הפיליפינים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת הפיליפינים | ||||||
|
||||||
מוטו לאומי: לאהבת האל, האדם, הטבע והמדינה | ||||||
המנון לאומי: האדמה הנבחרת | ||||||
יבשת | אסיה | |||||
שפה רשמית | פיליפינית, אנגלית | |||||
עיר בירה | מנילה 14°35′ צפון 121°0′ מזרח |
|||||
העיר הגדולה ביותר | קֶזוֹן סיטי (אוכלוסייה) דבאו סיטי (שטח) |
|||||
משטר | רפובליקה יוניטרית דמוקרטית | |||||
ראש המדינה - נשיאה - סגן נשיא |
נשיא גלוריה מקפגל ארויו נולי דה קסטרו |
|||||
הקמה - הכרזה - הכרה חוקות -הרפובליקה הראשונה -קהילייה והרפובליקה השלישית -הרפובליקה השנייה -הרפובליקה החדשה -נוכחית |
עצמאות מספרד וארצות הברית 12 ביוני 1898 4 ביולי 1946 21 בינואר 1899 14 במאי 1935 1943 - 1945 17 בינואר 1973 25 במרץ 1986 |
|||||
שטח - סה"כ - % מים |
70 בעולם 300,000 קמ"ר 0.6% |
|||||
אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
12 בעולם 87,857,473 292 אנשים לקמ"ר |
|||||
תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
25 בעולם 409,445 מיליון $ 4,660 $ |
|||||
מטבע | פסו פיליפיני (PHP) | |||||
אזור זמן | UTC + 8 | |||||
סיומת אינטרנט | ph | |||||
קידומת בינלאומית | 63+ |
רפובליקת הפיליפינים (בפיליפינית: Republika ng Pilipinas) היא מדינת איים המורכבת מ-7,107 איים. היא שוכנת במערב האוקיינוס השקט, כ-1000 ק"מ דרום מזרח מיבשת אסיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בימי קדם ישבו באיים שבטים נגרואידיים נמוכי קומה, שצאצאיהם נקראים "נגריטוס". אלה נדחקו אל מרכזי האיים במאה העשירית, עם בואם של המלאים המהווים כיום את מרבית האוכלוסייה.
הספרדים כבשו את האיים ב-1571, וקראו להם על שמו של פיליפ השני מלך ספרד. הספרדים שלטו באיים עד שגורשו בידי ארצות הברית במלחמת ארצות הברית-ספרד ב-1898.
ב-1935 קיבלו הפיליפינים שלטון עצמי, אולם במלחמת העולם השנייה נכבשו בידי האימפריה היפנית. במהלך המלחמה עמד צבא אמריקני פיליפיני משותף בפיקודו של הגנרל דאגלס מקארתור במצור בחצי האי באטאן ובאי קורג'ידור. הגנרל מקארתור שנאלץ לעזוב את האי, לאחר כניעת הכוחות הנצורים, הבטיח לתושבי הפיליפינים כי ישוב, ובשנת 1945 כבש כח אמריקני את האיים מידי יפן. אנשי הפיליפינים לחמו נגד היפנים לוחמת גרילה בזמן הכיבוש היפני, שהתאפיין באכזריות רבה. ב-1946 קיבלו הפיליפינים שוב את עצמאותם.
חמישה נשיאים התחלפו עד עלייתו של פרדיננד מרקוס לכס הנשיאות ב-1966. ב-1972 הכריז על משטר צבאי ופזר את הפרלמנט. אולם ההתנגדות למשטרו גברה ב-1983 אחר שנרצח אחד ממתנגדיו הסנטור לשעבר בנינו אקינו. העם דרש בחירות מחודשות, וב-1985 נבחרה קורסון אקינו אשת הנרצח לנשיאת הפיליפינים. מרקוס ניסה לזייף את התוצאות אך לבסוף נמלט מהמדינה ונפטר לאחר שנים מועטות.
[עריכה] פוליטיקה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] כלכלה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] גאוגרפיה
מדינת איים במערב האוקיינוס השקט. כוללים בה כ-7000 איים מתוכם רק 800 מאוכלסים. הגדולים באיים הם לוזון (108,612 קמ"ר) מינדנאו (98,681 קמ"ר) ומינדורו (16,390 קמ"ר). כמעט בכל אי מאלה עובר רכס הררי המתנשא לגובה של עד 2,000 מטר. הגבוה בהרים הוא אפו, באי מינדנאו (2,953 מעל פני הים). הארוך בנהרות הוא קגיאן (290 ק"מ) הנמצא באי לוזון.
[עריכה] דמוגרפיה
הפיליפינים היא אחת המדינות המאוכלסות בעולם. ואוכלוסייתה מונה כ 89.47 מיליון נפש (הערכה מיולי 2006).[1] כשני שליש מן האוכלוסייה מתגוררת באי לוזון, ולמעלה מ 1.5 מיליון בעיר הבירה מנילה, שהיא הכרך הצפוף ביותר בעולם.
הריבוי הטבעי בפיליפינים גבוה מאוד ביחס למערב והוא בין הגבוהים באסיה - 1.8% (2006). האוכלוסייה גדלה פי 11 מאז 1903, גידול מהיר משל שכנותיה. (אוכלוסיית אינדונזיה גדלה פי חמישה באותה תקופה).
שיעור ידיעת קרוא וכתוב באוכלוסייה הבוגרת הוערך ב-2002 ב- 92.6%.
כ-10 מיליון פיליפינים חיים מחוץ לארצם, חלקם כאזרחים וחלקם כתושבים זמניים. קהילות פיליפיניות מצויות במזרח אסיה, בעיקר במלזיה ויפאן, במזרח התיכון, בעיקר בסעודיה, ובמערב, בעיקר בארצות הברית שבה חיים כ-2.9 מיליון תושבים ממוצא פיליפיני.
גם בישראל ישנם כמה רבבות עובדים פיליפינים.
[עריכה] הרכב אתני
מרבית התושבים הם צאצאים לקבוצות אוסטרונזיות שהגיעו לאזור בשורת גלי הגירה לפני למעלה מאלף שנה מטייוואן, וקיימת קרבה גנטית בינם לבין האמי שבטיוואן. הם מתחלקים לחמש קבוצות אתנו-לשוניות עיקריות, שהגדולה בהם, הטאגלוג, מונה כ 28.1% מכלל האוכלוסייה.
צאצאי האוכלוסייה המקורית של האיים, המכונים "נגריטוס" או בני אָאֵטה, מונים כיום רק כ 30,000 איש.
סינים החלו להגר לפיליפינים עוד לפני השלטון הספרדי, והם מונים כיום כשני אחוזים מן האוכלוסייה, ומהווים את הקבוצה הלא-אוסטרונזית הגדולה ביותר. מיעוטים נוספים, מסודרים לפי גודלם, הם האמריקנים, יפנים, בריטים, אוסטרלים, אירופים אחרים, ובפרט ספרדים, קוריאנים ובני עמים דרום אסייתים.
נישואי-תערובת התקיימו במשך השנים בין מהגרים, מקומיים ושליטים קולוניאלים, וחלק ניכר מהאוכלוסייה הם מסטיצו - צאצאים של אוסטרונזים ושל אירופים (בעיקר ספרדים), יפנים או סינים.
[עריכה] שפות
ברפובליקת הפיליפינים דוברים ביותר מ-170 שפות, רובן שייכות לקבוצת השפות מאלאי־פולינזית המערבית. משנת 1939 הממשלה החלה לעודד שימוש בשפה רשמית אחת, הפיליפינית (המבוססת על השפה טאגלוג), במטרה ליצור איחוד. פיליפינית נלמדת בכל בתי הספר ומשמשת רבות כשפה שנייה לאוכלסיה בה ריבוי השפות גדול. השפה הרשמית השנייה היא אנגלית ונעשה בה שימוש רב בחינוך, בממשל ובמסחר.
[עריכה] דת
הדת הרווחת בפיליפינים היא הנצרות, ובעיקר הנצרות הקתולית. הפיליפינים ומזרח טימור הן שתי המדינות היחידות באסיה שבהן קיים רוב נוצרי. על-פי סקר משנת 2000, כ 81% מן האוכלוסייה משתייכים לכנסייה הקתולית, עוד כ-10% משתייכים לכנסיות פרוטסטנטיות שונות, בעיקר אוונגליסטים, או לשתי כנסיות פיליפיניות לאומיות:
- הכנסייה העצמאית הפיליפינית, (הכנסייה האגילפיאנית, על-שם מייסדה), הקרובה ברוחה לקתוליות.
- כנסיית המשיח, Iglesia ni Cristo, כנסייה פיליפינית הקרובה ברוחה לאוונגליזם, אך בניגוד לרוב זרמי הנצרות דוחה את האמונה בשילוש הקדוש ואף בטבעו האלוהי של ישו.
כ-5% מן האוכלוסייה הם מוסלמים סונים, בעיקר במיננדאו ובארכיפלג סולו. מיננדאו היא מוקד של מתיחות בין המוסלמים לנוצרים ולשלטונות.
עוד כ 4% האוכלוסייה, רובם בני מיעוטים אתניים, משתייכים לדתות אחרות - בודהיזם, הינדואיזם או אנימיזם, או שהם חסרי דת. הקהילה היהודית מונה פחות מ 500 איש.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפיליפינים |
- עמית עוז, על קהילת הפיליפינים בישראל
- האיים הפיליפינים - תמונות ומידע למטיילים מתוך אתר המזרח הרחוק
- רצון לשינוי בפיליפינים , באתר "סיקור ממוקד"
אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה[3] · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה[1] · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין[2] · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור[3] · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומן · עיראק · ערב הסעודית · פיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן[1] · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה[1] · תאילנד · תורכיה[1] · תימן
הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי ההאומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3. ^ חלק משטח המדינה נמצא באוקייניה. |
|