טלפון וחשמל.
הנקבה מטילה 3 ביצים, דוגרת עליהן במשך 33 יום, הזכר עוזר לעתים בדגירה אך בעיקר מביא מזון אל הקן. ביצי השלך כגודל ביצי תרנגולת. הם בצבע קרם-לבן עם כתמים חומים ושחורים. לאחר הבקיעה, נשארת הנקבה עוד 40 יום בצמוד לגוזלים, הזכר מביא מזון ודואג להגנה היקפית.
כעשרה ימים לפני מעופם מתאמנים השלכים הצעירים, הם מקפצים מעל הקן עד שהרוח לוקחת אותם לטיסתם הראשונה. הוריהם יחוגו בקרבת הקן, יאמנו את גוזליהם בתפיסת דגים, על ידי השלכת דג אל המים. הגוזלים מסוגלים לתפוס את מזונם כבר אחרי גיחתם הראשונה, אך הוריהם ימשיכו לדאוג להם עוד שבועות מספר.
השלכים מגיעים לבגרות מינית לאחר 3 שנים.

[עריכה] תזונה

בעיקר דגים. לעתים יתפוס צפרדעים, נחשים, עופות ויונקים קטנים.
את הדגים תופס ברפרפו מעל המים בטפיחות כנף רפויות וכבדות, ורגליים משתלשלות כלפי מטה. או שהוא גולש ואחר-כך צולל כשהראש מקדים, הרגליים נזרקות קדימה ולמטה, ואז יורד מתחת לפני המים תוך התזת מים אדירה לכל הכיוונים.

[עריכה] השלך והאדם

האדם פגע באזורי המחייה של השלך: הזרמת ביוב למקורות המים, זיהמה אותם ופגעה בדגים, מזונם היחיד. כריתת עצים בקרבת מקורות מים, וכן כריתת עצי הגשם בהם חורף השלך, פגעו באוכלוסיות רבות. כימיקלים באויר, במיוחד ה-DDT, פגעו באוכלוסיית השלכים בישראל וכן בארצות הברית. כימיקל זה שהגיע לשלך דרך הדגים, גרם לקליפת הביצה להיות דקה ולהישבר בעת הדגירה. בשנות ה-70, שהופסק השימוש במאסיבי בדי די טי ניצלו השלכים מכלייה.
כיום מוגן השלך על ידי הרשויות בארצות הברית. מיזמים רבים נעשים בקרבת מקורות מים, כבניית פלטפורמות מלאכותיות לקינון והבאת דגים פוריים ועמידים לבריכות השלכים.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלך