שפות קלטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שפות קלטיות היא תת-משפחה של משפחת השפות ההודו-אירופיות. השפות היו מדוברות בפי הקלטים ברחבי מערב אירופה עד סוף האלף הראשון לספירה, אך כיום השימוש בהן מוגבל לאיים הבריטיים, למחוז בריטני בצרפת ולמחוז גליסיה שבספרד.

בתקופת הזוהר של העמים הקלטיים דוברו השפות הקלטיות בפי רוב אוכלוסיית אירופה. כיום נלחמות השפות הקלטיות על הישרדותן, כשהן סובלות מתחרות קשה מצד האנגלית והצרפתית. תת-המשפחה כוללת 7 שפות, מתוכן אחת נכחדה. מספרם הכולל של דוברי השפות הקלטיות בעולם אינו עולה על 3 מיליון.

בלשנים רבים מצביעים על קשר משפחתי הדוק בין השפות הקלטיות והשפות האיטליות, ואף משייכים אותן לעתים לקבוצה רחבה יותר של שפות קלטו-איטליות, זאת בשל הדמיון הרב בין אוצר המילים של שתי הקבוצות.

בלשנים אחרים, תיארו קשר טיפולוגי חזק בין לשונות שמיות ולשונות מצריות (ובייחוד קופטית) ללשונות הקלטיות השונות.

השפות הקלטיות מתחלקות לשני פלגים. להלן רשימת השפות:

הפלג הדרומי או הברטוני:
- ברטונית: השפה הקלטית הנפוצה ביותר. מדוברת בבריטני שבצרפת.
- ולשית: שפה רשמית בבריטניה, מדוברת כיום בפי כחצי מיליון מתושבי ויילס.
- קורנית: מדוברת באופן מצומצם במחוז קורנוול שבאנגליה.
הפלג הצפוני או הגוידלי:
- גאלית סקוטית: מרבית דובריה מתגוררים בסקוטלנד.
- אירית: שפה רשמית באירלנד, מדוברת כיום בפי כרבע מיליון מתושבי אירלנד.
- מאנית: נכחדה. דוברה בעבר באי מאן.
- שלטה: מדוברת בפי כמה אלפי "נוודים איריים" באירלנד ובארצות הברית.